שיר השירים רבה א׳:ד׳Shir HaShirim Rabbah 1:4

א׳מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה, אָמַר רַבִּי מֵאִיר בְּשָׁעָה שֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַר סִינַי לְקַבֵּל הַתּוֹרָה, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַלְעִיקֵי אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם אֶת הַתּוֹרָה, אֶלָּא הָבִיאוּ לִי עֲרֵבִים טוֹבִים שֶׁתִּשְׁמְרוּהָ, וַאֲנִי נוֹתְנָהּ לָכֶם. אָמְרוּ לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲבוֹתֵינוּ עֲרֵבִים לָנוּ. אָמַר לָהֶם אֲבוֹתֵיכֶם צְרִיכִין עֲרֵבִים, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְאֶחָד שֶׁהָלַךְ לִלְווֹת מִן הַמֶּלֶךְ, אָמַר לוֹ הָבֵא לִי עָרֵב וַאֲנִי מַלְוֶה אוֹתְךָ, הָלַךְ וְהֵבִיא לוֹ עָרֵב אֶחָד, אָמַר לוֹ עֲרֵבְךָ צָרִיךְ עָרֵב, הָלַךְ וְהֵבִיא לוֹ עָרֵב שֵׁנִי, וְאָמַר לוֹ עֲרֵבְךָ צָרִיךְ עָרֵב, כֵּיוָן שֶׁהֵבִיא לוֹ עָרֵב שְׁלִישִׁי אָמַר תֵּדַע כִּי מִפְּנֵי זֶה אֲנִי מַלְוֶה לְךָ. כָּךְ בְּשָׁעָה שֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל לְקַבֵּל הַתּוֹרָה אָמַר לָהֶם אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם תּוֹרָתִי הָבִיאוּ לִי עֲרֵבִים טוֹבִים שֶׁתִּשְׁמְרוּהָ וְאֶתְּנֶנָּהּ לָכֶם, אָמְרוּ אֲבוֹתֵינוּ עוֹרְבִים אוֹתָנוּ, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲבוֹתֵיכֶם יֵשׁ לִי עֲלֵיהֶם, אַבְרָהָם יֵשׁ לִי עָלָיו, שֶׁאָמַר (בראשית טו, ח): בַּמָּה אֵדַע. יִצְחָק יֵשׁ לִי עָלָיו, שֶׁהָיָה אוֹהֵב לְעֵשָׂו וַאֲנִי שְׂנֵאתִיו, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי א, ג): וְאֶת עֵשָׂו שָׂנֵאתִי. יַעֲקֹב שֶׁאָמַר (ישעיה מ, כז): נִסְתְּרָה דַרְכִּי מֵה'. אֶלָּא הָבִיאוּ לִי עֲרֵבִים טוֹבִים, וַאֲנִי נוֹתְנָהּ לָכֶם. אָמְרוּ לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם נְבִיאֵינוּ עֲרֵבִין לָנוּ. אָמַר לָהֶם יֵשׁ לִי עֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ב, ח): וְהָרֹעִים פָּשְׁעוּ בִי וגו', וּכְתִיב (יחזקאל יג, ד): כְּשֻׁעָלִים בָּחֳרָבוֹת נְבִיאֶיךָ יִשְׂרָאֵל הָיוּ, אֶלָּא הָבִיאוּ לִי עֲרֵבִים טוֹבִים וְאֶתְּנֶנָּהּ לָכֶם, אָמְרוּ הֲרֵי בָּנֵינוּ עוֹרְבִים אוֹתָנוּ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָא וַדַּאי עֲרֵבִים טוֹבִים, עַל יְדֵיהֶם אֶתְּנֶנָּהּ לָכֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים ח, ג): מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז, וְאֵין עֹז אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כט, יא): ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן. בְּשָׁעָה שֶׁהַלֹּוֶה נִתְבָּע וְאֵין לוֹ לְשַׁלֵּם, מִי נִתְפָּשׂ לֹא הֶעָרֵב, הֱוֵי מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (הושע ד, ו): וַתִּשְׁכַּח תּוֹרַת אֱלֹהֶיךָ אֶשְׁכַּח בָּנֶיךָ גַּם אָנִי. אָמַר רַבִּי אַחָא גַּם אֲנִי כִּבְיָכוֹל אַף אֲנִי בְּשִׁכְחָה, מִי יֹּאמַר בַּתּוֹרָה לְפָנַי בָּרְכוּ אֶת ה' הַמְבֹרָךְ, לֹא הַיּוֹנְקִים, הֱוֵי מֵרִפְיוֹן הַתּוֹרָה שֶׁבָּכֶם נִתְפְּשׂוּ בְּנֵיכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ב, ל): לַשָּׁוְא הִכֵּיתִי אֶת בְּנֵיכֶם, כִּבְיָכוֹל גַּם אֲנִי בְּשִׁכְחָה, מִי יֹאמַר בָּרְכוּ אֶת ה' הַמְבֹרָךְ לְפָנַי. לְפִיכָךְ צָרִיךְ אָדָם לְהַכְנִיס בְּנוֹ לַתּוֹרָה וּלְחַנְּכוֹ בְּלִמּוּד, שֶׁיַּאֲרִיךְ יָמִים בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ט, יא): כִּי בִי יִרְבּוּ יָמֶיךָ.

ב׳רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי וְרַבָּנָן. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר מִמַּה שֶּׁהִכְנַסְתָּנוּ לְאֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה, אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה, לְאַרְעָא טָבְתָא דְּאִיתְקְרִיאַת מַשְׁכְּנוּתָא. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר, מִמַּה שֶּׁנָתַתָּ לָנוּ אַרְעָא טָבְתָא רַבְּתָא דְּאִיתְקְרִיאַת מַשְׁכְּנוּתָא, אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה. וְרַבָּנָן אָמְרִין מִמַּה שֶּׁהִשְׁרֵיתָ שְׁכִינָתְךָ בְּתוֹכֵנוּ, כְּדִכְתִיב (שמות כה, ח): וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ, אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה. וְרַבָּנָן אָמְרִין חוֹרִי, עַל שֶׁסִּלַּקְתָּ שְׁכִינָתְךָ מִתּוֹכֵנוּ, אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה. תֵּדַע לְךָ שֶׁהוּא כֵּן, שֶׁכָּל צָרוֹת שֶׁבָּאוּ עֲלֵיהֶן בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל לֹא נִתְאַבָּלוּ, כֵּיוָן שֶׁאָמַר לָהֶם משֶׁה (שמות לג, ג): כִּי לֹא אֶעֱלֶה בְּקִרְבְּךָ, מִיָּד וַיִּשְׁמַע הָעָם אֶת הַדָּבָר הָרַע הַזֶּה וַיִּתְאַבָּלוּ. תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי זַיִן שֶׁנָּתַן לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל בְּחוֹרֵב וְשֵׁם הַמְפֹרָשׁ הָיָה חָקוּק עָלָיו, וּכְשֶׁחָטְאוּ בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל נֻטַּל מֵהֶם, כֵּיצַד נֻטַּל מֵהֶם, רַבִּי אַיְבוּ וְרַבָּנָן, רַבִּי אַיְבוּ אָמַר מֵאֵלָיו הָיָה נִקְלַף, וְרַבָּנָן אָמְרֵי מַלְאָךְ הָיָה יוֹרֵד וּמְקַלְּפוֹ, אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם כְּלוּם הָאִשָּׁה מִתְקַשֶּׁטֶת אֶלָּא לְבַעְלָהּ, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי לְהוּטִים הָיוּ יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי שְׁכִינָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר: יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ, לְגִנּוּנוֹ.

ג׳רַבִּי יוּדָן וְרַבִּי עֲזַרְיָה. רַבִּי יוּדָן אָמַר אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם עַל שֶׁנָּהַגְתָּ עִם שְׁכֵנוֹתַי בְּמִדַּת הַדִּין, וְעִמִּי בְּמִדַּת רַחֲמִים, אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה. דְּאָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר נַעֲשָׂה בַּעֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים מַה שֶּׁא נַעֲשָׂה בְּדוֹר הַמַּבּוּל, בְּדוֹר הַמַּבּוּל כְּתִיב (בראשית ו, ה): רַק רַע כָּל הַיּוֹם, וּבַעֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים כְּתִיב (מיכה ב, א): הוֹי חשְׁבֵי אָוֶן וּפֹעֲלֵי רָע עַל מִשְׁכְּבוֹתָם, הֲרֵי זֶה בַּלַּיְלָה, בַּבֹּקֶר מִנַּיִן, בְּאוֹר הַבֹּקֶר יַעֲשׂוּהָ כִּי יֶשׁ לְאֵל יָדָם, אוֹתָם לֹא נוֹתַר מֵהֶם פְּלֵטָה, וּמֵאֵלּוּ נוֹתַר פְּלֵטָה, בְּאֵיזֶה זְכוּת, רַבִּי יִצְחָק פָּתַר לְהוֹ לְשֶׁבַח, רַבִּי אָמַר בִּזְכוּת (יחזקאל יד, כב): וְהִנֵּה נוֹתְרָה בָּהּ פְּלֵטָה הַמּוֹצִיאִים אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא הַמּוּצָאִים, בִּזְכוּת הַצַּדִּיקִים וְהַצַּדִּיקוֹת הַנְּבִיאִים וְהַנְּבִיאוֹת שֶׁיַּעַמְדוּ מִמֶּנּוּ. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא נֶאֱמַר בִּכְרַכֵּי הַיָּם מַה שֶּׁא נֶאֱמַר בְּדוֹר הַמַּבּוּל (צפניה ב, ה): הוֹי ישְׁבֵי חֶבֶל הַיָּם גּוֹי כְּרֵתִים, גּוֹי שֶׁחַיָּב כָּרֵת, וּבִזְכוּת מִי נִצָּל, בִּזְכוּת יְרֵא שָׁמַיִם אֶחָד שֶׁמַּעֲמִידִין בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. רַבִּי לֵוִי פָּתַר לֵיהּ לְשֶׁבַח, הוֹי ישְׁבֵי חֶבֶל הַיָּם גּוֹי כְּרֵתִים, גּוֹי שֶׁכָּרַת בְּרִית, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (נחמיה ט, ח): וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר נְחֶמְיָה מִשּׁוּם רַבִּי אַחָא אָמַר נֶאֱמַר בְּשֵׁבֶט יְהוּדָה וּבִנְיָמִין מַה שֶּׁא נֶאֱמַר בִּסְדוֹמִיִּים, דְּבִסְדוֹמִיִּים כְּתִיב (בראשית יח, כ): וְחַטָּאתָם כִּי כָבְדָה מְאֹד, אֲבָל בְּשֵׁבֶט יְהוּדָה וּבִנְיָמִין כְּתִיב (יחזקאל ט, ט): וַיֹּאמֶר אֵלַי עֲוֹן בֵּית יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה גָּדוֹל בִּמְאֹד מְאֹד. רַבִּי תַּנְחוּמָא אָמַר כָּתוּב חוֹרֵי אִית לָן (איכה ד, ו): וַיִּגְדַּל עֲוֹן בַּת עַמִּי וגו', אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא לֹא חָלְתָה יָד לְיַד, אוֹתָן לֹא פָשְׁטוּ יְדֵיהֶן לְמִצְווֹת, אֲבָל אֵלּוּ פָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם לְמִצְווֹת, (איכה ד, ו): יְדֵי נָשִׁים רַחֲמָנִיּוֹת, כָּל כָּךְ לָמָּה, שֶׁיִּהְיוּ לְבָרוֹת לָמוֹ עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי.

ד׳אָמַר רַבִּי עֲזַרְיָה, אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מִמַּה שֶּׁנָּתַתָּ לִי בִּזַּת שְׁכֵנוֹתַי אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ג, כב): וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ, בִּזַּת מִצְרַיִם, וּבִזַּת סִיחוֹן וְעוֹג, וּבִזַּת שְׁלשִׁים וְאֶחָד מְלָכִים, אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה. דָּבָר אַחֵר, מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה, מִמַּה שֶׁגֵּרִיתָ בִּי שְׁכֵנַי הָרָעִים, אָמַר רַבִּי אָבוּן לְמֶלֶךְ שֶׁכָּעַס עַל מַטְרוֹנָה וְגֵרָה בָהּ שְׁכֵנִים רָעִים, וְהִתְחִילָה צוֹוַחַת אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ הוֹשִׁיעֵנִי. כָּךְ יִשְׂרָאֵל (שופטים י, יב): וְצִידוֹנִים וַעֲמָלֵק [ומעון לחצו אתכם] וַתִּצְעֲקוּ אֵלַי וָאוֹשִׁיעָה אֶתְכֶם מִיָּדָם. דָּבָר אַחֵר, מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה, מַסְכִּינֵנִי אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה. דָּבָר אַחֵר מְמַסְכֵּינִי אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה, כְּהַהִיא דְּאָמַר רַבִּי אַחָא, צָרִיךְ יְהוּדָאָה לַחֲרוּבָא עָבֵיד תְּתוּבָא, כְּהַהִיא דְּאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, יָאַיָא הִיא מִסְכְּנוּתָא לִבְרַתֵּיהּ דְּיַעֲקֹב, כְּעַרְקָא סוּמְקָא בְּקַדְלָא דְּסוּסְיָא חִיוָרָא. דָּבָר אַחֵר, מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה, מַשְׁכִּינֵנִי אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה, מִמַּשְׁכּוֹנִי שֶׁנָּטַלְתָּ מִמֶּנִּי אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה, מִמַּשְׁכּוֹן גָּדוֹל שֶׁנָּטַלְתָּ מִמֶּנִּי אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה, דְּאָמַר רַבִּי מְנַחֲמָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן, כְּתִיב (נחמיה א, ז): חֲבֹל חָבַלְנוּ לָךְ, זֶה חֻרְבַּן רִאשׁוֹן וְחֻרְבַּן שֵׁנִי שֶׁלֹא נִתְמַשְׁכְּנוּ אֶלָּא עַל יָדֵינוּ. רַבִּי בְּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי אִלְעָאי, כְּתִיב (שמות טו, כב): וַיַּסַּע משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל, הִסִּיעָן מֵחֶטְאוֹ שֶׁל יָם, אָמְרוּ לוֹ משֶׁה רַבֵּנוּ לְהֵיכָן אַתָּה מוֹלִיכֵנוּ, אָמַר לָהֶם לְאֵילִים, וּמֵאֵילִים לְאָלוּשׁ, וּמֵאָלוּשׁ לְמָרָה, וּמִמָּרָה לִרְפִידִים, וּמֵרְפִידִים לְסִינַי, אָמְרִין לְכָל הָן דְּאַתְּ אָזֵיל וּמוֹבִיל לָן אֲנַן עִמָּךְ, מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁהָלַךְ וְנָשָׂא אִשָּׁה מִן הַכְּפָר, אָמַר לָהּ קוּמִי וְאָתֵית עִמִּי, אָמְרָה לֵיהּ מִן הָכָא לְהָן, אָמַר לָהּ מִן הָכָא לִטְבֶרְיָא, וּמִתַּמָּן לְבוּרְסְקִי, וּמִבּוּרְסְקִי לְשׁוּקָא עִלָּאָה, וּמִתַּמָּן לְשׁוּקָא אַרְעָיְיתָא, אָמְרָה לֵיהּ לְכָל הָן דְאַתְּ אָזֵיל וְנָסֵיב לִי אֲנָא אַתְיָא עִמָּךְ, כָּךְ אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל (תהלים סג, ט): דָּבְקָה נַפְשִׁי אַחֲרֶיךָ. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר אִיקָא וַהֲרֵי מִקְרָא מַכְרִיז וְאוֹמֵר: מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה, אִם לְמִקְרָא, לְמִקְרָא. אִם לְמִשְׁנָה, לְמִשְׁנָה. אִם לְתַלְמוּד, לְתַלְמוּד. אִם לְתוֹסֶפְתָּא, לְתוֹסֶפְתָּא. אִם לְאַגַּדְתָּא, לְאַגַּדְתָּא.

ה׳הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו, תַּמָּן תְּנֵינַן אַרְבָּעָה נִכְנְסוּ לַפַּרְדֵּס, בֶּן עַזַּאי, וּבֶן זוֹמָא, אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה וְרַבִּי עֲקִיבָא. בֶּן עַזַּאי, הֵצִיץ וְנִפְגַּע, וְעָלָיו נֶאֱמַר (משלי כה, טז): דְּבַשׁ מָצָאתָ אֱכֹל דַּיֶּךָּ. בֶּן זוֹמָא, הֵצִיץ וָמֵת, וְעָלָיו נֶאֱמַר (תהלים קטז, טו): יָקָר בְּעֵינֵי ה' הַמָּוְתָה לַחֲסִידָיו. אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה קִצֵּץ בַּנְּטִיעוֹת, כֵּיצַד קִצֵּץ בַּנְּטִיעוֹת, בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה נִכְנַס לְבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּמִדְרָשׁוֹת וְרוֹאֶה תִּינוֹקוֹת שֶׁמַּצְלִיחִין בַּתּוֹרָה, הָיָה אוֹמֵר עֲלֵיהוֹן מִלַּיָּא וּמִסְתַּתְּמִין, וְעָלָיו נֶאֱמַר (קהלת ה, ה): אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךָ. רַבִּי עֲקִיבָא נִכְנַס בְּשָׁלוֹם וְיָצָא בְשָׁלוֹם, וְאָמַר, לֹא מִפְּנֵי שֶׁגָּדוֹל אֲנִי מֵחֲבֵרַי, אֶלָּא כָּךְ שָׁנוּ חֲכָמִים בַּמִּשְׁנָה, מַעֲשֶׂיךָ יְקָרְבוּךָ וּמַעֲשֶׂיךָ יְרַחֲקוּךָ, וְעָלָיו נֶאֱמַר: הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו.

ו׳רַבִּי יַנַּאי אָמַר, לֹא הָיְתָה הַתּוֹרָה צְרִיכָה לְהִדָּרֵשׁ אֶלָּא מֵהַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, וּמִפְּנֵי מָה גִלָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל מַה בְּיוֹם רִאשׁוֹן וּמַה בְּיוֹם שֵׁנִי עַד יוֹם שִׁשִּׁי, בִּזְכוּת שֶׁאָמְרוּ (שמות כד, ז): כֹּל אֲשֶׁר דִבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע, מִיָּד גִּלָּה לָהֶם. רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר כְּתִיב (דברים ד, יג): וַיַּגֵּד לָכֶם אֶת בְּרִיתוֹ, וַיַּגֵּד לָכֶם אֶת סֵפֶר בְּרֵאשִׁית שֶׁהוּא תְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם. אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים, אֵלּוּ עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, עֲשָׂרָה לְמִקְרָא וַעֲשָׂרָה לְתַלְמוּד, וְכִי מִנַּיִן יָבוֹא אֱלִיהוּא בֶּן בֶּרֶכְאֵל הַבּוּזִי וִיגַלֶּה לְיִשְׂרָאֵל חַדְרֵי בְּהֵמוֹת וְלִוְיָתָן, וּמִנַּיִן יָבוֹא יְחֶזְקֵאל וִיגַלֶּה לָהֶם חַדְרֵי מֶרְכָּבָה, אֶלָּא הֲדָא הוּא דִכְתִיב: הֱבִיאַנִּי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו.

ז׳נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ, בַּעֲשָׂרָה לְשׁוֹנוֹת שֶׁל שִׂמְחָה נִקְרְאוּ יִשְׂרָאֵל, גִּילָה, שִׂישָׂה, שִׂמְחָה, רִנָּה, פִּצְחָה, צָהֳלָה, עֲלָצָה, עֶלְזָה, חֶדְוָה, תְּרוּעָה. גִּילָה (זכריה ט, ט): גִּילִי מְאֹד בַּת צִיּוֹן. שִׂישָׂה (ישעיה סא, י): שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּה'. שִׂמְחָה (ישעיה סו, י): שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלָיִם. רִנָּה (זכריה ב, יד): רָנִּי וְשִׂמְחִי בַּת צִיּוֹן. פִּצְחָה (ישעיה נד, א): פִּצְחִי רִנָּה וְצַהֲלִי. צָהֳלָה (ישעיה יב, ו): צַהֲלִי וָרֹנִּי. עֲלָצָה (שמואל א ב, א): עָלַץ לִבִּי בַּה'. עֶלְזָה (תהלים כח, ז): וַיַּעֲלֹז לִבִּי וּמִשִּׁירִי אֲהוֹדֶנּוּ. חֶדְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר (עזרא ו, טז): וַעֲבַדוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל [וגו']. תְּרוּעָה (תהלים צח, ד): הָרִיעוּ לַה' כָּל הָאָרֶץ, וּכְתִיב (תהלים מז, ב): הָרִיעוּ לֵאלֹהִים בְּקוֹל רִנָּה. וְאִית דְּמַפְקִין תְּרוּעָה וּמְעַיְלִין דִּיצָה, הָאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (איוב מא, יד): וּלְפָנָיו תָּדוּץ דְּאָבָה, מְקַרְטְעָא כַּהֲדָא חֲפִיתָא.

ח׳דָּבָר אַחֵר, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ, תַּמָּן תְּנֵינַן, נָשָׂא אָדָם אִשָּׁה וְשָׁהָהּ עִמָּהּ עֶשֶׂר שָׁנִים וְלֹא יָלְדָה, אֵינוֹ רַשַּׁאי לִבָּטֵל, אָמַר רַבִּי אִידֵי מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה אַחַת בְּצִידוֹן שֶׁשָּׁהֲתָה עֶשֶׂר שָׁנִים עִם בַּעֲלָהּ וְלֹא יָלְדָה, אֲתוֹן גַּבֵּי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי בָּעַיִן לְמִשְׁתַּבְקָא דֵּין מִדֵּין, אֲמַר לְהוֹן חַיֵּיכוֹן כְּשֵׁם שֶׁנִּזְדַּוַּגְתֶּם זֶה לָזֶה בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה, כָּךְ אֵין אַתֶּם מִתְפָּרְשִׁים אֶלָּא מִתּוֹךְ מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה. הָלְכוּ בִּדְרָכָיו וְעָשׂוּ לְעַצְמָן יוֹם טוֹב וְעָשׂוּ סְעוּדָה גְדוֹלָה וְשִׁכְּרַתּוּ יוֹתֵר מִדַּאי, כֵּיוָן שֶׁנִּתְיַשְּׁבָה דַעְתּוֹ עָלָיו אָמַר לָהּ בִּתִּי רְאִי כָּל חֵפֶץ טוֹב שֶׁיֵּשׁ לִי בַּבַּיִת, וּטְלִי אוֹתוֹ וּלְכִי לְבֵית אָבִיךְ, מֶה עָשְׂתָה הִיא, לְאַחַר שֶׁיָּשַׁן רָמְזָה לַעֲבָדֶיהָ וּלְשִׁפְחוֹתֶיהָ וְאָמְרָה לָהֶם, שָׂאוּהוּ בַּמִּטָּה וּקְחוּ אוֹתוֹ וְהוֹלִיכוּהוּ לְבֵית אַבָּא. בַּחֲצִי הַלַּיְלָה נִנְעַר מִשִּׁנְתֵיהּ כֵּיוָן דְּפָג חַמְרֵיהּ, אָמַר לָהּ בִּתִּי הֵיכָן אֲנִי נָתוּן, אָמְרָה לֵיהּ בְּבֵית אַבָּא, אָמַר לָהּ מַה לִּי לְבֵית אָבִיךְ, אָמְרָה לֵיהּ וְלֹא כָךְ אָמַרְתָּ לִי בָּעֶרֶב, כָּל חֵפֶץ טוֹב שֶׁיֵּשׁ בְּבֵיתִי טְלִי אוֹתוֹ וּלְכִי לְבֵית אָבִיךְ. אֵין חֵפֶץ טוֹב לִי בָּעוֹלָם יוֹתֵר מִמָּךְ. הָלְכוּ לָהֶם אֵצֶל רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי וְעָמַד וְהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם וְנִפְקָדוּ, לְלַמֶּדְךָ מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פּוֹקֵד עֲקָרוֹת אַף צַדִּיקִים פּוֹקְדִים עֲקָרוֹת, וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר, וּמָה אִם בָּשָׂר וָדָם עַל שֶׁאָמַר לְבָשָׂר וָדָם שֶׁכְּמוֹתוֹ אֵין לִי חֵפֶץ בָּעוֹלָם טוֹב מִמְךָ נִפְקְדוּ, יִשְׂרָאֵל הַמְחַכִּים לִישׁוּעַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּכָל יוֹם וְאוֹמְרִים אֵין לָנוּ חֵפֶץ טוֹב בָּעוֹלָם אֶלָּא אַתָּה, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, הֱוֵי נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ. לְמַטְרוֹנָה שֶׁהָלַךְ הַמֶּלֶךְ בַּעְלָהּ וּבָנֶיהָ וַחֲתָנֶיהָ לִמְדִינַת הַיָּם, וּבָאוּ וְאָמְרוּ לָהּ בָּאוּ בָּנַיִךְ, אָמְרָה מָה אִיכְפַּת לִי, תִּשְׂמַחְנָה כַּלּוֹתַי. כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ חֲתָנֶיהָ, אָמְרוּ לָהּ בָּאוּ חֲתָנַיִךְ, אָמְרָה, מָה אִיכְפַּת לִי תִּשְׂמַחְנָה בְּנוֹתַי. אָמְרוּ לָהּ בָּא הַמֶּלֶךְ בַּעֲלֵיךְ, אָמְרָה, הַאי חֶדְוָתָא שְׁלֵמָה, חֲדוּ עַל חֲדוּ. כָּךְ לֶעָתִיד לָבוֹא בָּאִין הַנְּבִיאִים וְאוֹמְרִים לִירוּשָׁלַיִם (ישעיה ס, ד): בָּנַיִךְ מֵרָחוֹק יָבֹאוּ, וְהִיא אוֹמֶרֶת לָהֶם מָה אִיכְפַּת לִי, (ישעיה ס, ד): וּבְנֹתַיִךְ עַל צַד תֵּאָמַנָה, אָמְרָה מָה אִיכְפַּת לִי, כֵּיוָן שֶׁאָמְרוּ לָהּ (זכריה ט, ט): הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ צַדִּיק וְנוֹשָׁע, אָמְרָה הָא חֶדְוְתָא שְׁלֵמָה, דִּכְתִיב (זכריה ט, ט): גִּילִי מְאֹד בַּת צִיּוֹן, וּכְתִיב (זכריה ב, יד): רָנִּי וְשִׂמְחִי בַּת צִיּוֹן, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִיא אוֹמֶרֶת (ישעיה סא, י): שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּה' תָּגֵל נַפְשִׁי בֵּאלֹהַי.

ט׳דָּבָר אַחֵר, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ, רַבִּי אָבִין פָּתַח (תהלים קיח, כד): זֶה הַיּוֹם עָשָׂה ה' נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ, אָמַר רַבִּי אָבִין אֵין אָנוּ יוֹדְעִין בַּמֶּה לִשְׂמֹחַ, אִם בַּיּוֹם אִם בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בָּא שְׁלֹמֹה וּפֵרַשׁ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ, בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בָּךְ בִּישׁוּעָתָךְ, בָּךְ בְּתוֹרָתָךְ, בָּךְ בְּיִרְאָתָךְ. אָמַר רַבִּי יִצְחָק בָּךְ בְּעֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת שֶׁכָּתַבְתָּ לָנוּ בַּתּוֹרָה, בי"ת שְׁנַיִם, כ"ף עֶשְׂרִים, הֲרֵי בָּךְ.

י׳נַזְכִּירָה דֹדֶיךָ מִיַּיִן, מִיֵּינָהּ שֶׁל תּוֹרָה, כְּגוֹן הִלְכוֹת פֶּסַח בַּפֶּסַח, הִלְכוֹת עֲצֶרֶת בָּעֲצֶרֶת, הִלְכוֹת חַג בֶּחָג. דָּבָר אַחֵר, נַזְכִּירָה דֹדֶיךָ מִיַּיִן מִיַּיִן שֶׁל אָבוֹת, מַה פָּעַל לְפָנֶיךָ אָדָם הָרִאשׁוֹן, מִי פָּעַל לְפָנֶיךָ כְּאַבְרָהָם, מִי פָּעַל לְפָנֶיךָ כְּיִצְחָק, מִי פָּעַל לְפָנֶיךָ כְּיַעֲקֹב.

י״אמֵישָׁרִים אֲהֵבוּךָ, מַה יַּשִּׁירְיָן רַחֲמֶיךָ, מַה תַּקִּיפִין אִינוּן רַחֲמֶיךָ. אָמַר רַבִּי אַיְבוּ מֵישָׁרוֹת גְּדוֹלוֹת פָּעֲלוּ אֲבוֹתֵינוּ לְפָנֶיךָ כָּל שֶׁפָּעֲלוּ. אָמַר רַבִּי חָנִין (בראשית כב, טז): כִּי יַעַן אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, נִסָּיוֹן עֲשִׂירִי הָיָה, וְאַתְּ קוֹרֵא אוֹתָן דָּבָר, הָא אִלּוּ לֹא קִבֵּל עָלָיו הַדָּבָר הַזֶּה הָיָה מַפְסִיד וּמְאַבֵּד כָּל הָרִאשׁוֹנִים, הֱוֵי מֵישָׁרִים אֲהֵבוּךָ.