שיר השירים רבה ב׳:ג׳Shir HaShirim Rabbah 2:3

א׳כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר, רַבִּי הוּנָא וְרַבִּי אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בֶּן זִמְרָא, מַה הַתַּפּוּחַ הַזֶּה הַכֹּל בּוֹרְחִין מִמֶּנּוּ בִּשְׁעַת הַשָּׁרָב, וְלָמָּה כֵן, לְפִי שֶׁאֵין לוֹ צֵל לֵישֵׁב בְּצִלּוֹ, כָּךְ בָּרְחוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם מִשֶּׁבֶת בְּצֵל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּיוֹם מַתַּן תּוֹרָה, יָכוֹל אַף יִשְׂרָאֵל כֵּן, תַּלְמוּד לוֹמַר: בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי, חִמַּדְתִּי אוֹתוֹ וְיָשַׁבְתִּי, אֲנִי הוּא שֶׁחִמַּדְתִּי אוֹתוֹ וְלֹא הָאֻמּוֹת. רַבִּי אַחָא בְּרַבִּי זְעֵירָא אָמַר תַּרְתֵּי, אָמַר חָדָא הַתַּפּוּחַ הַזֶּה מוֹצִיא נִצּוֹ קוֹדֶם לְעָלָיו, כָּךְ יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּמִצְרַיִם הִקְדִּימוּ אֲמָנָה לִשְׁמוּעָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות ד, לא): וַיַּאֲמֵן הָעָם וַיִּשְׁמְעוּ כִּי פָקַד ה'.

ב׳רַבִּי אַחָא בְּרַבִּי זְעֵירָא אֲמַר חוֹרֵי, מַה תַּפּוּחַ זֶה נִצּוֹ קוֹדֶם לְעָלָיו, כָּךְ יִשְׂרָאֵל בְּסִינַי הִקְדִּימוּ עֲשִׂיָּה לִשְׁמִיעָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כד, ז): נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע. רַבִּי עֲזַרְיָה אָמַר תַּרְתֵּי, מַה הַתַּפּוּחַ זֶה אֵינוֹ גוֹמֵר פֵּרוֹתָיו אֶלָּא בְּסִיוָן, כָּךְ לֹא נָתְנוּ יִשְׂרָאֵל רֵיחַ טוֹב אֶלָּא בְּסִיוָן. רַבִּי עֲזַרְיָה אָמַר חוֹרֵי, מַה הַתַּפּוּחַ זֶה מִשָּׁעָה שֶׁמּוֹצִיא נִצּוֹ וְעַד שֶׁגּוֹמֵר פֵּרוֹתָיו חֲמִישִׁים יוֹם, כָּךְ מִשָּׁעָה שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם וְעַד שֶׁקִּבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה חֲמִישִׁים יוֹם. וְאֵימָתַי קִבְּלוּ אוֹתָהּ (שמות יט, א): בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן אָמַר תַּרְתֵּי, מַה תַּפּוּחַ זֶה אַתְּ נוֹתֵן בּוֹ אִיסָר וְאַתְּ מֵרִיחַ בּוֹ כַּמָּה רֵיחוֹת, כָּךְ אָמַר לָהֶם משֶׁה לְיִשְׂרָאֵל, אִם מְבַקְשִׁין אַתֶּם לְהִגָּאֵל בְּדָבָר קַל אַתֶּם נִגְאָלִין. לְאֶחָד שֶׁלָּקָה בְּרַגְלָיו וְחָזַר עַל כָּל הָרוֹפְאִים לְהִתְרַפְּאוֹת וְלֹא נִתְרַפֵּא וּבָא אֶחָד וְאָמַר לוֹ אִם אַתָּה מְבַקֵּשׁ לְהִתְרַפְּאוֹת בְּדָבָר קַל אַתָּה מִתְרַפֵּא, טְפֹל לְךָ גֶּלְלֵי בְּהֵמָה. כָּךְ אָמַר משֶׁה לְיִשְׂרָאֵל, אִם אַתֶּם מְבַקְּשִׁים לְהִגָּאֵל בְּדָבָר קַל אַתֶּם נִגְאָלִין, (שמות יב, כב): וּלְקַחְתֶּם אֲגֻדַּת אֵזוֹב וּטְבַלְתֶּם, אָמְרוּ לוֹ משֶׁה רַבֵּינוּ הָדָא מֵיסַרְתָּא דְאֵזוֹבָא בְּכַמָּה הִיא טָבָא בְּאַרְבְּעָא מִינֵי אוֹ בַּחַמְשָׁא מִינֵי, אֲמַר לוֹן אֲפִלּוּ בְּחַד וְהִיא גָרְמָה לְכוֹן לִירַשׁ בִּזַּת מִצְרַיִם וּבִזַּת הַיָּם וּבִזַּת סִיחוֹן וְעוֹג, וּבִזַּת שְׁלשִׁים וְאֶחָד מְלָכִים, לוּלָב שֶׁהוּא עוֹמֵד עַל אָדָם בְּכַמָּה דָּמִים וְיֵשׁ בּוֹ כַּמָּה מִצְווֹת, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, לְפִיכָךְ משֶׁה מַזְהִיר לְיִשְׂרָאֵל (ויקרא כג, מ): וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן.

ג׳רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן אֲמַר חוֹרֵי, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיְתָה לוֹ אֶבֶן טוֹבָה וּמַרְגָּלִיּוֹת, בָּא בְּנוֹ וְאָמַר לוֹ תְּנָהּ לִי, אָמַר לוֹ לְךָ הִיא וְשֶׁלְּךָ הִיא, וּלְךָ אֲנִי נוֹתְנָהּ. כָּךְ יִשְׂרָאֵל אָמְרוּ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שמות טו, ב): עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָכֶם הִיא, וְשֶׁלָּכֶם הִיא, וְלָכֶם אֲנִי נוֹתְנָהּ. וְאֵין עֹז אֶלָּא תּוֹרָה (תהלים כט, יא): ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן. אָמַר רַבִּי לֵוִי שָׁלשׁ קִוּוּיוֹת טוֹבוֹת קִוּוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַיָּם, קִוּוּ לַתּוֹרָה, קִוּוּ לַדְּגָלִים, קִוּוּ לַמִּשְׁכָּן. קִוּוּ לַתּוֹרָה, דִּכְתִיב: בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי. קִוּוּ לַדְּגָלִים, דִּכְתִיב: חִמַּדְתִּי. קִוּוּ לַמִּשְׁכָּן, דִּכְתִיב: וְיָשַׁבְתִּי. הָאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (שמואל ב ז, ו): כִּי לֹא יָשַׁבְתִּי בְּבַיִת לְמִיּוֹם הַעֲלֹתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, כְּהַהִיא דְּאָמַר רַבִּי מְנַחֲמָן (שמות טו, כב): וַיֵּצְאוּ אֶל מִדְבַּר שׁוּר, מְלַמֵּד שֶׁנִּתְנַבְּאוּ עַל עַצְמָן שֶׁעֲתִידִין לְהֵעָשׂוֹת מַחֲנוֹת מַחֲנוֹת דְּגָלִים דְּגָלִים, שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת כְּמַטַּעַת שֶׁל כָּרֶם. וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי, אָמַר רַבִּי יִצְחָק אֵלּוּ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַר סִינַי מִתְמַתְּקִים בְּדִבְרֵי תוֹרָה, מַה טַּעַם, וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי, לְחִכִּי הָיָה מָתוֹק, אֲבָל לְחֵךְ אֻמּוֹת הָעוֹלָם הָיָה מַר כְּלַעֲנָה.

ד׳מֵאֹהֶל מוֹעֵד (ויקרא א, א): אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְּנָה הַתּוֹרָה מִסִּינַי, לֹא נֶעֶנְשׁוּ יִשְׂרָאֵל עָלֶיהָ עַד שֶׁנִּתְפָּרְשָׁה לָהֶם בְּאֹהֶל מוֹעֵד, לִדְיוֹטַגְמָא שֶׁהִיא כְּתוּבָה וּמְחֻתֶּמֶת וְנִכְנְסָה לַמְּדִינָה וְלֹא נִתְחַיְּבוּ עָלֶיהָ בְּנֵי הַמְּדִינָה עַד שֶׁנִּתְפָּרְשָׁה לָהֶם בַּמְּדִינָה, כָּךְ אַף עַל פִּי שֶׁהַתּוֹרָה נִתְּנָה בְּהַר סִינַי לֹא נֶעֶנְשׁוּ עָלֶיהָ עַד שֶׁנִּתְפָּרֵשׁ לָהֶם בְּאֹהֶל מוֹעֵד, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שיר השירים ג, ד): עַד שֶׁהֲבֵיאתִיו אֶל בֵּית אִמִּי, זֶה הַר סִינַי. וְאֶל חֶדֶר הוֹרָתִי, זֶה אֹהֶל מוֹעֵד, שֶׁמִּשָּׁם נִתְחַיְּבוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַהוֹרָאָה.

ה׳אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אִלּוּ הָיוּ הָאֻמּוֹת יוֹדְעִים מָה הָיָה אֹהֶל מוֹעֵד יָפֶה לָהֶם, בְּאָהֳלִיּוֹת וְקַסְטְרִיּוֹת הָיוּ מַקִּיפִין אוֹתוֹ, שֶׁעַד שֶׁלֹא עָמַד אֹהֶל מוֹעֵד הָיוּ שׁוֹמְעִים קוֹל הַדִּבּוּר וְנִתְּרָזִין מִתּוֹךְ פְּנִיקְטֵיהוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברים ה, כג): כִּי מִי כָל בָּשָׂר אֲשֶׁר שָׁמַע קוֹל אֱלֹהִים חַיִּים, אָמַר רַבִּי סִימוֹן דִּיפְרוֹסְפִּין הָיָה הַדִּבּוּר יוֹצֵא, סַם חַיִּים לְיִשְׂרָאֵל, וְסַם הַמָּוֶת לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם. סַם חַיִּים לְיִשְׂרָאֵל (דברים ד, לג): כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ אַתָּה וַיֶּחִי, שָׁמַעְתָּ וְחָיִיתָ. וְסַם הַמָּוֶת לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, שָׁמְעוּ וָמֵתוּ, לְפִיכָךְ הוּא אוֹמֵר (שיר השירים ח, ה): תַּחַת הַתַּפּוּחַ עוֹרַרְתִּיךָ. מֵאֹהֶל מוֹעֵד, תָּנֵי רַבִּי חִיָּא שֶׁמִּשָּׁם הָיָה הַקּוֹל נִפְסַק וְלֹא הָיָה יוֹצֵא חוּץ לָאֹהֶל. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, עַד שֶׁלֹא עָמַד אֹהֶל מוֹעֵד, הָיְתָה נְבוּאָה מְצוּיָה בְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם, מִשֶּׁעָמַד אֹהֶל מוֹעֵד, פָּסְקָה נְבוּאָה מֵהֶם, מִשָּׁם (שיר השירים ג, ד): אֲחַזְתִּיו וְלֹא אַרְפֶּנּוּ. וְאִם תֹּאמַר וַהֲלֹא בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר נִתְנַבֵּא, אֱמֹר, לְטוֹבָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל נִתְנַבֵּא, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כד, ה): מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב, (במדבר כג, כא): לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב, (במדבר כג, כג): כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב, (במדבר כג, י): מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב, (במדבר כד, יז): דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב, (במדבר כד, יט): וְיֵרְדְּ מִיַּעֲקֹב.