שיר השירים רבה ב׳:ט׳Shir HaShirim Rabbah 2:9
א׳דּוֹמֶה דּוֹדִי לִצְבִי, אָמַר רַבִּי יִצְחָק אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַתָּה אוֹמֵר לָנוּ דְּיוּ דְּיוּ [פרוש דיאו דיאו] דֵּיאוּ אַתְּ לְגַבָּן תְּחִלָּה, דּוֹמֶה דּוֹדִי לִצְבִי, מַה צְּבִי זֶה מְדַלֵּג מֵהַר לְהַר, וּמִבִּקְעָה לְבִקְעָה, מֵאִילָן לְאִילָן, וּמִסֻּכָּה לְסֻכָּה, וּמִגָּדֵר לְגָדֵר, כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קָפַץ מִמִּצְרַיִם לַיָּם, וּמִיָּם לְסִינַי, וּמִסִּינַי לֶעָתִיד. בְּמִצְרַיִם רָאוּ אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב, יב): וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם. בַּיָּם רָאוּ אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יד לא): וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה וגו' (שמות טו, ב): זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ. בְּסִינַי רָאוּ אוֹתוֹ, דִּכְתִיב (דברים ה, ד): פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר ה' עִמָּכֶם בָּהָר. וּכְתִיב (דברים לג, ב): ה' מִסִּינַי בָּא. אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים, רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אָמַר לְאוֹרְזְלֵיהוֹן דְּאַיַּילְתָּא. הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ, אַחַר כָּתְלֵנוּ שֶׁל סִינַי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות יט, יא): כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יֵרֵד ה'. מַשְׁגִּיחַ מִן הַחַלֹּנוֹת(שמות יט, כ): וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי אֶל רֹאשׁ הָהָר. מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים (שמות כ, א): וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים. עָנָה דּוֹדִי וְאָמַר לִי, מָה אָמַר לִי (שמות כ, ב): אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ.
1
ב׳דָּבָר אַחֵר, דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי, אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַתְּ אֲמַרְתָּ לִי דֵּיוּ דֵּיוּ, דֵּיאוּ דֵּיאוּ אַתְּ לְגַבָּן תְּחִלָּה. דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי, מַה צְּבִי זֶה מְדַלֵּג מֵהַר לְהַר, מִבִּקְעָה לְבִקְעָה, מֵאִילָן לְאִילָן וּמִסֻּכָּה לְסֻכָּה, מִגָּדֵר לְגָדֵר, כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַפֵּץ מִבֵּית הַכְּנֶסֶת זֶה לְבֵית הַכְּנֶסֶת זֶה, מִבֵּית מִדְרָשׁ זֶה לְבֵית מִדְרָשׁ זֶה, כָּל כָּךְ לָמָּה, כְּדֵי לְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל, וּבְאֵיזוֹ זְכוּת בִּזְכוּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית יח, א): וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי יוֹשֵׁב, ישֵׁב כְּתִיב, בָּא אַבְרָהָם לַעֲמֹד אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֵׁב אַבְרָהָם, אַתְּ סִימָן לְבָנֶיךָ, מָה אַתְּ יוֹשֵׁב וַאֲנִי עוֹמֵד, כָּךְ יִהְיוּ בָנֶיךָ בְּשָׁעָה שֶׁיִּכָּנְסוּ לְבֵית הַכְּנֶסֶת וּבֵית הַמִּדְרָשׁ וְקוֹרִין קְרִיאַת שְׁמַע, הֵם יוֹשְׁבִין וּכְבוֹדִי עוֹמֵד בֵּינֵיהֶם, מַה טַּעֲמָא (תהלים פב, א): אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל. רַבִּי חַגַּי בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק אָמַר אֱלֹהִים עוֹמֵד אֵין כְּתִיב, אֶלָּא נִצָּב, מַהוּ נִצָּב, אִיטִימוֹס, הָאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (שמות לד, ב): וְנִצַּבְתָּ לִי שָׁם עַל רֹאשׁ הָהָר, וּכְתִיב (ישעיה סה, כד): וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וגו'. רַבִּי שְׁמוּאֵל מִשּׁוּם רַבִּי חֲנִינָא כָּל קִלּוּס וְקִלּוּס שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְקַלְּסִין לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב בֵּינֵיהֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים כב, ד): וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל. אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים, רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא אָמַר לְאוֹרְזְלֵיהוֹן דְּאַיַּילְתָּא. הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ, אַחַר כָּתְלֵי בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת. מַשְׁגִּיחַ מִן הַחַלּוֹנוֹת, מִבֵּין כִּתְפֵיהֶם שֶׁל כֹּהֲנִים. מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים, מִבֵּין אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם שֶׁל כֹּהֲנִים. עָנָה דּוֹדִי וְאָמַר לִי, מָה אָמַר לִי (במדבר ו, כד): יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ.
2
ג׳דָּבָר אַחֵר, דּוֹמֶה דּוֹדִי לִצְבִי, אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתְּ אָמֵר לָן דֵּיוּ דֵּיוּ, אַתְּ דֵּיאוּ דֵּיאוּ לְגַבָּן תְּחִלָּה. דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי, מַה צְבִי זֶה נִרְאֶה וְחוֹזֵר וְנִכְסֶה, נִרְאֶה וְחוֹזֵר וְנִכְסֶה, כָּךְ גּוֹאֵל הָרִאשׁוֹן נִרְאֶה וְנִכְסֶה וְחוֹזֵר וְנִרְאֶה. וְכַמָּה נִכְסֶה מֵהֶם, רַבִּי תַּנְחוּמָא אָמַר שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות ה, כ): וַיִּפְגְּעוּ אֶת משֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן, יְהוּדָה בְּרַבִּי אָמַר לְקִירְסִין, כָּךְ גּוֹאֵל הָאַחֲרוֹן נִגְלֶה לָהֶם וְחוֹזֵר וְנִכְסֶה מֵהֶן, וְכַמָּה נִכְסֶה מֵהֶן, אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה יָמִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דניאל יב, יא): וּמֵעֵת הוּסַר הַתָּמִיד וְלָתֵת שִׁקּוּץ שֹׁמֵם יָמִים אֶלֶף מָאתַיִם וְתִשְׁעִים, וּכְתִיב (דניאל יב, יב): אַשְׁרֵי הַמְחַכֶּה וְיַגִּיעַ לְיָמִים אֶלֶף שְׁלשׁ מֵאוֹת שְׁלשִׁים וַחֲמִשָּׁה, אִילֵין יַתִּירַיָּא מָאן אִינוּן, רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן קְצַרְתָּה בְּשֵׁם רַבִּי יוֹנָה אָמַר אֵלּוּ אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה יוֹם שֶׁהוּא נִכְסֶה מֵהֶם, וְאוֹתָן הַיָּמִים יִשְׂרָאֵל קוֹטְפִים מַלּוּחִים וְשָׁרְשֵׁי רֹתֶם וְאוֹכְלִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב ל, ד): הַקֹּטְפִים מַלּוּחַ עֲלֵי שִׂיחַ וְשֹׁרֶשׁ רְתָמִים לַחְמָם, וּלְאֵיכָן הוּא מוֹלִיכָן, מַאן דְּאָמַר לְמִדְבַּר יְהוּדָה, וּמַאן דְּאָמַר לְמִדְבַּר סִיחוֹן וְעוֹג. מַאן דְּאָמַר לְמִדְבַּר יְהוּדָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (הושע יב, י): עֹד אוֹשִׁיבְךָ בָאֳהָלִים כִּימֵי מוֹעֵד. וּמַאן דְּאָמַר לְמִדְבַּר סִיחוֹן וְעוֹג, מִדִּכְתִיב (הושע ב, טז יז): הִנֵּה אָנֹכִי מְפַתֶּיהָ וְהֹלַכְתִּיהָ הַמִּדְבָּר וְדִבַּרְתִּי עַל לִבָּהּ, וְנָתַתִּי לָהּ אֶת כְּרָמֶיהָ. וְכָל שֶׁהוּא מַאֲמִין לוֹ וְהוֹלֵךְ אַחֲרָיו וּמַמְתִּין, הוּא חָיָה, וְכָל שֶׁאֵין מַאֲמִין לוֹ וְהוֹלֵךְ לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, בַּסּוֹף הֵן הוֹרְגִּין אוֹתוֹ. אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר מַרְיוֹן לְסוֹף אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה יָמִים נִגְלָה לָהֶם וּמוֹרִיד לָהֶם אֶת הַמָּן, וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ (קהלת א, ט).
3
ד׳דָּבָר אַחֵר, אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים, לְאוֹרְזְלֵיהוֹן דְּאַיַּילְתָּא. הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ, אַחַר כֹּתֶל מַעֲרָבִי שֶׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, לָמָּה שֶׁנִּשְׁבַּע לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֵינוֹ חָרֵב לְעוֹלָם, וְשַׁעַר הַכֹּהֵן וְשַׁעַר חוּלְדָה לֹא חָרְבוּ לְעוֹלָם עַד שֶׁיְחַדְּשֵׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. מַשְׁגִּיחַ מִן הַחַלּוֹנוֹת, זוֹ זְכוּת אָבוֹת. מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים, זוֹ זְכוּת אִמָּהוֹת.
4
ה׳עָנָה דּוֹדִי וְאָמַר לִי, מָה אָמַר לִי: הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים. דָּבָר אַחֵר, עָנָה דּוֹדִי וְאָמַר לִי, רַבִּי עֲזַרְיָה אָמַר, לֹא הִיא עֲנִיָה וְלֹא הִיא אֲמִירָה, אֶלָּא עָנָה לִי עַל יְדֵי משֶׁה, וְאָמַר לִי עַל יְדֵי אַהֲרֹן, וּמָה אָמַר לִי: קוּמִי לָךְ רַעְיָתִי יָפָתִי, קוּמִי לָךְ, זְרוּזִי גַרְמִיךְ. דָּבָר אַחֵר, קוּמִי לָךְ, בִּתּוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, דִּכְתִיב בֵּיה (בראשית יב, א): לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ. רַעֲיָתִי יָפָתִי, בִּתּוֹ שֶׁל יִצְחָק, שֶׁרִיעָה אוֹתִי וְיִפָּה אוֹתִי עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. וּלְכִי לָךְ, בִּתּוֹ שֶׁל יַעֲקֹב שֶׁשָּׁמַע לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כח, ז): וַיִּשְׁמַע יַעֲקֹב אֶל אָבִיו וְאֶל אִמּוֹ וַיֵּלֶךְ פַּדֶּנָה אֲרָם.
5
