שיר השירים רבה ג׳:ז׳Shir HaShirim Rabbah 3:7

א׳הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ, רַבִּי בִּיבֵי בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יוֹסֵי פָּתַר קְרָיָה בְּבִרְכַּת כֹּהֲנִים, הִנֵּה מִטָּתוֹ, הִנֵּה מַטּוֹתָיו וּשְׁבָטָיו, הָאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (חבקוק ג, ט): שְׁבֻעוֹת מַטּוֹת. שֶׁלִּשְׁלֹמֹה, שֶׁל מֶלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ. שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ, אֵלּוּ שִׁשִּׁים אוֹתִיּוֹת שֶׁבְּבִרְכַּת כֹּהֲנִים. מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם מְגַבְּרִין אֶת יִשְׂרָאֵל. כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב, אָמַר רַבִּי עֲזַרְיָה דְּבָרִים מְבֹרָכִין בִּגְבוּרָה. (במדבר ו, כד): יְבָרֶכְךָ ה', יָאֵר ה', יִשָֹּׂא ה'. מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה, שֶׁהֵם נִלְחָמִים בְּכָל מִינֵי פֻּרְעָנֻיּוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם. אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת, שֶׁאֲפִלּוּ אָדָם רוֹאֶה בַּחֲלוֹמוֹ חֶרֶב מְחַתֶּכֶת בִּירֵכוֹ, מַה יַּעֲשֶׂה, יֵלֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְיִקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע וְיִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ, וְיִשְׁמַע בִּרְכַּת כֹּהֲנִים וְיַעֲנֶה אַחֲרֵיהֶם אָמֵן, וְאֵין דָּבָר רָע מַזִּיקוֹ, לְפִיכָךְ מַזְהִיר אֶת בְּנֵי אַהֲרֹן וְאוֹמֵר לָהֶם, (במדבר ו, כב): כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

ב׳רַבִּי שִׂמְלָאי פָּתַר קְרָיָה בְּמִשְׁמָרוֹת, הִנֵּה מִטָּתוֹ, הִנֵּה מַטּוֹתָיו וּשְׁבָטָיו, הָאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר: שְׁבֻעוֹת מַטּוֹת אֹמֶר סֶלָה. שֶׁלִּשְׁלֹמֹה, לַמֶּלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ. שִׁשִּׁים גִבֹּרִים סָבִיב לָהּ, אֵלּוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִשְׁמָרוֹת כְּהֻנָּה וְעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִשְׁמָרוֹת לְוִיָה, וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַחְלוֹקוֹת. מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁמְשַׁמְּרִין אֶת יִשְׂרָאֵל. כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב, רַבִּי זְעֵירָא וְרַבִּי יְהוּדָה בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁמְלַמְּדִין לַכֹּהֲנִים שְׁחִיטָה, וְהִלְכוֹת זְרִיקָה וְקַבָּלָה וּקְמִיצָה. רַבִּי יִצְחָק בְּשֵׁם רַבִּי אַמֵּי אָמַר אֵלּוּ מְבַקְּרֵי מוּמֵי קֳדָשִׁים וְנוֹטְלִין שְׂכָרָן מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה. רַבִּי גִּידָל בַּר בִּנְיָמִין בְּשֵׁם רַבִּי יֵסָא שְׁנֵי דַיָּנֵי גְזֵלוֹת הָיוּ בִּירוּשָׁלַיִם, וְהָיוּ נוֹטְלִין שְׂכָרָן מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה. שְׁמוּאֵל אוֹמֵר נָשִׁים הָיוּ אוֹרְגוֹת בַּפָּרֹכֶת וְנוֹטְלוֹת שָׂכָר מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה. רַב הוּנָא אָמַר מִלִּשְׁכַּת בֶּדֶק הַבַּיִת, הָדֵין עֲבַד לָהּ כְּבִנְיָן, וְהָדֵין עֲבַד לָהּ כְּקָרְבָּנוֹת. מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה, שֶׁהָיוּ מְלַמְּדִין לַכֹּהֲנִים הֵיאַךְ יַעֲשׂוּ עֲבוֹדָה. אִישׁ חַרְבּוֹ וגו', שֶׁהָיוּ מַזְהִירִין אוֹתָם בְּעֵת שֶׁשּׁוֹחֲטִים שֶׁלֹא יִפָּגֵל אֶחָד מֵהַזְּבָחִים, שֶׁלֹא לִפְסֹל אֶחָד מֵהַקָּרְבָּנוֹת בַּנּוֹתָרוֹת.

ג׳רַבִּי יוֹחָנָן פָּתַר קְרָא בְּסַנְהֶדְרָיוֹת, הִנֵּה מִטָּתוֹ, מַטּוֹתָיו וּשְׁבָטָיו, כְּמָה דְתֵימַר שְׁבֻעוֹת מַטּוֹת, שֶׁלִּשְׁלֹמֹה, לַמֶּלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ. שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים, אֵלּוּ שִׁשִּׁים אִישׁ מֵעַם הָאָרֶץ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלכים ב כה, יט): וְשִׁשִּׁים אִישׁ מֵעַם הָאָרֶץ הַנִּמְצְאִים בָּעִיר. מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל, אֵלּוּ אַחַד עָשָׂר אֲנָשִׁים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלכים ב כה, יח יט): וַיִּקַח רַב טַבָּחִים אֶת שְׁרָיָה כֹּהֵן הָרֹאשׁ וְאֶת צְפַנְיָהוּ כֹּהֵן מִשְׁנֶה וְאֶת שְׁלשֶׁת שֹׁמְרֵי הַסַּף, וּמִן הָעִיר לָקַח סָרִיס אֶחָד, זֶה מֻפְלָא בֵּית דִּין, וְלָמָּה קוֹרֵא אוֹתוֹ סָרִיס, שֶׁמְּסָרֵס אֶת הַהֲלָכָה. (מלכים ב כה, יט): וַחֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים מֵרֹאֵי פְנֵי הַמֶּלֶךְ, הֲרֵי אַחַד עָשָׂר, וּכְשֶׁהוּא אוֹמֵר (ירמיה נב, כה): שִׁבְעָה, לְהוֹסִיף עָלָיו שְׁנֵי סוֹפְרֵי דַיָּנִין שֶׁיּוֹשְׁבִין לִפְנֵיהֶם. מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל, מְזַכִּין אֶת יִשְׂרָאֵל בִּגְבוּרָה. כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב, רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יוֹסֵי, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר שֶׁהָיוּ כֻּלָּן שׁוֹנִין הֲלָכָה כַּחֶרֶב, שֶׁאִם בָּא מַעֲשֶׂה עַל יְדֵיהֶם לֹא תְהֵא הֲלָכָה קוֹהָא לָהֶם. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר בִּשְׁעַת הַדִּין הַכֹּל נוֹשְׂאִין וְנוֹתְנִין הֵיאַךְ לְהוֹצִיא אֶת הַדִּין וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה וּמִתְפַּחֲדִין מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם. רַבִּי מְנַחֵם חַתְנֵיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר בַּר אֲבוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אֲבִינָא, אִם בָּאת אִשָּׁה לְפָנֶיךָ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ לִשְׁאֹל לְךָ שְׁאֵלָה עַל כִּתְמָהּ וְעַל נִדָּתָהּ, תְּהֵא רוֹאֶה אוֹתָהּ כְּאִלּוּ שֶׁיָּצָאת מִירֵכֶיךָ, וְאַל תִּתֵּן עֵינֶיךָ בָּהּ, וְתִתְפַּחֵד מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם.

ד׳וְרַבָּנָן פָּתְרֵי קְרָא בְּיוֹצְאֵי מִצְרַיִם, הִנֵּה מִטָּתוֹ, מַטּוֹתָיו וּשְׁבָטָיו, הֵיאַךְ מָה דְאַתְּ אָמַר שְׁבֻעוֹת מַטּוֹת. שֶׁלִּשְׁלֹמֹה, לַמֶּלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ. שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים, אֵלּוּ שִׁשִּׁים רִבּוֹא שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וּלְמַעְלָה. מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל, אֵלּוּ שִׁשִּׁים רִבּוֹא שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וּלְמַטָּה. כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לָהֶם משֶׁה כָּךְ אָמַר אֵלַי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא סוֹנְטִימוֹס (שמות יב, מח): וְכָל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ, מִיָּד כָּל אֶחָד וְאֶחָד נָטַל חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ וּמָל עַצְמוֹ. מִי מָלָן, רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר משֶׁה הָיָה מוֹהֵל, וְאַהֲרֹן פּוֹרֵעַ, וִיהוֹשֻׁעַ מַשְׁקֶה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים יְהוֹשֻׁעַ הָיָה מוֹהֵל, וְאַהֲרֹן פּוֹרֵעַ, וּמשֶׁה מַשְׁקֶה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יהושע ה, ב): בָּעֵת הַהִיא אָמַר ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ עֲשֵׂה לְךָ חַרְבוֹת צֻרִים וְשׁוּב מֹל אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֵׁנִית, וְלָמָּה שֵׁנִית מִכָּאן שֶׁמָּלָן בָּרִאשׁוֹנָה, מִיָּד (יהושע ה, ג): וַיַּעַשׂ לוֹ יְהוֹשֻׁעַ חַרְבוֹת צֻרִים וַיָּמָל אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל גִּבְעַת הָעֲרָלוֹת. וּמַהוּ אֶל גִּבְעַת הָעֲרָלוֹת, אָמַר רַבִּי לֵוִי מִכָּאן שֶׁעָשׂוּ אוֹתָהּ גִּבְעָה בְּעָרְלָה.

ה׳תָּנֵי עַד שֶׁלֹא יֶחֱטָא אָדָם נוֹתְנִין לוֹ אֵימָה וְיִרְאָה וְהַבְּרִיּוֹת מִתְפַּחֲדִין מִמֶּנּוּ, כֵּיוָן שֶׁהוּא חוֹטֵא נוֹתְנִין עָלָיו אֵימָה וְיִרְאָה וּמִתְפַּחֵד הוּא מֵאֲחֵרִים, תֵּדַע לְךָ שֶׁכֵּן, אָמַר רַבִּי עַד שֶׁלֹא חָטָא אָדָם הָרִאשׁוֹן הָיָה שׁוֹמֵעַ קוֹל הַדִּבּוּר עוֹמֵד עַל רַגְלָיו וְלֹא הָיָה מִתְיָרֵא, כֵּיוָן שֶׁחָטָא כְּשֶׁשָּׁמַע קוֹל הַדִּבּוּר נִתְיָרֵא וְנִתְחַבֵּא, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ג, י): אֶת קֹלְךָ שָׁמַעְתִּי וגו' וַיִּתְחַבֵּא הָאָדָם. רַבִּי אַיְּבוּ אָמַר בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִגְרַע גֹּבַהּ קוֹמָתוֹ שֶׁל אָדָם וְנַעֲשֵׂית שֶׁל מֵאָה אַמָּה. רַבִּי לֵוִי אָמַר עַד שֶׁלֹא חָטָא אָדָם הָרִאשׁוֹן הָיָה שׁוֹמֵעַ אֶת הַקּוֹל אֲדִיבוּן, וְכֵיוָן שֶׁחָטָא הָיָה שׁוֹמֵעַ אֶת הַקּוֹל אַגְרִיּוּן. עַד שֶׁלֹא חָטְאוּ יִשְׂרָאֵל, רוֹאִין טוֹכְסוֹת זוֹ אֶת זוֹ וְלֹא הָיוּ מִתְיָרְאִין וּמִזְדַּעְזְעִין וְנִפְחָדִין, וְכֵיוָן שֶׁחָטְאוּ אֲפִלּוּ פְּנֵי הַסַּרְסוּר לֹא הָיוּ יְכוֹלִין לְהִסְתַּכֵּל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות לד, לה): כִּי קָרַן עוֹר פְּנֵי משֶׁה, וּכְתִיב (שמות לד, ל): וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו. רַבִּי פִּנְחָס וְרַבִּי אָבוּן בְּשֵׁם רַבִּי חָנִין אָמְרוּ, אַף הַסַּרְסוּר הִרְגִּישׁ עִמָּהֶם בְּאוֹתָהּ הָעֲבֵרָה, עַד שֶׁלֹא חָטְאוּ יִשְׂרָאֵל מַה כְּתִיב (תהלים סח, יג): מַלְכֵי צְבָאוֹת יִדֹּדוּן יִדֹּדוּן, רַבִּי אַיְבוּ אָמַר מַלְאֲכֵי צְבָאוֹת אֵין כְּתִיב, אֶלָּא מַלְכֵי צְבָאוֹת, מַלְכֵיהוֹן דְּמַלְאֲכַיָא, אֵי זֶה זֶה, זֶה מִיכָאֵל וְגַבְרִיאֵל, לֹא הָיוּ יְכוֹלִין לְהִסְתַּכֵּל פָּנָיו שֶׁל משֶׁה, וְכֵיוָן שֶׁחָטְאוּ אֲפִלּוּ פְּנֵיהֶם שֶׁל גּוּלְיָירִין לֹא הָיָה יָכוֹל משֶׁה לְהִסְתַּכֵּל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברים ט, יט): כִּי יָגֹרְתִּי מִפְּנֵי הָאַף וְהַחֵמָה. עַד שֶׁלֹא אֵרַע לְדָוִד אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה, כְּתִיב (תהלים כז, א): ה' אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא, מִשֶּׁאֵרַע בּוֹ, כְּתִיב (שמואל ב יז, ב): וְאָבוֹא עָלָיו וְהוּא יָגֵעַ וּרְפֵה יָדַיִם. עַד שֶׁלֹא חָטָא שְׁלֹמֹה הָיָה רוֹדֶה בַּשָּׁרִים וּבַשָּׁרוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (קהלת ב, ח): עָשִׂיתִי לִי שָׁרִים וְשָׁרוֹת. זְכָרִים מְשׁוֹרְרִים וּנְקֵבוֹת מְשׁוֹרְרוֹת. וְתַעֲנֻגוֹת בְּנֵי הָאָדָם, פְּרוֹבַטְיָיה. שִׁדָּה וְשִׁדּוֹת, שֵׁדָה וְשֵׁדְתָה דַּהֲווֹ אָזְיִין בְּהוֹן. כֵּיוָן שֶׁחָטָא מִנָּה לוֹ שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל וְהֶעֱמִידָן לִשְׁמֹר אֶת מִטָּתוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: הִנֵּה מִטָּתוֹ וגו' כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב, שֶׁהָיָה מִתְפַּחֵד מִן הָרוּחוֹת.