שיר השירים רבה ד׳:ד׳Shir HaShirim Rabbah 4:4
א׳כְּמִגְדַּל דָּוִיד צַוָּארֵךְ, מַה שֶּׁגִּדֵּל אֶתְכֶם דָּוִד בְּסִפְרוֹ, וּמַה גִּדֵּל אֶתְכֶם דָּוִד בְּסִפְרוֹ (תהלים קלו, יג): לְגֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים. בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת, מַהוּ לְתַלְפִּיּוֹת, סֵפֶר שֶׁאָמְרוּ לוֹ פִּיּוֹת הַרְבֵּה, עֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם אָמְרוּ סֵפֶר תְּהִלִּים, אָדָם הָרִאשׁוֹן, וְאַבְרָהָם, משֶׁה, וְדָוִד, וּשְׁלֹמֹה. עַל אִילֵּין חַמְשָׁה לָא אִתְפַּלְגוּן, אִילֵּין חַמְשָׁה אָחְרָנַיְיתָא מָאן אִינוּן, רַב וְרַבִּי יוֹחָנָן, רַב אָמַר: אָסָף, וְהֵימָן, וִידוּתוּן, וּשְׁלשָׁה בְּנֵי קֹרַח וְעֶזְרָא. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אָסָף, וְהֵימָן, וִידוּתוּן אֶחָד, וּשְׁלשָׁה בְּנֵי קֹרַח אֶחָד, וְעֶזְרָא. עַל דַּעַת רַב אֵין אָסָף בִּכְלַל בְּנֵי קֹרַח, עַל דַּעַת רַבִּי יוֹחָנָן הוּא אָסָף דְּהָכָא הוּא אָסָף דְּתַמָּן, אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁהָיָה בֶּן תּוֹרָה זָכָה לוֹמַר שִׁירָה עִם אֶחָיו וְזָכָה לוֹמַר שִׁירָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. עַל דַּעַת רַב אָסָף אַחֵר הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א כה, ב): עַל יַד אָסָף הַנִּבָּא עַל יְדֵי הַמֶּלֶךְ. הַנִּבָּא, רַב וְרַבִּי יוֹחָנָן, רַב אָמַר לִידוּתוּן הַנִּבָּא עַל הַיְּדוּתוּן, עַל הַדִּינִין שֶׁעָבְרוּ עָלָיו וְעַל יִשְׂרָאֵל. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר לִידוּתוּן הַנִּבָּא עַל הַדָּתִין עַל הַדִּינִין שֶׁעָבְרוּ עָלָיו וְעַל יִשְׂרָאֵל. רַבִּי הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא, אַף עַל פִּי שֶׁעֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם אָמְרוּ סֵפֶר תְּהִלִּים, מִכֻּלְּהוֹן לֹא נֶאֱמַר עַל שְׁמוֹתָם אֶלָא עַל יְדֵי דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, מָשְׁלוּ מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לַחֲבוּרָה שֶׁל אֲנָשִׁים שֶׁמְּבַקְּשִׁים לוֹמַר הִימְנוֹן לַמֶּלֶךְ, אָמַר לָהֶם הַמֶּלֶךְ, כֻּלְּכֶם נְעִימִים, כֻּלְּכֶם חֲסִידִים, כֻּלְּכֶם מְשֻׁבָּחִין לוֹמַר הִימְנוֹן לְפָנַי, אֶלָּא אִישׁ פְּלוֹנִי יֹאמַר עַל יְדֵי כֻּלְּכֶם, לָמָּה, שֶׁקּוֹלוֹ עָרֵב. כָּךְ בְּשָׁעָה שֶׁבִּקְּשׁוּ עֲשָׂרָה צַדִּיקִים לוֹמַר סֵפֶר הַתְּהִלִּים, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כֻּלְּכֶם נְעִימִים וַחֲסִידִים וּמְשֻׁבָּחִים לוֹמַר הִימְנוֹן לְפָנַי, אֶלָּא דָּוִד יֹאמַר עַל יְדֵי כֻּלְּכֶם, לָמָּה שֶׁקּוֹלוֹ עָרֵב, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל ב כג, א): וּנְעִים זְמִרוֹת יִשְׂרָאֵל. רַבִּי הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא אָמַר מִי מַנְעִים זְמִירוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, דָּוִד בֶּן יִשַׁי. אֶלֶף הַמָּגֵן תָּלוּי עָלָיו, כָּל אוֹתָן הָאֲלָפִים וְהָרְבָבוֹת שֶׁעָמְדוּ עַל הַיָּם וְהֵגַנְתִּי עֲלֵיהֶם, לֹא הֵגַנְתִּי עֲלֵיהֶם אֶלָּא בִּזְכוּת אוֹתוֹ שֶׁבָּא לְאֶלֶף דּוֹר, כֹּל שִׁלְטֵי הַגִּבֹּרִים, לְהָבִיא מִי שֶׁהוּא עוֹמֵד וְיִשְׁלֹט בְּיִצְרוֹ וְיִתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ, כְּגוֹן משֶׁה בִּשְׁעָתוֹ, דָּוִד בִּשְׁעָתוֹ, עֶזְרָא בִּשְׁעָתוֹ, כָּל דּוֹרוֹ נִתְלָה בּוֹ, וְעַל יְדֵי מִי נִקְרַע לָכֶם יַם סוּף, עַל יְדֵי שְׁנֵי שָׁדַיִךְ, אֵלּוּ הֵם משֶׁה וְאַהֲרֹן. רַבִּי יוֹחָנָן פָּתַר קְרָיָה בְּיִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַר סִינַי, עֵדֶר שֶׁעָמְדוּ עַל הַר סִינַי לֹא הָיוּ עוֹמְדִים בַּאֲלִירָא, מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ, שֶׁהָיוּ מְצַמְצְמִין עַצְמָן עַל כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר, וְלֹא הָיוּ עוֹמְדִין בַּאֲלִירָא, אֶלָּא בְּיִרְאָה וּרְתֵת וְזִיעַ. רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן מַיְתֵי לָהּ מִן הָכָא, כְּתִיב (ישעיה ס, יב): וְהַגּוֹיִם חָרֹב יֶחֱרָבוּ, מֵחוֹרֵב נֶחְרָבוּ, נָטְלוּ אֶפּוֹפָּסִים שֶׁלָּהֶם לְמִיתָה. שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר טוּרָא דְּאִתְנַהַרְתּוּן מִן גַּוֵּויהּ, הַר שֶׁגְּלַשְׁתֶּם מִתּוֹכוֹ, עָשִׂיתִי אוֹתוֹ גַּל וְעֵד לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, אֵיזֶה זֶה, זֶה הַר סִינַי, וּמָה הַגְלָשָׁה הִגְלַשְׁתֶּן מִתּוֹכוֹ, שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הַקְּצוּבוֹת, מִילִין קְצִיבִין, מָאתַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה מִצְווֹת עֲשֵׂה וּשְׁלשׁ מֵאוֹת שִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁעָלוּ מִן הָרַחְצָה, שֶׁהָיוּ כֻּלָּן מְרוּחָצִין מִן הָעֲוֹנוֹת. רַבִּי אַחָא וְרַבִּי מְשַׁרְשְׁיָא בְּשֵׁם רַבִּי אִידֵי אוֹמֵר בְּכָל הַמּוּסָפִין כְּתִיב (במדבר כח, טו, כב): וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת, וּשְׂעִיר חַטָּאת, אֲבָל בַּעֲצֶרֶת אֵין כְּתִיב חַטָּאת, לְלַמֶּדְךָ שֶׁלֹא הָיָה בְּיָדָם לֹא חֵטְא וְלֹא עָוֹן. שֶׁכֻּלָּם מַתְאִימוֹת, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בַּיּוֹם שֶׁיָּרַד ה' עַל הַר סִינַי לִתֵּן תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל יָרְדוּ עִמּוֹ שִׁשִּׁים רִבּוֹא שֶׁל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, וּבְיַד כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶן עֲטָרָה לְעַטֵּר אֶת יִשְׂרָאֵל לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן מֵאָה וְעֶשְׂרִין רִבּוֹא שֶׁל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת יָרְדוּ עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְסִינַי, אֶחָד מַלְבִּישׁוֹ עֲטָרָה וְאֶחָד אוֹסְרוֹ זוֹנִי, מַהוּ זוֹנִי, רַבִּי הוּנָא רַבָּה דְצִפּוֹרִי אָמַר זוֹנָם, הֵיאַךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (איוב יב, יח): מוּסַר מְלָכִים פִּתֵּחַ וַיֶּאְסֹר אֵזוֹר בְּמָתְנֵיהֶם. וְשַׁכֻּלָה אֵין בָּהֶם, שֶׁלֹּא הָיָה נִזּוֹק אֶחָד מֵהֶם. כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתוֹתַיִךְ, זֶה הַקּוֹל שֶׁלִּפְנֵי הַדִּבּוּר, הֵיאַךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (שמות כד, ג): וַיַּעַן כָּל הָעָם קוֹל אֶחָד. וּמִדְבָּרֵךְ נָאוֶה, זֶה הַקּוֹל שֶׁל אַחַר הַדִבּוּר, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ה, כה): וַיִּשְׁמַע ה' אֶת קוֹל דִּבְרֵיכֶם וגו' וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי שָׁמַעְתִּי אֶת קוֹל דִּבְרֵי וגו' הֵיטִיבוּ כָּל אֲשֶׁר דִבֵּרוּ, מַהוּ הֵיטִיבוּ כָּל אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ, רַבִּי חִיָּא בַּר אַדָּא וּבַר קַפָּרָא חַד אָמַר הֲטָבָה כַּהֲטָבַת נֵרוֹת, וְחַד אָמַר הֲטָבָה כַּהֲטָבַת הַקְּטֹרֶת. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְחִיל משֶׁה מְקַלְּסָן, כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ, הָרֵיקָן שֶׁבָּךְ רָצוּף הוּא תּוֹרוֹת כָּרִמּוֹן הַזֶּה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ, עַל הַצְּנוּעִין שֶׁבָּכֶם וְעַל הַמְצֻמָּתִין שֶׁבָּכֶם. כְּמִגְדַּל דָּוִיד צַוָּארֵךְ, מַה שֶּׁגִּדֵּל אֶתְכֶם דָּוִד בְּסִפְרוֹ, וּמַה גִּדֵּל אֶתְכֶם דָּוִד בְּסִפְרוֹ (תהלים סח, ח): אֱלֹהִים בְּצֵאתְךָ לִפְנֵי עַמֶּךָ. מַה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ (תהלים סח, ט): אֶרֶץ רָעָשָׁה וגו', וְכֵן (שופטים ה, ה): הָרִים נָזְלוּ מִפְּנֵי ה' וגו', שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר זֶה סִינַי מִפְּנֵי ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת, סֵפֶר שֶׁאֲמָרוּהוּ פִּיּוֹת הַרְבֵּה. אֶלֶף הַמָּגֵן, כָּל אוֹתָן הָאֲלָפִים וְהָרְבָבוֹת שֶׁעָמְדוּ לִפְנֵי הַר סִינַי וְהֵגַנְתִּי עֲלֵיהֶם, לֹא הֵגַנְתִּי עֲלֵיהֶם אֶלָּא בִּזְכוּת אוֹתוֹ הַבָּא לְאֶלֶף דוֹר, וְלֹא אַתֶּם בְּעַצְמְכֶם נִתְלֵיתֶם בּוֹ, אֶלָּא כֹּל שִׁלְטֵי הַגִּבֹּרִים, שֶׁכָּל מִי שֶׁיַּעֲמֹד וְיִשְׁלֹט וְיִתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ, כְּגוֹן משֶׁה בִּשְׁעָתוֹ, דָּוִד בִּשְׁעָתוֹ, עֶזְרָא בִּשְׁעָתוֹ, כָּל דּוֹרָן נִתְלָה בָּהֶם, וְעַל יְדֵי מִי נָתַן הַתּוֹרָה עַל יְדֵי שְׁנֵי שָׁדַיִךְ אֵלּוּ משֶׁה וְאַהֲרֹן.
1
ב׳רַבִּי יִצְחָק פָּתַר קְרָיָה בְּמִלְחֶמֶת מִדְיָן, שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים, עֲדָרִים שֶׁהָלְכוּ לְמִלְחֶמֶת מִדְיָן לֹא הָלְכוּ אֶלָּא בִּזְכוּת משֶׁה וּפִנְחָס, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר לא, נד): וַיִּקַּח משֶׁה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶת הַזָּהָב מֵאֵת. שֶׁגָּלְשׁוּ מֵהַר גִּלְעָד, הַר. שֶׁגְּלַשְׁתֶּן מִתּוֹכוֹ עֲשִׂיתִיו גַּל וְעֵד לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, אֵיזוֹ זוֹ, זוֹ מִלְחֶמֶת מִדְיָן, וּמַה הַגְּלָשָׁה הִגְלַשְׁתֶּן מִתּוֹכוֹ, שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הַקְּצוּבוֹת, מִלִּין קְצוּבִים, שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף בִּנְדָבָה וּשְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף בִּמְסִירָה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר לא, ה): וַיִּמָּסְרוּ מֵאַלְפֵי יִשְׂרָאֵל אֶלֶף לַמַּטֶּה, אָמַר רַבִּי חֲנַנְיָה בַּר יִצְחָק בִּשְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף הָלְכוּ לְמִלְחֶמֶת מִדְיָן. שֶׁעָלוּ מִן הָרַחְצָה, רַבִּי הוּנָא אָמַר שֶׁלֹא הִקְדִּים אֶחָד מֵהֶן תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ לִתְפִלִּין שֶׁל יַד, שֶׁאִלּוּ הִקְדִּים אֶחָד מֵהֶן תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ לִתְפִלִּין שֶׁל יַד לֹא הָיָה משֶׁה מְשַׁבְּחָן וְלֹא הָיוּ עוֹלִין מִשָּׁם בְּשָׁלוֹם, הֱוֵי אוֹמֵר שֶׁהָיוּ צַדִּיקִים בְּיוֹתֵר. שֶׁכֻּלָּם מַתְאִימוֹת שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ נִכְנָסִין זוּגוֹת זוּגוֹת אֵצֶל הָאִשָּׁה הָיָה אֶחָד מֵהֶן מְפַחֵם פָּנֶיהָ, וְאֶחָד מֵהֶם מְפָרֵק נְזָמֶיהָ, וְהָיוּ אוֹמְרוֹת לָהֶם אֵין אָנוּ מִבְּרִיּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁתַּעֲשׂוּ לָנוּ כָךְ, וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים לָהֶם לֹא דַיְּכֶם שֶׁנָּטְלוּ שֶׁלָּנוּ מִתַּחַת יְדֵיכֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר כה, ד): וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה קַח אֶת כָּל רָאשֵׁי הָעָם וְהוֹקַע אוֹתָם. וְשַׁכֻּלָה אֵין בָּהֶם, שֶׁלֹּא נֶחֱשַׁד מֵהֶם אֶחָד בַּעֲבֵרָה. כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתוֹתַיִךְ, בְּשָׁעָה שֶׁאָמְרוּ לְמשֶׁה (במדבר לא, מט): עֲבָדֶיךָ נָשְׂאוּ אֶת רֹאשׁ אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה אֲשֶׁר בְּיָדֵנוּ וְלֹא נִפְקַד מִמֶּנּוּ אִישׁ, לְעֶרְיָה וּלְחֵטְא. וּמִדְבָּרֵךְ נָאוֶה, שֶׁאָמְרוּ לוֹ (במדבר לא, נ): וַנַּקְרֵב אֶת קָרְבַּן ה', אָמַר לָהֶם משֶׁה דִּבְרֵיכֶם סוֹתְרִים זֶה אֶת זֶה, אֲמַרְתֶּם: וְלֹא נִפְקַד מִמֶּנּוּ אִישׁ, לְעֶרְיָה וּלְחֵטְא, וַאֲמַרְתֶּם: וַנַּקְרֵב אֶת קָרְבַּן ה', אִלּוּ לֹא חֲטָאתֶם קָרְבָּן זֶה לָמָּה. אָמְרוּ לוֹ משֶׁה רַבֵּנוּ זוּגוֹת זוּגוֹת הָיִינוּ נִכְנָסִין אֵצֶל הָאִשָּׁה וְהָיָה אֶחָד מִמֶּנּוּ מְפַחֵם אֶת פָּנֶיהָ וְאֶחָד מְפָרֵק נְזָמֶיהָ, אֶפְשָׁר שֶׁלֹא הִזִּיעַ יֵצֶר הָרָע קִמְעָה, עַל אוֹתָה הַזִּיעָה שֶׁל יֵצֶר הָרָע אָנוּ אוֹמְרִים לְהָבִיא קָרְבָּן, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְחִיל משֶׁה מְשַׁבְּחָן: כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ, רֵיקָנִין שֶׁבָּכֶם רְצוּפִין מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים כָּרִמּוֹן הַזֶּה, שֶׁכָּל מִי שֶׁבָּא עֲבֵרָה לְיָדוֹ וְנִצַּל מִמֶּנָּהּ וְלֹא עָשָׂה אוֹתָהּ, מִצְוָה גְדוֹלָה עָשָׂה. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ, עַל הַצְּנוּעִין וְעַל הַמְּצֻמָּתִין שֶׁבָּכֶם. כְּמִגְדַּל דָּוִיד, מַה שֶּׁגִּדֵּל אֶתְכֶם בְּסִפְרוֹ, וּמַה גִּדֵּל אֶתְכֶם דָּוִד בְּסִפְרוֹ (תהלים קלו, יט): לְסִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי, וּלְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן, וְנָתַן אַרְצָם לְנַחֲלָה. בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת, סֵפֶר שֶׁאֲמָרוּהוּ פִּיּוֹת הַרְבֵּה. אֶלֶף הַמָּגֵן תָּלוּי עָלָיו, כָּל הָרְבָבוֹת וְהָאֲלָפִים שֶׁהָלְכוּ לְמִלְחֶמֶת מִדְיָן וְהֵגַנְתִּי עֲלֵיהֶם, לֹא הֵגַנְתִּי עֲלֵיהֶם אֶלָּא בִּזְכוּת אוֹתוֹ שֶׁבָּא לְאֶלֶף דּוֹר, וְלֹא אַתֶּם בְּעַצְמְכֶם נִתְלֵיתֶם בּוֹ, אֶלָּא כֹּל שִׁלְטֵי הַגִּבֹּרִים, כָּל שֶׁעוֹמֵד וְשׁוֹלֵט וּמִתְגַּבֵּר בְּיִצְרוֹ קָרוּי גִּבּוֹר, כְּגוֹן משֶׁה בִּשְׁעָתוֹ, דָּוִד בִּשְׁעָתוֹ, עֶזְרָא בִּשְׁעָתוֹ, כָּל דּוֹרָן נִתְלָה בָּהֶם, וְעַל יְדֵי מִי נַעֲשֵׂית מִלְחֶמֶת מִדְיָן, עַל יְדֵי שְׁנֵי שָׁדַיִךְ, עַל יְדֵי סַנֶדְרָנָא משֶׁה וּפִנְחָס.
2
ג׳רַבִּי הוּנָא פָּתַר קְרָיָה בַּיַּרְדֵּן, שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים, עֵדֶר שֶׁעָבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן לֹא עָבְרוּ אֶלָּא בִּזְכוּת יַעֲקֹב אָבִינוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יהושע ד, כב): וְהוֹדַעְתֶּם אֶת בְּנֵיכֶם לֵאמֹר בַּיַּבָּשָׁה עָבַר יִשְׂרָאֵל, רַבִּי הוּנָא אָמַר יִשְׂרָאֵל סָבָא. רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן בִּשְׁלשָׁה מְקוֹמוֹת מָצָאנוּ בַּתּוֹרָה בַּנְּבִיאִים בַּכְּתוּבִים שֶׁלֹא עָבְרוּ יִשְׂרָאֵל הַיַּרְדֵּן אֶלָּא בִּזְכוּת יַעֲקֹב אָבִינוּ, בַּתּוֹרָה (בראשית לב, י): כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה. בַּנְּבִיאִים (יהושע ד, כב): וְהוֹדַעְתֶּם אֶת בְּנֵיכֶם לֵאמֹר בַּיַּבָּשָׁה עָבַר יִשְׂרָאֵל אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, עָבַר יִשְׂרָאֵל, יִשְׂרָאֵל סָבָא. בַּכְּתוּבִים (תהלים קיד, ה): מַה לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס הַיַּרְדֵּן וגו' מִלִּפְנֵי אֱלוֹהַּ יַעֲקֹב וגו'. שֶׁגָּלְשׁוּ מֵהַר גִּלְעָד, הַר שֶׁגְּלַשְׁתֶּן מִתּוֹכוֹ עֲשִׂיתִיו גַּל וְעֵד לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, אֵי זֶה זֶה, זֶה הַיַּרְדֵּן, וּמָה הַגְלָשָׁה הִגְלַשְׁתֶּם מִתּוֹכוֹ, שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הַקְּצוּבוֹת, בִּזַּת סִיחוֹן וְעוֹג. שֶׁעָלוּ מִן הָרַחְצָה, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּשִׁשִּׁים אֶלֶף נִכְבְּשָׁה אֶרֶץ כְּנָעַן, הִיא דַעְתֵּיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר כָּל מִלְחָמָה שֶׁהִיא יְתֵרָה עַל שִׁשִּׁים אֶלֶף, מִלְחֶמֶת עִרְבּוּבְיָא הִיא. רַבִּי יְהוּדָה בְּשֵׁם חִזְקִיָּה אָמַר כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר כְּעֶשֶׂר כְּעֶשְׂרִים כִּשְׁלשִׁים כְּאַרְבָּעִים, אָמַר אוֹ חָסֵר אוֹ יָתֵר, תַּמָּן אִתְּמָר (יהושע ד, יג): כְּאַרְבָּעִים אֶלֶף חֲלוּצֵי הַצָּבָא, וְהָכָא אִתְּמָר (דברי הימים א ה, יח): אַרְבָּעִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים, אָמַר רַבִּי אַחָא אֶלֶף שָׁלֵם הָיוּ וְהַשְּׁאָר כָּלוּ בַּדְּרָכִים. אוֹתָן חֲמִשָּׁה עָשָׂר אֶלֶף אֵיכָן הֵם, אָמַר לָהֶם שׁוֹמְרֵי כֵלִים הָיוּ וְלֹא מְנָאָן הַכָּתוּב. שֶׁכֻּלָּם מַתְאִימוֹת, שֶׁהָיוּ מֻתְאָמִים בֵּין הֶחָלוּץ לַמְּאַסֵּף, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יהושע ו, ט): וְהֶחָלוּץ הֹלֵךְ וגו'. וְשַׁכֻּלָה אֵין בָּהֶם וגו', שֶׁלֹא הָיָה נִזָּק אֶחָד מֵהֶן. כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתוֹתַיִךְ, כְּשֶׁאָמְרוּ לִיהוֹשֻׁעַ (יהושע א, טז): כֹּל אֲשֶׁר צִוִּיתָנוּ נַעֲשֶׂה וגו'. וּמִדְבָּרֵךְ נָאוֶה, שֶׁאָמְרוּ (יהושע א, יח): כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יַמְרֶה אֶת פִּיךָ וגו' יוּמָת, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְחִיל יְהוֹשֻׁעַ מְשַׁבְּחָן, כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ, הָרֵיקָן שֶׁבָּךְ רָצוּף הוּא תּוֹרוֹת כָּרִמּוֹן הַזֶּה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ, עַל הַצְּנוּעִין שֶׁבָּכֶם וְעַל הַמְּצֻמָּתִים שֶׁבָּכֶם. כְּמִגְדַּל דָּוִיד צַוָּארֵךְ, כַּמָּה גִּדֵּל אֶתְכֶם דָּוִד בְּסִפְרוֹ (תהלים קלו, יז): לְמַכֵּה מְלָכִים גְּדֹלִים. בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת, סֵפֶר שֶׁאֲמָרוּהוּ פִּיּוֹת הַרְבֵּה. אֶלֶף הַמָּגֵן, כָּל אוֹתָן הָאֲלָפִים וְהָרְבָבוֹת שֶׁעָבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן וְהֵגַנְתִּי עֲלֵיהֶם, לֹא הֵגַנְתִּי עֲלֵיהֶם אֶלָּא בִּזְכוּת אוֹתוֹ הַבָּא לְאֶלֶף דּוֹר, וְלֹא אַתֶּם בְּעַצְמְכֶם נִתְלֵיתֶם בּוֹ אֶלָּא שִׁלְטֵי הַגִּבֹּרִים, שֶׁכָּל מִי שֶׁיַּעֲמֹד וְיִשְׁלֹט וְיִתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ, כְּגוֹן משֶׁה בִּשְׁעָתוֹ, דָּוִד בִּשְׁעָתוֹ, עֶזְרָא בִּשְׁעָתוֹ, כָּל דּוֹרָן נִתְלָה בָּהֶן, וְעַל יְדֵי מִי עָבְרוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַיַּרְדֵּן עַל יְדֵי שְׁנֵי שָׁדַיִךְ, אֵלּוּ הֵן יְהוֹשֻׁעַ וְאֶלְעָזָר.
3
ד׳דָּבָר אַחֵר, מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים שֶׁגָּלְשׁוּ מֵהַר גִּלְעָד, הַר שֶׁגְּלַשְׁתֶּם מִתּוֹכוֹ עֲשִׂיתִיו גַּל וְעֵד לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, וְאֵי זֶה זֶה, זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים סח, לו): נוֹרָא אֱלֹהִים מִמִּקְדָּשֶׁיךָ מֵאֵיכָן מוֹרָא יוֹצֵא, לֹא מִבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הֲדָא דְאַתְּ אָמַר (ויקרא כו, ב): אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ, שֶׁהוּא מְקֻדָּשׁ בְּחֻרְבָּנוֹ כְּשֶׁהָיָה מְקֻדָּשׁ בְּבִנְיָנוֹ, וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר, וּמָה אִם לְמִקְדָּשׁוֹ לֹא נָשָׂא לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פָּנִים, לִכְשֶׁיָּבוֹא לְהִפָּרַע מִמַּחֲרִיבָיו עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, וּמַה הַגְּלָשָׁה הִגְלַשְׁתֶּן מִתּוֹכוֹ, שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הַקְּצוּבוֹת, מִלִּין קְצוּבִין, אֵלּוּ בִּגְדֵי כְּהֻנָּה גְדוֹלָה, דִּתְנֵינַן תַּמָּן כֹּהֵן גָּדוֹל מְשַׁמֵּשׁ בִּשְׁמוֹנָה בְּגָדִים וְהַהֶדְיוֹט בְּאַרְבָּעָה, בִּכְתֹנֶת, וּמִכְנָסַיִם, מִצְנֶפֶת וְאַבְנֵט. מוֹסִיף עָלָיו כֹּהֵן גָּדוֹל, חשֶׁן, וְאֵפוֹד, וּמְעִיל, וְצִיץ נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ. כְּתֹנֶת הָיְתָה מְכַפֶּרֶת עַל שׁוֹפְכֵי דָמִים, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (בראשית לז, לא): וַיִּטְבְּלוּ אֶת הַכֻּתֹּנֶת בַּדָּם. וְיֵשׁ אוֹמְרִים עַל לוֹבְשֵׁי כִּלְאַיִם, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (בראשית לז, ג): וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים. מִכְנָסַיִם מְכַפְּרִים עַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (שמות כח, מב): וַעֲשֵׂה לָהֶם מִכְנְסֵי בָד לְכַסּוֹת בְּשַׂר עֶרְוָה. מִצְנֶפֶת מְכַפֶּרֶת עַל גַּסֵּי הָרוּחַ, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (שמות כט, ו): וְשַׂמְתָּ הַמִּצְנֶפֶת עַל רֹאשׁוֹ. אַבְנֵט עַל מָה הָיָה מְכַפֵּר עַל הָעוֹקְמָנִין, טַעְמָא מַאן דְּאָמַר עַל הַגַּנָּבִים, לְפִי שֶׁהָיָה חָלוּל כְּנֶגֶד הַגַּנָּבִים שֶׁעוֹשִׂין מַעֲשֵׂיהֶם בַּסֵּתֶר, וּמַאן דְּאָמַר עַל הָעוֹקְמָנִין, אָמַר רַבִּי לֵוִי שְׁלשִׁים וּשְׁתַּיִם אַמּוֹת הָיָה בוֹ וְהָיָה מְעַקְּמוֹ לְכָאן וּלְכָאן. חשֶׁן הָיָה מְכַפֵּר עַל מַטֵּי דִין, הֲדָא דְאַתְּ אָמַר (שמות כח, ל): וְנָתַתָּ אֶל חשֶׁן הַמִּשְׁפָּט. אֵפוֹד הָיָה מְכַפֵּר עַל עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, הֵיאַךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (הושע ג, ד): וְאֵין אֵפוֹד וּתְרָפִים. מְעִיל הָיָה מְכַפֵּר עַל לָשׁוֹן הָרָע, רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יוֹנָתָן דְּבֵית גּוּבְרִין שְׁנֵי דְבָרִים לֹא הָיָה לָהֶם כַּפָּרָה וְקָבְעָה לָהֶם הַתּוֹרָה כַּפָּרָה, וְאֵלּוּ הֵן: לָשׁוֹן הָרָע וְהַהוֹרֵג נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה. לָשׁוֹן הָרָע לֹא הָיָה לָהּ כַּפָּרָה וְקָבְעָה הַתּוֹרָה כַּפָּרָה, זוֹג הַמְּעִיל, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כח, לה): וְהָיָה עַל אַהֲרֹן לְשָׁרֵת וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ וגו', יָבוֹא קוֹל וִיכַפֵּר עַל קוֹל לָשׁוֹן הָרָע. וְהַהוֹרֵג בִּשְׁגָגָה לֹא הָיָה לוֹ כַּפָּרָה וְקָבְעָה לוֹ הַתּוֹרָה כַּפָּרָה, זוֹ מִיתַת כֹּהֵן גָּדוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר לה, כה): וְיָשַׁב בָּהּ עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל צִיץ הָיָה מְכַפֵּר עַל עַזֵּי פָּנִים, וּמַאן דְּאָמַר עַל הַגּוֹדְפָנִים, מַאן דְּאָמַר עַל עַזֵּי פָּנִים, הֵיאַךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (שמות כח, לח): עַל מֵצַח אַהֲרֹן, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר (ירמיה ג, ג): וּמֵצַח אִשָּׁה זוֹנָה הָיָה לָךְ וגו', וּמַאן דְּאָמַר עַל הַגּוֹדְפָנִין (שמות כח, לח): וְהָיָה עַל מִצְחוֹ תָּמִיד, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר (שמואל א יז, מט): וַתִּטְבַּע הָאֶבֶן בְּמִצְחוֹ. כְּתִיב (שמואל א יז, מט): וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו אָרְצָה, לָמָּה וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו, אֶלָּא מִתְּחִלָּה אַתָּה דוֹרֵשׁ (שמואל א יז, ד): גָּבְהוֹ שֵׁשׁ אַמּוֹת וָזָרֶת, כְּדֵי שֶׁלֹא יִצְטַעֵר אוֹתוֹ צַדִּיק וִיהַלֵּךְ מְלֹא קוֹמָתוֹ, לְפִיכָךְ כְּתִיב: וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו אָרְצָה, אָמַר רַבִּי הוּנָא לְפִי שֶׁהָיָה דָּגוֹן אֱלֹהָיו חָקוּק עַל לִבּוֹ, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (ויקרא כו, ל): וְנָתַתִּי אֶת פִּגְרֵיכֶם עַל פִּגְרֵי גִּלּוּלֵיכֶם. דָּבָר אַחֵר, וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו אָרְצָה, אָמַר רַבִּי כְּדֵי שֶׁיִּטָּמֵן אוֹתוֹ פֶּה סָרוּחַ שֶׁחֵרֵף וְגִדֵּף, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (איוב מ, יג): טָמְנֵם בֶּעָפָר יָחַד. דָּבָר אַחֵר, וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו אָרְצָה, כְּדֵי שֶׁלֹא יִצְטַעֵר אוֹתוֹ צַדִּיק בְּתוֹךְ יִשּׁוּבוֹ. דָּבָר אַחֵר, וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו, כְּדֵי שֶׁיָּבוֹא אוֹתוֹ צַדִּיק וְיִדְרֹךְ עַל צַוָּארוֹ, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (דברים לג, כט): וְאַתָּה עַל בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרֹךְ. שֶׁעָלוּ מִן הָרַחְצָה, שֶׁמְּכַפְּרִין עַל יִשְׂרָאֵל. שֶׁכֻּלָּם מַתְאִימוֹת, אֵלּוּ שְׁתֵּי שַׁרְשְׁרוֹת גַּבְלוּת שֶׁל זָהָב שֶׁיּוֹצְאוֹת מִבֵּין הַחשֶׁן וְהָיוּ נִרְאִין מִתּוֹכוֹ כְּמִין שְׁתַּיִם נַרְתֵּיקוֹת. וְשַׁכֻּלָה אֵין בָּהֶם, שֶׁלֹּא נִתְאַכְּלָה אַחַת מֵהֶן. כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתוֹתַיִךְ, זֶה נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ. וּמִדְבָּרֵךְ נָאוֶה, זֶה הַצִּיץ. רַבִּי יוֹנָתָן הֲוָה סָלֵיק לְצַלוֹיֵי בִּירוּשָׁלַיִם, כֵּיוָן דִּמְטָא גַּבֵּי חַד פְּלָאטִינוֹס פָּגַע בֵּיהּ חַד כּוּתִי, אֲמַר לֵיהּ לְאָן אַתְּ אָזֵיל, אֲמַר לֵיהּ לִמְצַלֵּי בִּירוּשָׁלַיִם, אֲמַר לֵיהּ וְלָא טַב לָךְ תִּיסוֹק וּתְצַלֵּי בַּהֲדֵין טוּרָא בְּרִיכָא וְלָא תְצַלֵּי בְּהַהִיא קִיקַלְתָּא, אֲמַר לֵיהּ וְלָמָּה הוּא בְּרִיךְ טוּרָא הָדֵין, אֲמַר לֵיהּ דְּלָא טַף בְּמוֹי דְּמַבּוּלָא, הֲדָא הִיא דִּבְרִיָּיתָא אָמְרִין אַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל לָא טָפַת בְּמוֹי דְּמַבּוּלָא. אִתְעַלְּמַת מִלְּתָא מִן רַבִּי יוֹנָתָן בְּהַהִיא שַׁעְתָּא וְלֹא הֱשִׁיבוֹ. אֲמַר לֵיהּ חַמָּרֵיהּ, רַבִּי תַּרְשֵׁנִי וַאֲנִי מְשִׁיבוֹ, אֲמַר לֵיהּ הֲשִׁיבוֹ, אֲמַר לְהַהוּא כּוּתִי, הָדֵין טוּרָא מִמָּה אַתְּ עָבֵיד לֵיהּ, אִי מִן טוּרָא רָמְמַיָּא הָא כְתִיב (בראשית ז, יט): וַיְכֻסּוּ כָּל הֶהָרִים הַגְּבֹהִים, אִי מִן מַכִּיכַיָּא הָא כְתִיב (בראשית ז, כ): חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִלְמַעְלָה גָּבְרוּ הַמָּיִם וַיְכֻסּוּ הֶהָרִים, וְלָא אַשְׁגַּח בֵּיהּ עֲלוֹי קְרָיָה בֶּהָרִים הַנְּמוּכִים, אִם הֶהָרִים שֶׁהָיוּ גְּבוֹהִים מִלְמַעְלָה כְּתִיב: וַיְכֻסּוּ כָּל הֶהָרִים, קַל וָחֹמֶר לַנְּמוּכִים. בְּהַהִיא עָנָתָא נִשְׁתַּתֵּק אוֹתוֹ כּוּתִי וְלָא אַשְׁכַּח מַה לְּהָשִׁיב. בְּהַהִיא עָנָתָא נְחַת לֵיהּ רַבִּי יוֹנָתָן וְאַרְכְּבֵיהּ לְחַמָּרֵיהּ תְּלָתָא מִילִין, וְקָרָא עֲלֵיהּ תְּלָתָא קְרָיָין (דברים ז, יד): בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל הָעַמִּים לֹא יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה וּבִבְהֶמְתֶּךָ, אֲפִלּוּ בַּבֶּהָמִין שֶׁבָּכֶם. וְהָדֵין (ישעיה נד, יז): כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח וגו'. וְהָדֵין: כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ, רֵיקָן שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל מָלֵא תְּשׁוּבוֹת כְּרִמּוֹן. מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר עַל הַצְּנוּעִין וְהַמְּצֻמָּתִין שֶׁבָּכֶם.
4
ה׳דָּבָר אַחֵר, שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים שֶׁגָּלְשׁוּ מֵהַר גִּלְעָד, הַר שֶׁגְּלַשְׁתֶּן מִתּוֹכוֹ, עֲשִׂיתִיו גַּל וְעֵד לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, אֵי זֶה זֶה, אֵלּוּ הַמִּשְׁמָרוֹת, וּמָה הַגְלָשָׁה הִגְלַשְׁתֶּן מִתּוֹכוֹ, שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הַקְּצוּבוֹת, מִלִּין קְצִיבִין, עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִשְׁמְרוֹת כְּהֻנָּה, וְעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִשְׁמְרוֹת לְוִיָה, שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַחְלָקוֹת. שֶׁעָלוּ מִן הָרַחְצָה, שֶׁמְשַׁמְּרִין לְיִשְׂרָאֵל. שֶׁכֻּלָּם מַתְאִימוֹת, דִּתְנֵינַן תַּמָּן בִּשְׁלשָׁה פְּרָקִים בַּשָּׁנָה הָיוּ כָּל הַמִּשְׁמָרוֹת שָׁווֹת. וְשַׁכֻּלָה אֵין בָּהֶם, דִּתְנֵינַן הָרִאשׁוֹן בְּרֹאשׁ וְרֶגֶל. כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתוֹתַיִךְ, דִּתְנֵינַן שָׁחָה לְנַסֵּךְ הֵנִיף הַסְּגַן בַּסּוּדָר, וְהֵקִישׁ בֶּן אַרְזָא בַּצִּלְצָל. וּמִדְבָּרֵךְ נָאוֶה, זֶה הַשִּׁיר, דִּתְנֵינַן תַּמָּן הַשִּׁיר שֶׁהָיוּ הַלְוִיִּם אוֹמְרִים בַּמִּקְדָּשׁ, בָּרִאשׁוֹן הָיוּ אוֹמְרִים (תהלים כד, א): לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ, בַּשֵּׁנִי (תהלים מח, ב): גָּדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ וגו', בַּשְּׁלִישִׁי (תהלים פב, א): אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל, בָּרְבִיעִי (תהלים צד, א): אֵל נְקָמוֹת ה' אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ, בַּחֲמִישִׁי (תהלים פא, ב): הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵנוּ הָרִיעוּ לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב, בַּשִּׁשִּׁי (תהלים צג, א): ה' מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, בַּשַּׁבָּת (תהלים צב, א): מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת, לֶעָתִיד לָבוֹא לְיוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת וּמְנוּחָה לְחַיֵּי הָעוֹלָמִים.
5
ו׳דָּבָר אַחֵר, שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים שֶׁגָּלְשׁוּ מֵהַר גִּלְעָד, הַר שֶׁגְּלַשְׁתֶּן מִתּוֹכוֹ, עֲשִׂיתִיו גַּל וְעֵד לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, וְאֵי זֶה זֶה, אֵלּוּ הַקָּרְבָּנוֹת, מָה הַגְלָשָׁה הִגְלַשְׁתֶּן מִתּוֹכוֹ, שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הַקְּצוּבוֹת, מִלִּין קְצִיבִין, (במדבר כח, ד): אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר וגו'. שֶׁעָלוּ מִן הָרַחְצָה, שֶׁמְכַפְּרִים וְהוֹלְכִין עַל יִשְׂרָאֵל. שֶׁכֻּלָּם מַתְאִימוֹת, דִּתְנֵינַן אַיִל קָרֵב בְּאַחַד עָשָׂר בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר. וְשַׁכֻּלָה אֵין בָּהֶם, דִּתְנֵינַן הַקְּרָבַיִם וְהַסֹּלֶת וְהַיַּיִן בִּשְׁלשָׁה שְׁלשָׁה.
6
ז׳דָּבָר אַחֵר, שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים, הַר שֶׁגְּלַשְׁתֶּן מִתּוֹכוֹ, עֲשִׂיתִיו גַּל וְעֵד לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, וְאֵי זֶה זֶה, אֵלּוּ סַנְהֶדְּרִין, וּמָה הַגְלָשָׁה הִגְלַשְׁתֶּן מִתּוֹכוֹ, שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הַקְּצוּבוֹת, מִלִּין קְצִיבִין, אֵלּוּ מְזַכִּין וְאֵלּוּ מְחַיְּבִין. שֶׁעָלוּ מִן הָרַחְצָה, שֶׁמְּזַכִּין אֶת יִשְׂרָאֵל. שֶׁכֻּלָּם מַתְאִימוֹת, דִּתְנֵינַן מָצְאוּ לוֹ זְכוּת, פְּטָרוּהוּ, וְאִם לָאו מַעֲבִירִין דִּינוֹ לְמָחָר. וְהֵן מַעֲבִירִין לַזּוּגוֹת. וְשַׁכֻּלָה אֵין בָּהֶם, רַבִּי לֵוִי אָמַר שֶׁמְּלַמְּדִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר. רַבִּי אַבָּא אָמַר שֶׁאֵין הֲלָכָה קוֹהָא לָהֶם. כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתוֹתַיִךְ, רַבִּי יוּדָן אָמַר כִּגְזֵרַת הַמֶּלֶךְ גְּזֵרַת בֵּית דִּין, הֵן מְצַוִּין בְּפִיהֶם סְקִילָה שְׂרֵפָה הֶרֶג וְחֶנֶק. רַבִּי חוּנְיָא אָמַר דָּמִים, דִּתְנֵינַן וְחוּט שֶׁל סִקְרָא חוֹגְרוֹ בָּאֶמְצַע כְּדֵי לְהַבְדִּיל בֵּין דָּמִים הָעֶלְיוֹנִים לַדָּמִים הַתַּחְתּוֹנִים. רַבִּי עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יוּדָה כְּשֵׁם שֶׁחוּט הַסִּיקְרָא מַבְדִּיל בֵּין דָּמִים הָעֶלְיוֹנִים לַתַּחְתּוֹנִים, כֵּן סַנְהֶדְּרִין מַבְדִּילִין בֵּין טֻמְאָה לְטָהֳרָה, בֵּין אִסּוּר לְהֶתֵּר, בֵּין פְּטוֹר לְחִיּוּב.
7
ח׳דָּבָר אַחֵר, כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתוֹתַיִךְ, זֶה לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית. וּמִדְבָּרֵךְ נָאוֶה, זֶה שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אֵין לָנוּ לְשׁוֹן זְהוֹרִית וְשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, אָמַר לָהֶם: כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתוֹתַיִךְ, רְחִישַׁת פִּיךְ חֲבִיבָה עָלַי כְּחוּט הַשָּׁנִי שֶׁל זְהוֹרִית. רַבִּי אַבָּהוּ אָמַר עֲלָה (הושע יד, ג): וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ, מַה נְּשַׁלֵּם תַּחַת פָּרִים וְתַחַת שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, שְׂפָתֵינוּ. וּמִדְבָּרֵךְ נָאוֶה, מִדְבָּרֵךְ יָאֵי, מִדַּבְּרוֹתַיִךְ יָאֲיָא. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מִדְבָּר חַיָּבִין עַל מְחִצָּתוֹ עַכְשָׁו כְּשֶׁהוּא חָרֵב כְּשֵׁם שֶׁמְחֻיָּבִין עַל מְחִצָּתוֹ כְּשֶׁהוּא בָּנוּי. אָמַר רַבִּי לֵוִי אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּחֻרְבָּנָהּ הֶעֱמִידָה לִי צַדִּיקִים, וּבְבִנְיָנָהּ הֶעֱמִידָה לִי רְשָׁעִים, בְּחֻרְבָּנָהּ הֶעֱמִידָה לִי צַדִּיקִים, דָּנִיֵּאל וַחֲבוּרָתוֹ, מָרְדְּכַי וַחֲבוּרָתוֹ, עֶזְרָא וַחֲבוּרָתוֹ. בְּבִנְיָנָהּ הֶעֱמִידָה לִי רְשָׁעִים, כְּגוֹן אָחָז וַחֲבוּרָתוֹ, מְנַשֶּׁה וַחֲבוּרָתוֹ, אָמוֹן וְסִיַּיעְתּוֹ. רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן עַל הֲדָא דְּרַבִּי לֵוִי אָמַר (ישעיה נד, א): כִּי רַבִּים בְּנֵי שׁוֹמֵמָה מִבְּנֵי בְעוּלָה, הֱוֵי צַדִּיקִים הֶעֱמִידָה לִי בְּחֻרְבָּנָהּ יוֹתֵר מִצַּדִּיקִים שֶׁהֶעֱמִידָה לִי בְּבִנְיָנָהּ. כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ, רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא וְרַבִּי אַחָא, חַד אֲמַר הָרֵיקָן שֶׁבְּשָׁלשׁ שׁוּרוֹת רָצוּף תּוֹרָה כָּרִמּוֹן הַזֶּה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ עַל הַיּוֹשְׁבִין בַּסַּנְהֶדְרִין עַצְמָהּ. וְחַד אָמַר הָרֵיקָן שֶׁבַּסַּנְהֶדְרִין רָצוּף תּוֹרָה כָּרִמּוֹן הַזֶּה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ, עַל הַיּוֹשְׁבִין תַּחַת הַזַּיִת וְתַחַת הַגֶּפֶן וְהַתְּאֵנָה וְעוֹסְקִין בְּדִבְרֵי תוֹרָה. כְּמִגְדַּל דָּוִד צַוָּארֵךְ, זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְלָמָּה מְדַמֵּהוּ בְּצַוָּאר, שֶׁכָּל יָמִים שֶׁהָיָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בָּנוּי וְקַיָּם, הָיָה צַוָּארָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל פָּשׁוּט בֵּין אֻמּוֹת הָעוֹלָם, וְכֵיוָן שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כִּבְיָכוֹל נִכְפַּף צַוָּארָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ויקרא כו, יט): וְשָׁבַרְתִּי אֶת גְּאוֹן עֻזְּכֶם, זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. דָּבָר אַחֵר, מַה צַּוָּאר זֶה נָתוּן בְּגָבְהוֹ שֶׁל אָדָם, כָּךְ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נָתוּן בְּגָבְהוֹ שֶׁל עוֹלָם. וּמַה צַּוָּאר זֶה רֹב תַּכְשִׁיטִין תְּלוּיִין בּוֹ, כָּךְ כְּהֻנָּה מִבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, לְוִיָּה מִבֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וּמַה צַּוָּאר זֶה אִם נֻטַּל אֵין לָאָדָם חַיִּים, כָּךְ מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אֵין חַיִּים לְשׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל. בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת, טֶטְרָגוֹנִין. חִיָּא בְּרַבִּי בּוֹן אָמַר יֹפִי הָיָה וְנַעֲשָׂה תֵּל, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי הוּא שֶׁעֲשִׂיתִיו תֵּל בָּעוֹלָם הַזֶּה, וַאֲנִי הוּא שֶׁעָתִיד לַעֲשׂוֹתוֹ יְפֵיפוּת לָעוֹלָם הַבָּא. דָּבָר אַחֵר, תַּלְפִּיוֹת, תֵּל שֶׁמִּתְפַּלְּלִים בּוֹ כָּל פִּיּוֹת. מִכָּאן אָמְרוּ הָעוֹמְדִים בְּחוּצָה לָאָרֶץ וּמִתְפַּלְּלִין הוֹפְכִין פְּנֵיהֶם לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ח, מח): וְהִתְפַּלְּלוּ אֵלֶיךָ דֶּרֶךְ אַרְצָם, הָעוֹמְדִין בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוֹפְכִין פְּנֵיהֶם כְּנֶגֶד יְרוּשָׁלַיִם וּמִתְפַּלְּלִין, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב ו, לד): וְהִתְפַּלְלוּ אֵלֶיךָ דֶּרֶךְ הָעִיר הַזֹּאת, הָעוֹמְדִים וּמִתְפַּלְּלִים בִּירוּשָׁלַיִם הוֹפְכִין פְּנֵיהֶן כְּנֶגֶד הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ח, מב): וְהִתְפַּלֵּל אֶל הַבַּיִת הַזֶּה, הָעוֹמְדִים בְּהַר הַבַּיִת הוֹפְכִים פְּנֵיהֶם כְּנֶגֶד קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים וּמִתְפַּלְּלִין, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ח, לה): וְהִתְפַּלְלוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה, נִמְצְאוּ הָעוֹמְדִים בַּצָּפוֹן פְּנֵיהֶם לַדָּרוֹם, וְהָעוֹמְדִים בַּדָּרוֹם פְּנֵיהֶם לַצָּפוֹן, וְהָעוֹמְדִים בַּמִּזְרָח פְּנֵיהֶם לַמַּעֲרָב, וְהָעוֹמְדִים בַּמַּעֲרָב פְּנֵיהֶם לַמִּזְרָח, נִמְצְאוּ כָּל יִשְׂרָאֵל מִתְפַּלְּלִין אֶל מָקוֹם אֶחָד, וּמִנַיִן שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל מִתְפַּלְּלִין אֶל מָקוֹם אֶחָד, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר (מלכים א ו, יז): הוּא הַהֵיכָל לִפְנָי, הוּא הַהֵיכָל שֶׁכָּל הַפָּנִים מְכֻוָּנוֹת אוֹתוֹ. עַד כַּדּוּן בְּבִנְיָנוֹ, בְּחֻרְבָּנוֹ מִנַּיִן, אָמַר רַבִּי אָבִין בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת, הוּא הַהֵיכָל, שֶׁכָּל הַפִּיּוֹת מִתְפַּלְּלוֹת בּוֹ. בִּקְרִיאַת שְׁמַע הוּא אוֹמֵר בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם, בַּתְּפִלָּה הוּא אוֹמֵר בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם, בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן הוּא אוֹמֵר בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם, הֱוֵי שֶׁכָּל הַפִּיּוֹת מִתְפַּלְּלִין עָלָיו לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עָתִיד הוּא לִבְנוֹתוֹ וּלְהַשְׁרוֹת שְׁכִינָתוֹ בּוֹ. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (מלכים א ט, ג): וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל הַיָּמִים, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (הושע ה, טו): אֵלֵךְ אָשׁוּבָה אֶל מְקוֹמִי, כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְּתוּבִין הַלָּלוּ, אֶלָּא פָּנָיו לְמַעְלָה וְלִבּוֹ לְמַטָּה, דְּתַנְיָא יְכַוֵּן אָדָם לִבּוֹ כְּנֶגֶד בֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים. רַבִּי חִיָּא רַבָּה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא, רַבִּי חִיָּא רַבָּה אָמַר כְּנֶגֶד קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים שֶׁל מַעְלָה, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא אָמַר כְּנֶגֶד קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים שֶׁל מַטָּה. אָמַר רַבִּי פִּנְחָס מְקַיֵּם אֲנִי דִּבְרֵי שְׁנֵיכֶם כְּנֶגֶד קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים שֶׁל מַעְלָה שֶׁמְכֻוָּן כְּנֶגֶד קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים שֶׁל מַטָּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות טו, יז): מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה', מְכֻוָּן נֶגֶד שִׁבְתְּךָ, זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁל מַעְלָה. הַר הַמּוֹרִיָה, רַבִּי חִיָּא רַבָּה וְרַבִּי יַנַּאי, חַד אֲמַר שֶׁמִּמֶּנּוּ יוֹצֵא מָרָה לָעוֹלָם, וָחֳרִינָא אֲמַר שֶׁמִּמֶּנּוּ יוֹצֵא מוֹרָא לָעוֹלָם. אָרוֹן, רַבִּי חִיָּא וְרַבִּי יַנַּאי, חַד אֲמַר שֶׁמִּשָּׁם יוֹצֵא אוֹרָה לָעוֹלָם, וְחַד אֲמַר שֶׁמִּשָּׁם יֵצֵא אֲרִירָה לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם. דְּבִיר, רַבִּי חִיָּא רַבָּה וְרַבִּי יַנַּאי, חַד אֲמַר שֶׁמִּמֶּנּוּ יוֹצֵא דֶּבֶר לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, וְחַד אֲמַר שֶׁמִּשָּׁם יוֹצֵא דִּבְּרוֹת לָעוֹלָם. אֶלֶף הַמָּגֵן תָּלוּי עָלָיו, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלֶף דּוֹר קִפַּלְתִּי וְהֵבֵאתִי אוֹתוֹ הַמָּגֵן שֶׁהָיָה תַּאֲוַת לְבָבָם. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק אָמַר, אָמַר אַבְרָהָם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם לִי נַעֲשֵׂיתָ מָגֵן וּלְבָנַי אֵין אַתָּה נַעֲשָׂה מָגֵן, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְךָ הָיִיתִי מָגֵן אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית טו, א): אָנֹכִי מָגֵן לָךְ, אֲבָל לְבָנֶיךָ אֲנִי נַעֲשָׂה מָגִנִּים הַרְבֵּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: אֶלֶף הַמָּגֵן תָּלוּי עָלָיו. כֹּל שִׁלְטֵי הַגִּבֹּרִים, זוֹ כְּהֻנָּה וּמַלְכוּת.
8