שיר השירים רבה ה׳:ה׳Shir HaShirim Rabbah 5:5
א׳קַמְתִּי אֲנִי לִפְתֹּחַ לְדוֹדִי, קַמְתִּי אֲנִי וְלֹא אֻמּוֹת הָעוֹלָם, תִּרְגֵּם רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אֲבוּנָה קַמֵּי רַבִּי יִצְחָק, כְּתִיב (עזרא א, ה): וַיָּקוּמוּ רָאשֵׁי הָאָבוֹת לִיהוּדָה וּבִנְיָמִן וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וגו'. לִיהוּדָה שֶׁהוּא מֶלֶךְ, וּבִנְיָמִן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּחֶלְקוֹ, לַכֹּהֲנִים מִפְּנֵי הָעֲבוֹדָה, וְלַלְוִיִּם מִפְּנֵי הַדּוּכָן. לִפְתֹּחַ לְדוֹדִי בִּתְשׁוּבָה. וְיָדַי נָטְפוּ מוֹר מְרָרִים, דְּגָזַר כּוֹרֶשׁ וַאֲמַר דַּעֲבַר פְּרָת עֲבַר וּדְלָא עֲבַר לָא יִעְבַּר. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כְּתִיב (ישעיה יג, י): חָשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ בְּצֵאתוֹ, לְוַוי הֲוָה קְבֵל הַהוּא יוֹמָא וְלָא דָּנְחָה, יָצָא כֹּרֶשׁ לְטַיֵּל בַּמְּדִינָה וְרָאָה הַמְּדִינָה שׁוֹמֶמֶת, אָמַר מַה טִּיבָהּ שֶׁל מְדִינָה זוֹ שׁוֹמֶמֶת, אֵיכָן הֵם הַזֶּהָבִים, אֵיכָן הֵם הַכַּסָּפִים, אָמְרֵי לֵיהּ וְלָאו אַתְּ הוּא דִּגְזַרְתְּ וַאֲמַרְתְּ כָּל יְהוּדָאִין יִפְקוּן וְיִבְנוּן בֵּית מַקְדְּשָׁא, מִנְּהוֹן דֶּהָבִים וּמִנְּהוֹן כַּסָּפִים, הָא דְסָלְקִין לְמִבְנֵא מַקְדְּשָׁא, בְּהַהִיא שַׁעְתָּא גְּזַר וַאֲמַר, דַּעֲבַר פְּרָת עֲבַר, דְּלָא עֲבַר לָא יִעְבַּר. דָּנִיֵּאל וְסִיעָתוֹ וַחֲבוּרָתוֹ עָלוּ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרוּ, מוּטָב שֶׁנֹּאכַל סְעוּדַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּנְבָרֵךְ עַל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, עֶזְרָא וְסִיעָתוֹ וַחֲבוּרָתוֹ לֹא עָלוּ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. וְלָמָּה לֹא עָלָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עֶזְרָא, שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְבָרֵר תַּלְמוּדוֹ לִפְנֵי בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה, וְיַעֲלֶה בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה, אֶלָּא אָמְרֵי בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה אָדָם גָּדוֹל וְיָשִׁישׁ הָיָה וַאֲפִלּוּ בְּגָלֵקְטִיקָא לֹא הָיָה יָכוֹל לְהִטָּעֵן. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מִקֹּדֶשׁ הַבַּיִת שֶׁלֹא עָלָה עֶזְרָא בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, שֶׁאִלּוּ עָלָה עֶזְרָא בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה לַשָֹּׂטָן לְקַטְרֵג וְלוֹמַר מוּטָב שֶׁיְּשַׁמֵּשׁ עֶזְרָא בִּכְהֻנָּה גְדוֹלָה, מִלְּשַׁמֵּשׁ יְהוֹשֻׁעַ בֶּן יְהוֹצָדָק כֹּהֵן גָּדוֹל, וִיהוֹשֻׁעַ בֶּן יְהוֹצָדָק הָיָה כֹּהֵן גָּדוֹל בֶּן כֹּהֵן גָּדוֹל, אֲבָל עֶזְרָא עַל יְדֵי שֶׁהָיָה אָדָם צַדִּיק, לֹא הָיָה רָאוּי לְשַׁמֵּשׁ בִּכְהֻנָּה גְדוֹלָה כְּמוֹתוֹ. אָמַר רַבִּי סִימוֹן קָשָׁה הִיא שַׁלְשֶׁלֶת יוֹחָסִין לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהֵעָקֵר מִמְּקוֹמָהּ. עַל כַּפּוֹת הַמַּנְעוּל, שֶׁמִּשָּׁם נִנְעַל פְּרָת לִפְנֵיהֶם. דָּבָר אַחֵר קַמְתִּי אֲנִי וְלֹא אֻמּוֹת הָעוֹלָם, לִפְתֹּחַ לְדוֹדִי בִּתְשׁוּבָה, וְיָדַי נָטְפוּ מוֹר מְרָרִים, שֶׁאָמַרְתִּי לָעֵגֶל (שמות לב, ד): אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל. וְאֶצְבְּעֹתַי מוֹר עֹבֵר, אַף עַל פִּי כֵן מוֹר עֹבֵר עָבַר עַל מְרָרִי, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, יד): וַיִּנָּחֶם ה' עַל הָרָעָה וגו'. עַל כַּפּוֹת הַמַּנְעוּל, שֶׁמִּשָּׁם נִנְעַל בִּפְנֵיהֶם שֶׁלֹא יִכָּנְסוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
1