שיר השירים רבה ז׳:ח׳Shir HaShirim Rabbah 7:8
א׳זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר, רַבִּי חוֹנְיָא בְּשֵׁם רַבִּי דוֹסָא בַּר טֵבֵת שְׁנֵי יְצָרִים בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ, יֵצֶר עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וְיֵצֶר זְנוּת, יֵצֶר עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים כְּבָר נֶעֱקַר, וְיֵצֶר זְנוּת הוּא קַיָּם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל מִי שֶׁהוּא יָכוֹל לַעֲמֹד בַּזְּנוּת מַעֲלֶה אֲנִי עָלָיו כְּאִלּוּ עוֹמֵד בִּשְׁתֵּיהֶן. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה לְחַבָּר שֶׁהָיוּ לוֹ חֲכִינִים חָבַר אֶת הַגְּדוֹלָה וְהִנִּיחַ אֶת הַקְּטַנָּה, אָמַר כָּל מִי שֶׁהוּא יָכוֹל לַעֲמֹד בְּזוֹ מַעֲלִין עָלָיו כְּאִלּוּ עוֹמֵד בִּשְׁתֵּיהֶם, כָּךְ עָקַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יֵצֶר עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וְהִנִּיחַ שֶׁל זְנוּת, אָמַר כָּל מִי שֶׁעוֹמֵד בְּיֵצֶר זְנוּת מַעֲלִין לוֹ כְּאִלּוּ עָמַד בִּשְׁתֵּיהֶן. אֵימָתַי נֶעֱקַר יֵצֶר עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, רַבִּי בַּנָּיָה אָמַר אֵלּוּ מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר, וְרַבָּנָן אָמְרֵי אֵלּוּ חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה, מֵיתִיבִין רַבָּנָן לְרַבִּי בַּנָּיָה וְכִי עַל יְדֵי יְחִידִי הָיָה נֶעֱקַר, מֵיתִיב רַבִּי בַּנָּיָה לְרַבָּנָן וְכִי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר יְחִידִים הָיוּ, הֲדָא מְסַיְּיעָא לְרַבִּי בַּנָּיָה. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא וְרַבִּי מְיָאשָׁא וְרַבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר כַּהֲנָא, כְּתִיב (אסתר ד, ג): שַׂק וָאֵפֶר יֻצַּע לָרַבִּים, רֻבָּן שֶׁל אוֹתוֹ הַדּוֹר צַדִּיקִים הָיוּ, וְדָא מְסַיְּיעָא לְרַבָּנָן, רַבִּי פִּנְחָס וְרַבִּי חִלְקִיָּה בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל כְּתִיב (יחזקאל ו, ט): וְזָכְרוּ פְּלִיטֵיכֶם אוֹתִי בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר נִשְׁבּוּ שָׁם וגו', פְּלִיטֵיכֶם אֵלּוּ חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה שֶׁהָיוּ פְּלֵטִים מִכִּבְשַׁן הָאֵשׁ, בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר שָׁבוּ שָׁם אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר נִשְׁבּוּ שָׁם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל (הושע יד, ט): אֶפְרַיִם מַה לִּי עוֹד לָעֲצַבִּים, מַה לִּי לְיִצְרָהּ שֶׁל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, אֲנִי עָנִיתִי, אֲנִי עֻנֵּיתִי לוֹ, לֹא אֲשׁוּרֶנּוּ, לֹא אָמַרְנוּ שִׁירָה לְפָנֶיךָ, הֱוֵי אוֹמֵר אֲנִי הוּא שֶׁכָּפַפְתִּי יִצְרָהּ שֶׁל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, אִם כֵּן לָמָּה בָּאוּ יִשְׂרָאֵל בְּסָפֵק בִּימֵי הָמָן, רַבָּנָן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, רַבָּנָן אָמְרֵי עַל שֶׁעָבְדוּ יִשְׂרָאֵל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר עַל שֶׁאָכְלוּ מִתַּבְשִׁיל הַגּוֹיִם. אָמְרוּ לוֹ וַהֲלֹא לֹא אָכְלוּ סְעוּדָה אֶלָּא אַנְשֵׁי שׁוּשַׁן הַבִּירָה בִּלְבָד, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (אסתר א, ה): וּבִמְלוֹאת הַיָּמִים הָאֵלֶּה, אָמַר לָהֶם וַהֲלֹא כָּל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִין אִלֵּין בְּאִלֵּין, דִּכְתִיב (ויקרא כו, לז): וְכָשְׁלוּ אִישׁ בְּאָחִיו, אִישׁ בַּעֲווֹן אָחִיו, אָמַר לָהֶם אִם כְּדַעְתְּכֶם אַתֶּם חִיַּבְתֶּם אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל כְּלָיָה, דִּכְתִיב (שמות כב, יט): זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם, אָמְרוּ לוֹ אַף עַל פִּי כֵן לֹא עָבְדוּ אוֹתָהּ בְּכָל לִבָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (איכה ג, לג): כִּי לֹא עִנָּה מִלִּבּוֹ, אַף עַל פִּי כֵן (איכה ג, לג): וַיַּגֶּה בְּנֵי אִישׁ, הֶעֱמִיד עֲלֵיהֶם אָדָם קָשֶׁה בְּיוֹתֵר לְנַסּוֹתָן, זֶה נְבוּכַדְנֶצַּר, וְעָמַד וְהִגָּה אֶת מַכָּתָן. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת פָּעֲלוּ יִשְׂרָאֵל עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּסִינַי פָּעֲלוּ בְּפִיהֶם וְלֹא פָּעֲלוּ בְּלִבָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עח, לו לז): וַיְפַתּוּהוּ בְּפִיהֶם וּבִלְשׁוֹנָם יְכַזְּבוּ לוֹ וְלִבָּם לֹא נָכוֹן עִמּוֹ. בְּבָבֶל פָּעֲלוּ בְּלִבָּם וְלֹא פָּעֲלוּ בְּפִיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי לֹא עִנָּה מִלִּבּוֹ, אַף עַל פִּי כֵן וַיַּגֶּה בְּנֵי אִישׁ, הֵבִיא עֲלֵיהֶם אִישׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (אסתר ז, ו): אִישׁ צַר וְאוֹיֵב הָמָן הָרָע הַזֶּה, וְהִגָּה אֶת מַכָּתָן, עַל דַּעַת רַבָּנָן עָבְדוּ יִשְׂרָאֵל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים בִּימֵי נְבוּכַדְנֶצַּר, עַל דַּעַת רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי לֹא עָבְדוּ יִשְׂרָאֵל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים בִּימֵי נְבוּכַדְנֶצַּר. עַל דַּעַת רַבָּנָן עָבְדוּ יִשְׂרָאֵל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, כֵּיצַד, נְבוּכַדְנֶצַּר הֶעֱמִיד צֶלֶם וְהִפְרִישׁ עֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה מִכָּל אֻמָּה וְאֻמָּה, וְעֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה מִכָּל יִשְׂרָאֵל. עַל דַּעַת רַבִּי שִׁמְעוֹן לֹא עָבְדוּ יִשְׂרָאֵל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, הָא כֵיצַד, נְבוּכַדְנֶצַּר הֶעֱמִיד צֶלֶם וְהִפְרִישׁ מִכָּל אֻמָּה וְאֻמָּה שְׁלשָׁה שְׁלשָׁה, וּשְׁלשָׁה מִכָּל יִשְׂרָאֵל, וַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה שֶׁהָיוּ הַשְּׁלשָׁה מִיִּשְׂרָאֵל עָמְדוּ וּמִחוּ עַל עַצְמָן וְלֹא עָבְדוּ עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, הָלְכוּ לָהֶם אֵצֶל דָּנִיֵּאל, אָמְרוּ לוֹ רַבֵּנוּ דָּנִיֵּאל נְבוּכַדְנֶצַּר הֶעֱמִיד צֶלֶם וְהִפְרִישׁ מִכָּל אֻמָּה וְאֻמָּה שְׁלשָׁה שְׁלשָׁה, וְלָנוּ הִפְרִישׁ מִכָּל יִשְׂרָאֵל מָה אַתָּה אוֹמֵר לָנוּ נִסְגּוֹד לֵיהּ אוֹ לֹא, אָמַר לָהֶם הִנֵּה הַנָּבִיא לִפְנֵיכֶם לְכוּ אֶצְלוֹ, הָלְכוּ לָהֶם מִיָּד אֵצֶל יְחֶזְקֵאל, אָמְרוּ לוֹ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ לְדָנִיֵּאל נִסְגּוֹד לֵיהּ אוֹ לֹא, אָמַר לָהֶם כְּבָר מְקֻבָּל אֲנִי מִיְשַׁעְיָה רַבִּי (ישעיה כו, כ): חֲבִי כִמְעַט רֶגַע עַד יַעֲבָר זָעַם. אָמְרוּ לֵיהּ מָה אַתְּ בָּעֵי דִּיהוֹן אָמְרִין הָדֵין צַלְמָא סָגְדִין לֵיהּ כָּל אֻמַּיָא, אֲמַר לוֹן וּמָה אַתּוּן אָמְרִין, אֲמָרוּ לֵיהּ אֲנַן בָּעֵינַן נִתֵּן בֵּיהּ פְּגַם דְּנֶיהֱוֵי תַּמָּן וְלָא נִסְגּוֹד לֵיהּ, בְּגִין דִּיהוֹן אָמְרִין הָדֵין צַלְמָא כָּל אֻמַּיָּא סָגְדֵי לֵיהּ לְבַר מִיִּשְׂרָאֵל. אָמַר לָהֶם אִם כְּדַעְתְּכֶם הַמְתִּינוּ לִי עַד שֶׁאִמָּלֵךְ בַּגְּבוּרָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יחזקאל כ, א): בָּאוּ אֲנָשִׁים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל לִדְרשׁ אֶת ה' וַיֵּשְׁבוּ לְפָנָי, וּמִי הָיוּ, אֵלּוּ חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה, אָמַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה מְבַקְשִׁים לִתֵּן נַפְשָׁם עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ, מִתְקַיֵּם אַתְּ עֲלֵיהֶן אוֹ לֹא, אָמַר לוֹ אֵינִי מִתְקַיֵּם עֲלֵיהֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יחזקאל כ, ג): בֶּן אָדָם דַּבֵּר אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וגו' הֲלִדְרשׁ אֹתִי אַתֶּם בָּאִים, מֵאַחַר שֶׁגְּרַמְתֶּם לִי לְהַחֲרִיב בֵּיתִי וְלִשְׂרֹף הֵיכָלִי וּלְהַגְּלוֹת בָּנַי לְבֵין הָאֻמּוֹת וְאַחַר כָּךְ אַתֶּם בָּאִים לְדָרְשֵׁנִי, (יחזקאל כ, ג): חַי אָנִי אִם אִדָּרֵשׁ לָכֶם. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בָּכָה יְחֶזְקֵאל וְקוֹנֵן וְהֵילִיל בְּעַצְמוֹ וְאָמַר וַי לְשׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל אָבְדָה שְׁאֵרִית יְהוּדָה, שֶׁלֹא נִשְׁתַּיֵּר מִיהוּדָה אֶלָּא אֵלּוּ בִּלְבָד, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל א, ו): וַיְהִי בָהֶם מִבְּנֵי יְהוּדָה דָּנִיֵּאל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה, וְזוֹ תְּשׁוּבָה בָּאָה לָהֶם, וַהֲוָה בָּכֵי וְאָזֵיל, כֵּיוָן דַּאֲתָא אָמְרוּ לֵיהּ מָה אָמַר לָךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָמַר לָהֶם אֵינוֹ מִתְקַיֵּם עֲלֵיכֶם, אָמְרוּ לוֹ בֵּין מִתְקַיֵּם בֵּין שֶׁאֵין מִתְקַיֵּם אָנוּ נוֹתְנִין נַפְשׁוֹתֵינוּ עַל קְדֻשַּׁת שְׁמוֹ, תֵּדַע לְךָ שֶׁהוּא כֵן, שֶׁעַד שֶׁלֹא בָּאוּ אֵצֶל יְחֶזְקֵאל מָה אָמְרוּ לוֹ לִנְבוּכַדְנֶצַּר (דניאל ג, טז יז): לָא חַשְׁחִין אֲנַחְנָא עַל דְּנָה פִּתְגָם לַהֲתָבוּתָךְ הֵן אִיתַי אֱלָהָנָא דִּי אֲנַחְנָא פָלְחִין יָכִל לְשֵׁיזָבוּתַנָא. לְאַחַר שֶׁבָּאוּ אֶל יְחֶזְקֵאל וְשָׁמְעוּ הַתְּשׁוּבָה, אָמְרוּ לִנְבוּכַדְנֶצַּר (דניאל ג, יח): וְהֵן לָא יְדִיעַ לֶהֱוֵא לָךְ מַלְכָּא, בֵּין מַצִּיל בֵּין לֹא מַצִּיל יְדִיעַ לֶהֱוֵא לָךְ מַלְכָּא דִּי לֵאלָהָךְ לָא אִיתָנָא פָלְחִין וּלְצֶלֶם דַּהֲבָא דִּי הֲקֵימְתָּ לָא נִסְגֻּד. מִן דְּנָפְקִין מִן גַּבֵּיהּ דִּיחֶזְקֵאל נִגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר לוֹ יְחֶזְקֵאל מָה אַתְּ סָבוּר שֶׁאֵינִי מִתְקַיֵּם עֲלֵיהֶם, מִתְקַיֵּם אֲנִי עֲלֵיהֶם בְּוַדַּאי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יחזקאל לו, לז): כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים עוֹד זֹאת אִדָּרֵשׁ לְבֵית יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא שְׁבִיק לְהוֹן וְלָא תֵימַר לְהוֹן מִידֵי, אֶשְׁבּוֹק לְהוֹן מְהַלְּכִין עַל תֻּמָּם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי י, ט): הוֹלֵךְ בַּתֹּם יֵלֶךְ בֶּטַח וגו', מֶה עָשׂוּ הָלְכוּ וּפִזְּרוּ עַצְמָן בֵּין הָאֻכְלוּסִין וַהֲווֹן אָמְרִין וְהֵן לָא מַצִּיל יְדִיעַ לֶהֱוֵא לָךְ, הֲדָא הִיא דִּבְרִיָּיתָא מִשְׁתַּבְּעִין וְאָמְרִין בְּמַאן דַּאֲקִים עַלְמָא עַל תְּלָתָא עַמּוּדִים, אִית דְּאָמְרֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב אִינוּן, וְאִית דְּאָמְרִין אֵלּוּ הֵן חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה. זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר, מַה תָּמָר נִגְזְרָה עָלֶיהָ שְׂרֵפָה וְלֹא נִשְׂרְפָה, אַף אֵלּוּ נִגְזַר עֲלֵיהֶם שְׂרֵפָה וְלֹא נִשְׂרְפוּ, כֵּיצַד נַעֲשָׂה לָהֶם הָאוּר, רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נְחֶמְיָה, רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר כְּמִין טַלְנָס, וְרַבִּי שְׁמוּאֵל אָמַר כְּמִין אָוְקֵיי.
1
