שיר השירים רבה ח׳:ו׳Shir HaShirim Rabbah 8:6
א׳שִׂימֵנִי כַחוֹתָם. אָמַר רַבִּי מֵאִיר אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מַה שֶּׁחָשַׁבְתָּ בְּלִבְּךָ לַעֲשׂוֹת לָנוּ עֲשֵׂה, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, בְּשָׁעָה שֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַר סִינַי וְאָמְרוּ נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמַלְאַךְ הַמָּוֶת וְאָמַר לוֹ אַף עַל פִּי שֶׁמִּנִּיתִיךָ קְפוֹקְלִיטוֹר קוֹזְמוֹקְרָטוֹר עַל בְּרִיוֹתַי, אֵין לְךָ עֵסֶק בְּאֻמָּה זוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברים ה, כ): וַיְהִי כְּשָׁמְעֲכֶם אֶת הַקּוֹל מִתּוֹךְ הַחשֶׁךְ, וְכִי יֵשׁ חשֶׁךְ לְמַעְלָה, וְהָא כְתִיב (דניאל ב, כב): וּנְהוֹרָא עִמֵּהּ שְׁרֵא, וּמַהוּ מִתּוֹךְ הַחשֶׁךְ, זֶה מַלְאַךְ הַמָּוֶת שֶׁקָּרוּי חשֶׁךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, טז): וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת, אַל תִּקְרֵי חָרוּת אֶלָּא חֵרוּת, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה וְרַבָּנָן, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר חֵרוּת מִמַּלְאַךְ הַמָּוֶת, רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר חֵרוּת מִן הַמַּלְכֻיּוֹת, וְרַבָּנָן אָמְרֵי חֵרוּת מִן הַיִּסּוּרִין.
1
ב׳דָּבָר אַחֵר, שִׂימֵנִי כַחוֹתָם, רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר זֶה קְרִיאַת שְׁמַע, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ו, ו): וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וגו' עַל לְבָבֶךָ, כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ, אֵלּוּ הַתְּפִלִּין, הֵיאַךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (דברים ו, ח): וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ. אָמַר רַבִּי מֵאִיר שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ כִּיהוֹיָכִין, דְּאָמַר רַבִּי מֵאִיר נִשְׁבַּע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁבוּעָה שֶׁהוּא נוֹתֵק מַלְכוּת בֵּית דָּוִד מִיָּדוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה כב, כד): חַי אָנִי נְאֻם ה' כִּי אִם יִהְיֶה כָּנְיָהוּ בֶן יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה חוֹתָם עַל יַד יְמִינִי כִּי מִשָּׁם אֶתְּקֶנְךָּ, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר יִצְחָק מִשָּׁם אֲנִי נוֹתֵק מַלְכוּת בֵּית דָּוִד. דָּבָר אַחֵר, אֲנַתֶּקְךָ אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא אֶתְּקֶנְךָּ, אֲתַקֶּנְךָ בִּתְשׁוּבָה מִמָּקוֹם שֶׁנְתִיקָתְךָ שָׁם תִּהְיֶה תַּקָּנָתְךָ. אָמַר רַבִּי זְעֵירָא אֲנָא שְׁמָעִית קָלֵיהּ דְּרַבִּי יִצְחָק יָתִיב דָּרִישׁ הֲדָא מִלָּה וְלֵית אֲנָא יָדַע מָה הִיא, אָמַר לֵיהּ רַבִּי אַחָא אֲרִיכָא תֵּימַר הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה כב, ל): כִּתְבוּ אֶת הָאִישׁ הַזֶּה עֲרִירִי גֶּבֶר לֹא יִצְלַח בְּיָמָיו, בְּיָמָיו אֵינוֹ מַצְלִיחַ אֲבָל בִּימֵי בְּנוֹ מַצְלִיחַ, דִּכְתִיב (חגי ב, כג): בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם ה' צְבָאוֹת אֶקָחֲךָ זְרֻבָּבֶל בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל עַבְדִּי נְאֻם ה' וְשַׂמְתִּיךָ כַּחוֹתָם וגו', רַבִּי אַחָא בַּר רַבִּי אָבוּן בַּר בִּנְיָמִין בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב פַּפֵּי אָמַר גָּדוֹל כֹּחָהּ שֶׁל תְּשׁוּבָה שֶׁמְבַטֶּלֶת הַגְּזֵרָה וּמְבַטֶּלֶת אֶת הַשְּׁבוּעָה, מְבַטֶּלֶת הַגְּזֵרָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּתְבוּ אֶת הָאִישׁ הַזֶּה עֲרִירִי, וּכְתִיב: בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם ה' צְבָאוֹת אֶקָחֲךָ זְרֻבָּבֶל בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל עַבְדִּי וגו'. מְבַטֶּלֶת אֶת הַשְּׁבוּעָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: חַי אָנִי נְאֻם ה' כִּי אִם יִהְיֶה כָּנְיָהוּ בֶן יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה חוֹתֵם עַל יַד יְמִינִי, וּכְתִיב (דברי הימים א ג, יז): וּבְנֵי יְכָנְיָה אַסִּר שְׁאַלְתִּיאֵל בְּנוֹ וגו'. רַבִּי תַּנְחוּם בְּרַבִּי יִרְמְיָה אָמַר אַסִּיר, שֶׁהָיָה חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִין, שְׁאַלְתִּיאֵל שֶׁמִּמֶּנּוּ הֻשְׁתְּלָה מַלְכוּת בֵּית דָוִד. דָּבָר אַחֵר, אַסִּיר שֶׁאָסַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּשְׁבוּעָה אֶת עַצְמוֹ, שְׁאַלְתִּיאֵל שֶׁשָּׁאַל לְבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה וְהִתִּירוּ לוֹ נִדְרוֹ.
2
ג׳אָמַר רַבִּי אַיְּבוּ שְׁנֵי דְבָרִים שָׁאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְלֹא שָׁאֲלוּ כַּהֹגֶן, עָמְדוּ הַנְּבִיאִים וְתִקְּנוּ עַל יְדֵיהֶם, יִשְׂרָאֵל אָמְרוּ (הושע ו, ג): וְיָבוֹא כַגֶּשֶׁם לָנוּ, אָמְרוּ לָהֶן הַנְּבִיאִים לֹא שְׁאַלְתֶּם כַּהֹגֶן, שֶׁהַגְּשָׁמִים הַלָּלוּ סִימָן טַרְחוּת הֵן לָעוֹלָם, יוֹצְאֵי דְרָכִים מְצֵרִין בָּהֶם, מַפְרִישֵׁי יַמִּים מְצֵרִין בָּהֶם, טָחֵי גַגּוֹת מְצֵרִין בָּהֶם, דּוֹרְכֵי גִתּוֹת מְצֵרִין בָּהֶם, עוֹמְסֵי גְרָנוֹת מְצֵרִין בָּהֶם, מִי שֶׁבּוֹרוֹ מָלֵא מַיִם וְגִתּוֹ מָלֵא יַיִן מְצֵרִין בָּהֶם, וְאַתֶּם אוֹמְרִים וְיָבוֹא כַגֶּשֶׁם לָנוּ, וְעָמְדוּ הַנְּבִיאִים וְתִקְנוּ (הושע יד, ו): אֶהֱיֶה כַטַּל לְיִשְׂרָאֵל. וְעוֹד אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ, אָמְרוּ לָהֶם הַנְּבִיאִים לֹא שְׁאַלְתֶּם כַּהֹגֶן, הַלֵּב פְּעָמִים נִרְאֶה וּפְעָמִים אֵינוֹ נִרְאֶה, וְאֵין חוֹתָמוֹ נִגְלֶה, וְאֵיזֶהוּ כַּהֹגֶן (ישעיה סב, ג): וְהָיִית עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת בְּיַד ה'. רַבִּי סִימוֹן בֶּן קוּזִית אָמַר בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לֹא אַתֶּם וְלֹא נְבִיאֲכֶם שְׁאַלְתֶּם כַּהֹגֶן וְכָרָאוּי, שֶׁמֶּלֶךְ בָּשָׂר וָדָם עוֹבֵר וַעֲטָרָה נוֹפֶלֶת מֵעַל רֹאשׁוֹ וּצְנִיף מְלוּכָה מֵעָלֶיהָ, וְאֵיזֶה כַּהֹגֶן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה מט, טז): הֵן עַל כַּפַּיִם חַקֹּתִיךְ חוֹמֹתַיִךְ נֶגְדִּי תָּמִיד, כְּשֵׁם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְאָדָם לִשְׁכֹּחַ כַּפּוֹת יָדָיו, כָּךְ (ישעיה מט, טו): גַּם אֵלֶּה תִשְׁכַּחְנָה וְאָנֹכִי לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ.
3
ד׳כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה, עַזָּה אַהֲבָה כַּמָּוֶת, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹהֵב אֶתְכֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלאכי א, ב): אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר ה' וגו'. קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה, בְּשָׁעָה שֶׁמְקַנְאִים אוֹתוֹ בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁלָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לב, טז): יַקְנִאֻהוּ בְּזָרִים. דָּבָר אַחֵר, כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה, אַהֲבָה שֶׁאָהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית כה, כח): וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו. קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה, שֶׁקִּנֵּא עֵשָׂו לְיַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כז, מא): וַיִּשְׂטֹם עֵשָׂו אֶת יַעֲקֹב. דָּבָר אַחֵר, כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה, אַהֲבָה שֶׁאָהַב יַעֲקֹב לְיוֹסֵף, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לז, ג): וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו. קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה, שֶׁקִּנְאוּ בוֹ אֶחָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לז, יא): וַיְקַנְאוּ בוֹ אֶחָיו. דָּבָר אַחֵר, כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה, אַהֲבָה שֶׁאָהַב יְהוֹנָתָן לְדָוִד, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א יח, א): וַיֶּאֱהָבֵהוּ יְהוֹנָתָן כְּנַפְשׁוֹ. קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה, שֶׁקִּנֵּא שָׁאוּל לְדָוִד, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א יח, ט): וַיְהִי שָׁאוּל עוֹיֵן אֶת דָּוִד. דָּבָר אַחֵר, כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה, אַהֲבָה שֶׁאוֹהֵב הָאִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת ט, ט): רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ. קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה, קִנְאָה שֶׁמְּקַנֵּא לָהּ וְאוֹמֵר לָהּ אַל תְּדַבְּרִי עִם אִישׁ פְּלוֹנִי וְהָלְכָה וְדִבְּרָה עִמּוֹ, מִיָּד (במדבר ה, יד): וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ. דָּבָר אַחֵר, כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה, אַהֲבָה שֶׁאָהֲבוּ דּוֹרוֹ שֶׁל שְׁמַד לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים מד, כג): כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם. קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה, שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְקַנֵּא לְצִיּוֹן קִנְאָה גְדוֹלָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (זכריה ח, ב): כֹּה אָמַר ה' קִנֵּאתִי לְצִיּוֹן קִנְאָה גְדוֹלָה. רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת-יָהּ, רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר כָּאֵשׁ שֶׁל מַעְלָה, לֹא הָאֵשׁ מְכַבָּה לַמַּיִם וְלֹא הַמַּיִם מְכַבִּין לָאֵשׁ.
4