שבחי הבעש"ט קי״בShivchei HaBesht 112
א׳מעשה כשבא הבעש"ט לק"ק מעזיבוז לא היה חשוב בעיני החסידים היינו ר' זאב קוצעס ור' דוד פורקעס מחמת השם שקראו אותו בעש"ט כי שם זה אינו נאה לצדיק. והיה להם תלמיד הגון וחלה והוא היה איש טוב וצדיק והלכו רבותיו לבקרו. ורצה לקרוא אליו הבעש"ט ולא רצו הם. ואח"כ נחלש ביותר והסכימו לקרוא את הבעש"ט. ואמרו להחולה כל מה שידבר עמך תודיע לנו. וכשבא אליו הבעש"ט ציוה שילכו כולם מן הבית ונער אחד היה שהחביא את עצמו.
1
ב׳אמר הבעש"ט שימות אבל דבר זה לא תקנת ואמר לו אותו דבר והודה. ואמר אני ציפיתי לתקן הדבר ומה אעשה עכשיו אמר אליו הבעש"ט אל תדאג אני אראה שלא יהיה לך עיכוב בדבר זה ואני מכניסך לג"ע ואל תגלה דבר זה לשום אדם מה שאני מדבר עמך. והלך מאתו וכשבאו רבותיו ושאלו אותו מה דיבר עמו ולא רצה לגלות. ענה אותו הנער וסיפר להם ושאלו להחולה אם אמת הדבר ואמר אמת כן דיבר עמי. והיה תמיה גדולה בעיניהם האיך יש לו ידיעה למעלה את מי יכניסו בג"ע. והכריחו את החולה שיתן להם ת"כ שיגלה להם איך יתנהגו עמו אחר מותו. וכשמת בא להם וגילה להם שהכניסו אותו לג"ע ולא ראה שם הבעש"ט ולא ידע על ידי מי הכניסו אותו. אך לא היה לו מקום בג"ע כי כאשר ישב במקום בא אחר ודחה אותו ממקומו וישב על מקומו זה וכן במקום אחר עד שהעתיקו אותו מכל המקומות. ואני נע ונד ולא ידעתי על מה ולמה זה והרהרתי בדעתי שהבעש"ט הבטיח לי להכניס אותי בג"ע ואין לי מקום מנוחה והיה לי מזה צער גדול.
2
ג׳פ"א אירע שבני היכלי הלכו אל היכל אחר והלכתי גם אני עמהם וכשבאו להיכל הנ"ל קפצתי וישבתי אצל השולחן. והעתיקו אותי ממקומי עד שעמדתי לפני השולחן. וראיתי שהבעש"ט יושב ביניהם ואמר דברי תורה ושאל אותם קושיה וציוה לבני הישיבה שיתרצו לו. ולא יכלו לתרץ ותירץ הוא בעצמו והלכו להם כל אחד למקומו. ושאלתי לבעש"ט מפני מה אין לי מקום בג"ע. אמר לו מפני שנתת ת"כ ולא קיימת. מיד באתי אליכם בחלום וסיפר להם הדבר והקושיה והתירוץ שאמר הבעש"ט בג"ע. ומיד באותו שבת באו אליו לסעודה שלישית ואמר תורה זו. וכששאל הקושיה אמרו הם התירוץ ואמר להם אני יודע שהמת אמר לכם ומהיום והלאה נתקרבו אליו. והרב דקהלתינו אמר שלא הכניסו לג"ע רק שנתן לו מקום סמוך לשערי ג"ע. אך בכל עת שהיה לו עליות נשמה בחזרתו האיר עליו.
3
