שבחי הבעש"ט קפ״טShivchei HaBesht 189
א׳פ"א ראה הבעש"ט שהרב מוהר"ן נוסע לדרכו ונסע הבעש"ט ג"כ אחריו בכדי שיבא מוהר"ן לאכסניא מקודם על שבת והוא יבא אחריו ויהיה הוא אורח אצלו ולהרב מוהר"ן לא יהיה דגים על שבת ויהיה לו לחרפה. וכאשר ראה הרב מוהר"ן שהבעש"ט רודף אחריו עיקם את הדרך בארחות עקלקלות ונסע יומים בלא דרך ובלתי שום כפר. והבעש"ט הכיר דרכו ונסע אחריו ג"כ. והנה ביום ה' לעת הערב בא הרב מוהר"ן לכפר א' ושם דר יהודי א' ותומ"י בבואו לשם שאל אם אפשר לו להשיג בכאן דגים כי בעש"ק לא יסע מכאן. ואמר לו הבעה"ב שא"א להשיג בשום אופן כי הוא רחוק מכל צד ערך עשרים פרסאות או יותר מן נהרות. וישאלהו הרב מוהר"ן האיך אפשר להיות יהודי בלתי מים לשתיה ולנטילת ידים ולטבילה. והשיבו שיש אצלו ב' בריכות מים א' מים זכים לשתות וא' מים עכורים לרחיצה ולטבילה. ואמר א"כ הוא אשיג דגים בוודאי. ואמר תומ"י למשרתו הנה ראיתי פ"א צייד דגים שלקח מקל וכרך עליו חוט וזרק לתוך הנהר וצדה בזה דגים לכן קח מקל וחוט ולך להבריכה תומ"י ועשה כן. ועשה כן והעלה מן הבריכה דג גדול. וביום המחרת כאשר ראה שהבעש"ט יבא בקרוב אליו הלך לקראתו בשמחה להקביל פניו ונתן לו שלום. ואמר לו בעז"ה יש לי דגים על שבת. והשיבו ת"ח =[תשואת חן] לך על אשר שלחת עלי דונצעס והוכרחתי לעסוק עבורם ומחמת זה השגת דגים. ואלולי זאת בוודאי לא השגת דגים בשום אופן.
1
