שבחי הבעש"ט קצ״חShivchei HaBesht 198
א׳פ"א ישב הרב הבעש"ט בסעודה שלישית והיה טרוד מאוד בעמקות המחשבה ולא אמר תורה בסעודה שלישית כלל מה שהיה לפלא בעיני התלמידים. ויהי אחרי שבירך ברכת הבדלה היה מנהגו בכל מוצאי שבת קודש לנסוע חוץ לעיר ערך חצי פרסה והיה חוזר לעיר. ובאותו מוצאי שבת אמר ג"כ להכין העגלה עם הסוסים לנסוע ושיסעו אתו עמו מקצת מן התלמידים. וצוה להכין צדה לדרך ולקחת הסעפט עם כל הבגדים מה שהיה לפלא בעיני כל בני ביתו ולא אמר כלל להיכן הוא נוסע.
1
ב׳ויהי בנסעם משער העיר צוה לתלמידיו שיחזירו פניהם אליו וגם הבעל עגלה צוה שיחזיר פניו אליו ושיקשור המוסרות והסוסים ילכו מעצמם. וכן היה וראו התלמידים והנה הם נוסעים מעיר לעיר בכל רבע שעה ממש נכנסים בעיר א' ונסעו כך כל הלילה עד שהאיר היום ונסעו מהלך רב מאוד באותו הלילה ע"י קפיצת הדרך. ויבואו לעיר אחת גדולה ועמדו הסוסים אצל בית א' גדול ומהודר ואמר הבעש"ט להעגלן שיסע להחצר עם הסוסים. ויקם הבעה"ב משינתו ונתן להם שלום וישאל אותם מאין אתם. אמרו לו מוואלין וישאל אותם אם הם סוחרים היה להם להתאכסן בבתי אכסניות המיוחדים לכך ואם הם מוכיחים ודרשנים היה להם להתאכסן בבית הפ"ח. והשיב לו הבעש"ט מה איכפת לך אני לא אתעכב כ"א איזה שעות והלך לו הבע"ב.
2
ג׳והבעש"ט קם מן העגלה שלו ולקח המעלה עשן שלו ונכנס לבית המבשלות ליקח משם גחלת לשאוף את עשן הטיטון. והנה אשה א' בחורה בשנים עמדה ממטתה בא ג"כ לבית המבשלות לבושה במקצת בגדיה. ואמר לה הבעש"ט שתקח גחלת א' ותניח אותו בתוך המעלה עשן שלו ועשתה כן. ויאמר לה הבעש"ט מכיר אתה אותי ותאמר לא. ויאמר לה הלא אנכי דודך ואני דר במעזיבוז ומה טיבך בכאן. ותאמר האשה אני הייתי אשת בנו של בעה"ב ומת אישי וחמי הנ"ל רוצה שאקח את בן אחיו לאיש והוא עדיין נער ואני איני יכולה להעיז פני נגדו אבל זהו שלא ברצוני. ויאמר לה הבעש"ט אל תדאגי אני אהיה לך לאב אם תרצי תסעי עמי כהיום למקומי ושם אתן לך איש טוב לבעל כפי רצונך. ותאמר האשה הן אני אסע ויאמר לה א"כ לכי הכיני עצמך כי לא נתעכב בכאן ותלך האשה ותקח את בגדיה ותכשיטיה ותשימם בתיבה א'.
3
ד׳ויהי כראות חמיה את מעשיה וישאל אותה להיכן את נוסעת שאת מכינה את עצמך ותאמר לו זה האיש הוא דודי ורוצה לקחת אותי למדינתו ויתן לי שם איש. ויחר אף הבע"ה על הבעש"ט וירץ אליו בחמתו ויאמר אליו מה זה אתה עושה לי ליקח את כלתי בלתי ידיעתי עם כל הבגדים ותכשיטים. ויקח אותו הבעש"ט לחדר א' סגור ויאמר לו להוי ידוע לך שאני בעש"ט ואתמול יצאתי מביתי והלכתי כל הדרך הרב הזה ע"י קפיצת הדרך. והענין הוא שכלתך היא אחר מות אישה נתפקרה וזנתה עם כמה פריצים ובקיצור זה מקרוב הבטיחה לשר א' להמיר דתה ולהנשא לו.
4
ה׳והנה ביום אתמול בשעת סעודה שלישית בא אלי מעולם העליון אביה זקנה שהיה צדיק מפורסם וגדול הדור וביקש אותי לתקן את נכדו האשה הנ"ל שיש לה נשמה גבוהה ונפלה בעמקי הקליפות ושלא תשאר שם ח"ו. והבטחתי לו והנה האשה הנ"ל הגבילה הזמן על יום זה ושבוודאי אחר שני שעות יבוא השר עם אנשי חיל ויקח האשה עם כל הבגדים ותכשיטים ביד חזקה ותמיר דתה. לזאת איעצך ויהי אלהים עמך ולמצוה רבה יחשב והצלת נפשות. ונכנסו דבריו בלב הבעה"ב והאמין לו והבטיח לו הבעש"ט שיחזיר לו כל החפצים שלקחה האשה שאין מגיע לה. והבעש"ט לקח האשה והוליכה עמו בחזרה והתלמידים שלא ידעו מאומה מזה נשתוממו על המראה. ובכל הדרך קירב אותה הבעש"ט והיא קראה אותו דודי.
5
ו׳ויהי בבואם לק"ק מעזיבוז שידך אותה הבעש"ט עם איש נכבד מאוד ונגיד מופרסם. ויהי בעת החתונה קודם החופה באה האשה לחדר הרב להתוודות לפניו ולבקש תשובה על חטאיה. כי בהיותה בית הרב משך זמן נעקר מלבה הרע שהיה בה. וכאשר ראה הבעש"ט שמנקודת לבה היא מדברת אז אמר הרב האיך תעלה על דעתך שאני דודך תדע שלא היו דברים מעולם רק שמחמת שקבעת זמן להמיר דתך וביקש אותי אביך זקנך להציל אותך ואם לא תעשה תשובה כראוי בוודאי תמות מיד. ובכתה בכיה גדולה עד מאד וביקשה ממנו שיתן לה תשובה. והשיב הרב שזו היא תשובתה השידוך הזה יתבטל כי אינך כדאי שתנשא לאדם כזה אחרי שהיא יודעת מרת נפשה רק שתנשא לאופה והיא תשב על שוק עם בייגל. וכל החפצים שנתן לה חותנה תשלח לו בחזרה כי מה פשעו ומה חטאתו והוא לא נתן רק על אמונתי בכדי להציל את נפשה משחת. וכן עשתה וקיבלת התשובה בלב שלם ונעשית צדיקת גמורה. אח"ז בא אביה זקנה להבעש"ט בחלום ואמר תנוח דעתך שהנחת את דעתי.
6
