שבחי הבעש"ט ב׳Shivchei HaBesht 2
א׳(שמעתי מהרב ר' שמשון הרב דק"ק ראשקוב בן הרב דק"ק פולנאי מעשה שהיה איש אחד ונקר' שמו ר' אדם וממנו באו הכתבים להבעש"ט כי בא פ"א למערה אחת ומצא שם כתבים שהם רזין וסתרין דאורייתא. פ"א ביקש ר' אדם הנ"ל את הקיסר על סעודה אחת והבטיח לו הקיסר והוא היה דר בבית קטן מאד והסעודה הי' שראה מלך א' הכין סעודה בשביל מלך אחד והיה ההכנה שני שנים בכדי שבתוך זמן זה יבנה פלטרי' גדולים ועשה עליות של זכוכיות טוב שקורין קריסטאל ומהודר ועל העליות הולכת אמת המים ודגים משוטטין במים הנ"ל לכאן ולכאן והכין קרידענצין של כסף וזהב ואכילה ומשקאות ומשרתים לפי כבוד המלך והגבילו זמן על איזה יום שיבא מלך הנ"ל לסעודה ועל יום זה ביקש ר' אדם הנ"ל את הקיסר לסעודה ונסע הקיסר הנ"ל עם כל שרי מלוכה לר' אדם הנ"ל על הסעוד'. והיה בתוך השרי מלוכה שר אחד שונא לישראל מאד ורצה לפתות את הקיסר שלא יסע הקיסר על סעודה כי יהי' לו בושה שידע שאין לו לא פלטרין ולא סעודה והקיסר לא שמע אליו ונסע ובדרך פיתה אותו ג"כ שיחזרו לחצר הקיסר ולא שמע אליו ג"כ ואעפ"כ שלח שר אחד לראות אם הכין מה לסעודה ואם יש מקום בביתו ובא השליח ואמר שבית קטן יש לו כמו שהי' מקודם ואעפ"כ נסע הקיסר וכשבא סמוך לעיר שלח עוד שליח והשיב תשובה כבראשונה וכשבא הקיסר לרחוב שדר שם ר' אדם ראה פלטרין גדולים וחצר גדול ונכנס לחצר עם שריו ועבדיו ומיד לקחו העבדים כל הסוסים להעמיד אותם ברפתים ועבדו המשרתים כל או"א על מה שנתמנה רק שהיו כולם אלמים ואכלו ושתו כל טוב ואמר להם ר' אדם אכלו ושתו כרצונכם רק שלא יקח אחד מכם מכאן שום כלי מהכלים ואח"כ אמר ר' אדם כאו"א מה שירצה יאמר לפני דבר זה אני רוצה ויניח ידו בכיס שבבגדי' שלו וימצ' אותו דבר. והתחיל הקיס' ואמר דבר ומצא בכיס בגד שלו וכן עשו כל שרי מלוכה וכשהגיע לאותו השר שונא ישראל אמר ג"כ איזה דבר ואמר לו שים ידך בכיס הבגד שלך וכשנתן ידו בתוך כיס של בגד שלו טינף את ידו והוציא את ידו מטונף בצואת אדם והי' סרחון גדול וציוה הקיסר לדחות אותו לחוץ ורחץ את ידו במים ולא הועיל והתחיל להתחנן לפני ר' אדם ואמר לו ר' אדם אם תקבל עליך שלא תהי' יותר שונא ישראל מוטב ואם לאו יהיו ידיך מטונפים כל ימי חייך וקיבל עליו. ואמר אין לך תקנה כי אם יהודי אחד ישתין על ידך ובזה תרחץ ויועיל לך וכן הי'. והקיסר נטל שני כוסות מקרעדענץ אחד וטמן בחיקו ואחר שנסע הקיסר נעלמו הפלטרין ולא נחסרו בו כי אם שני כוסות ומה שאכלו ושתו וכשהגיעו הגזעטין בעולם על החידוש שעשה שנעלמו הפלטרין עם כל ההכנות וחזרו הפלטרין הכל בשלימות רק שנחסרו שני כוסות ומה שאכלו ושתו וכשהגיעו הגאזעטין להקיסר שלח אגרת להמלך הנ"ל וכתוב בתוכו יש אצלי יהודי א' שהביא לנו הפלטרין שלך ואנו אכלנו הסעודה שהכנת ולסימן אני שולח לך שני כוסות שלך.
1
ב׳פ"א אמרה לו אשתו לרבי אדם עד מתי נצטער בהאי דוחקא ואמר לה מה בקשתך איזה בגד שתרצה לך לחדר שקורין קאמער ותטול מן המוט יופע כמו שאתה מבקש. והלכה אל החדר ולקחה מן המוט היופע כפי רצונה והכניס' לבית והפציר בה שתחזיר ואמ' מוטב לנו לסבול את הדוחק בהאי עלמ' ועשתה כן והחזירה את היפע. והוא עשה שאלת חלום למי למסור הכתבי' שלו והשיבו למסור לר' ישראל ב"א מעיר אקופ). וקוד' מותו צוה לבנו יחידו הנה יש ת"י כתבי' שהם רזין דאורייתא אבל אינך ראוי להם כ"א תחקו' אחר עיר א' ושמה אקופ. ושם תמצא איש א' הנקרא ישראל בן אליעזר והוא כבן י"ד שנים ותמסו' לו את הכתבים כי המה שייכים לשרש נשמתו אם תזכה שילמוד עמך הרי טוב. ויהי אחרי פטירת הרב מ' אדם הנה בנו יחידו היה מופלג גדול בלמוד ומושלם בכל המעלות לקח עגלה עם סוסים ונסע מעיר לעיר עד שהגיע לעיר אקופ ונתאכסן אצל הפ"ח. ושאלהו מאין אתה ולאן אתה הולך כי לפי הנראה אין כוונתך לקבץ ממון. וישב לו הנה אבי המנוח ז"ל הי' צדיק מפורסם וצוה עלי לפני הסתלקותו לישא אשה פה ק"ק אקופ ומוכרח אני לקיים כל דבריו. ומיד ותהום כל העיר שהיו לפניו כמה שידוכים ונשתדך עם נגיד א' כי נשא חן בעיני כל רואיו. ויהי אחרי החתונה התחיל לחפש אחרי האיש שהוא מבקש. ולא מצא כ"א את ישראל שהוא משרת בבהמ"ד. ואחרי שהסתכל עליו בעינא פקיחא נראה לו שאין תוכו כברו ויכול להיות שזהו האיש שהוא מבקש ויאמר לחותנו הנה בביתכם קשה עלי הבלבול ולא אוכל ללמוד. יעשה נא מע"ל לי מחיצה קטנה בבהמ"ד שאוכל שם ללמוד כסדר ובמקום רינה שם תהא תפלה. וכוונתו הי' שיהי' מצוי עמו תמיד בכדי שיעמוד על בוריו ולא אחר חותנו לעשות הדבר כי יקר הוא מאד בעיניו. ויעש כן. ויצו להבעש"ט שישרת את חתנו הרב ועבור זה ישלם לו וכן עשה.
2
ג׳פ"א בלילה כשישנו כולם עשה בן הרב א"ע כאילו הוא ג"כ ישן. ויעמוד הבעש"ט על עמדו כדרכו על התורה ועל העבודה והבחין אותו פעם ושתים. בלילה ג' עמד הבעש"ט ולמד ובתוך כך ישן הבעש"ט ויעמוד בן הרב ולקח קונטרס א' מהכתבים וינח לפניו ועשה א"ע עוד כאילו הוא ישן וכאשר ניער הבעש"ט וראה את הקונטרס נזדעזע מאד ולמד אותם ויצניעם בתוך חיקו. וכן עשה בן הרב עוד בלילה אחרת עד שראה בבירור שזה הוא האיש שצוה עליו אביו למסור לו הכתבי' ויקרא לו ויאמר הנה אדוני אבי ז"ל הניח לי כתבים אלו וציוה עלי שאמסור לך. והנה כל הכתבים הם לפניך אך בבקשה ממך תיקר נא נפשי בעיני אדוני, שתלמוד עמי וישב לו טוב הדבר אבל בתנאי שלא ידע שום ב"א זולתך ולא יהיה ניכר ממך שום תנועה כ"א שתצוה עלי לשרת אותך כמקדם וכן עשו. ויהי אח"כ ויאמר בן הרב לחותנו הנה אני רוצה כעת פרישות יתירה. אם אפשר להשיג חוץ לעיר איזה בית לבד ואשב שם על התורה ועל העבודה ויעש כן. ויבקש את חותנו שישכור את הנער ישראל שישב עמו לצוותא ושישרת אותו בכל עת שיצטרך לשלוח ויעש כן כי האיש נכבד מאד וכאשר ראו אנשי הקהילה שמ' ישראל לומד עם בן הרב אמרו שבוודאי זכות אביו גרמה לו שיבא בן הרב לכאן ויקרבהו כי נראה להם שהיום הוא הולך בדרך טובים ויתנו לו אשה אבל לא ארכו לה הימים ומתה אשתו הנ"ל: וכאשר נכנסו לבית התבודדותם שם למדו כל הצורך בגפ"ת ופוסקים וגם כל כתבי הקדש והנה בכתבים הנ"ל הי' קבלה אלקית וגם קבלה מעשיות. פ"א ביקש בן הרב את הבעש"ט שיוריד את שר התורה בכדי שיבינם איזה דבר. ודחה אותו הבעש"ט ואמר כי אם נטעה ח"ו בכוונה אז יוכל להיות סכנה ח"ו מפני העדר אפר פרה ויפציר אותו יו' יום עד שלא יוכל להשיב את פניו ויתענו הפסקה משבת לשבת ועשו טבילות כראוי ובמוצאי ש"ק כיוונו כוונות ידועות ומיד צעק הבעש"יט ווי ווי כי טעינו וירד שר האש ובוודאי ישרוף כל העיר לכן אתה שהוחזקת בעיני כולם לחסיד גודל לך מהרה לחותנך ולכל העיר שהמה יצילו את נפשם כי מהרה ישרוף העיר וכן הוה:
3
ד׳ויגדל האיש מאד בעיני כולם לאיש אלקי ולאיש מופת. ויהי אחרי כי ארכו לו הימים ויפצר שנית בהבעש"ט שיוריד את שר התורה ויסרב הבעש"ט, עכ"פ הוא הפציר בו כמה ימים עד שהוכרח לעשות רצונו והתענו הפסקה כנ"ל והיה במש"ק כאשר כיוונו כוונות הידועות ויצעק הבעש"ט אהה כי בעבור זה נגזר על שנינו מיתה בלילה זו אבל זאת תקנתינו אם נתחזק על עמדנו לכוון כוונות כל הלילה שלא לטעום טעם שינה אזי בת דינא בטל דינא אבל אם יתנמנם ח"ו הרי שינה הוא מסיטרא דמותא יהא אחיזה להבע"ד לשלוט עליו לגמרי. ועשו כן כל הלילה וקודם אור הבקר לא יכול בן הרב לעמוד על נפשו ונתנמנם מעט. וכשראה הבעש"ט אז רץ במרוצה ועשה רעש גדול שנתעלף פתאום. והעירו אותו ולא הועילו. וקברוהו בכבוד גדול. אח"ז לקח לו דרך אחרת וילך משם לקהילה הסמוך לק"ק בראד ונעשה שם מלמד להועיל וימצא חן בעיני כולם כי הי' למדן מופלג עד מאד והי' חכם גדול עד שכל דברי הקהילה נחתכים ונגמרים על פיו וכאשר הי' ריב בין אנשים ויבואו אליו הי' מוציא לאור משפטם ושניהם הזכאי והחייב הי' לבם שלם עמו כי ברוב חכמתו הי' מדבר על לבם שיטיב בעיני כולם.
4
ה׳והנה הרב מ' גרשון קוטעבר הי' ראש ב"ד בק"ק בראד ואביו הרב מ' אברהם הי' לו דין ודברים עם א' מאנשי הקהילה שהי' הבעש"ט שם. ויבא הרב מוהר"א לשם וידבר עם בעל דינו שיסע אתו עמו לק"ק בראד לגמור ביניהם ע"פ ד"ת. ויאמר האיש הנה יש אתנו פה מלמד א' מופלג בתורה והוא דיין צדק אשר בכל פעם שיבא דין לפניו אז שני הצדדים לבם שלם עמו כי הוא מסביר הפסק היטב. נבא נא לפניו ונסדר את טענותינו ואם לא יוטב בעיני מעלתו אז אסע עמו לק"ק בראד. וישמע לעצתו ויבואו לפניו. ומיד כשבא הרב מוהר"א לפני הבעש"ט ראה ברה"ק שבתו היא בת זוגו והנה אז הי' דרך הלומדים גדולים כשבא לפניהם אורח הגון אומר לפניו פשט ויאמר הבעש"ט לפניו על איזה רמב"ם פשט בחריפות גדול ועוד אמר לפניו כמה פשטים עד שנמשכה נפשו אחריו ותקשר נפשו בנפשו. ואחרי כן סידרו הבע"ד טענותיהם לפניו והי' ביניהם טענות וסכסוכים רבים וכמו שעה הוציא לאור משפטם משפט אמת לאמתו. ויפלא מאד בעיניו ויאהבהו מאד והנה בין כך נתוודע לו שהבעש"ט פנוי וצריך לישא אשה ולהרב מוהר"א הי' לו בת גרושה ויבא אליו בסתר ויאמר להבעש"ט הנה שמעתי שמע"ל נצרך לאשה אולי כשר בעיני מעלתו לישא את בתי. וישב לו טוב הדבר אבל בהיות שבקהילה זו רבים מהנגידים חפצים בי לכן נצטרך להסתיר הדבר לבל יודע לאיש כי לא אוכל להעיז פניהם אחרי שהטיבו לי תמיד וינשאו אותי למעלה. ואם רצון מעלתו בזה אזי נכתוב קשור התנאים למז"ט ביחידות. וגם זאת אני כופל עמכם שתעשו שידוך עמי לא עם תורתי וחכמתי כי אין רצוני בשום אופן שתרבו בשבחי ורוב המעלות כ"א שתכתבו סתם מ' ישראל במ' אליעזר ואחרי שנקשרה נפשו בנפשו הסכים לכל דבריו וכתבו במז"ט קשורי התנאים בסתם ולא כתבו שם מקום ולא נודע הדבר לשום אדם.
5
ו׳ויהי בנסיעת הרב מוהר"א לביתו חלה בדרך את חוליו אשר ימות בו ונפטר לעולמו והודיעו הדבר לק"ק בראד לבנו הרב הגדול מ' גרשון קוטעבר ויבא אל אביו להספידו כד"ת. וקיבל כל הכתבים שמצא ת"י ובתוך כך מצא התנאים איך ששידך את בתו שהיא אחותו של הרב מוהר"ג עם איזה איש ששמו ישראל. ויהי לפלא בעיניו כי אביו הי' איש מפורסם והאיך יעשה שידוך עם נחות דרגא. וגם זאת עם פלוני אלמוני שלא נודע מקומו ומשפחתו ויספר הדבר לאחותו. ותאמר אחר אשר הוכשר בעיני אבינו אין להרהר אח"ז והבעש"ט המתין עד שיעבור המועד מן המלמדות. ויבא אל הבעה"ב ויאמר אני אלך ואשוב אל מקומי וידברו על לבו וירבו לו מוהר ומתן שיהי' אצליהם עוד אבל הוא לא פנה אליהם כי לא זאת כוונתו. ויתחפש וישנה את לבושו כאחד הריקים בפעלציל קצר וחגורה רחבה וישנה את טעמו ולשונו וילך לק"ק בראד לבית הרב מוהר"ג הנ"ל. והנה שני ב"ד יושבין לפניו והוא עומד עליהם לעיין תמיד בדינין אשר באים לפניהם. ויעמוד אצל הפתח והי' סבור הרב מוהר"ג שהוא איש עני ויקח פרוטה ורצה ליתן לו ויאמר דבר סתר לי עמכם. וילך עמו לחדר א' ויראה לו את התנאים ויאמר לו הבה את אשתי. וכאשר ראה הרב הנ"ל את האיש וכסותו ודבוריו נתבהל מאד ונשתומם על המראה מה זאת עשה אביו ז"ל. ויקרא לאחותו ויספר לה את כל המאורע ותשיב אמרי' לו אחרי שאבינו עשה זאת אין להרהר אחריו ובוודאי מה' יצא זאת ואולי יפוק מיני' זרעא מעליא. ויעשו כן ויגבילו זמן החתונה. וקודם החופה אמר הבעש"ט שרצונו שמקודם ידבר עם אשתו כמארז"ל. וידבר עם אשתו בסתר ויגלה לה האמת האיך ומה הכל כאשר לכל וישבע אותה שלא תגלה מזה כלל ואף שיעברו עלי' עידן ועידנין אשר תהי' בדחקות גדולה. והנה אחר החתונה רצה הרב מוהר"ג ללמוד עמו אולי יקבל איזה ד"ת. אבל הוא הסתיר הדבר כאשר אינו יכול לקבל מאומה ויאמר הרב לאחותו הנה באמת הוא לי חרפה גדולה מאישך ואם תרצי להתגרש ממנו הרי טוב ובאם לאו אני אקנה לך סוס ותסע עמו לגור באשר תגורי כי לא אוכל שאתי עליך חרפה ותסכים לדבר זה. וילכו באשר יתהלכו ויקבע לה מקום לגור שם והוא הלך להתבודד בין הרים גדולים הנק' גיבירג וזה הי' פרנסתה כי ב' או ג"פ בשבוע היתה באה אליו על הסוס עם עגלה והי' חופר טיט והיא הוליכה לעיר ומזה היה לה פרנסתה.
6
ז׳והבעש"ט הי' מתענה תמיד בהפסקות גדולות וכאשר רצה לאכול הי' חופר גומא בארץ ונותן לשם קמח ומים והי' נאפה מחום החמה זה היה כל מאכלו אחר תעניתו וכל ימיו היה בהתבודדות. והנה ההרים היו הרים גדולים עד מאד וביניהם גיא עמוקה ובלי מדרון כ"א ארץ גזירה היתה שוה. פ"א נכנס בעומק ההתבוננות והי' הולך על ההרים ומצד א' על הר השני היו עומדים לסטים השוללים וכשראו אותו מרחוק שהוא הולך לסוף ההר בעומק המחשבה אמרו בוודאי יפול לגיא ויהי' לו ריסוק איברים ח"ו. וכשבא סמוך לגיא נתקרב ההר השני לפניו ונעשה מישור והלך מרחוק ונחלקו שני ההרים כמקדם ובחזירתו כשבא סמוך לגיא נתקרב ההר הא' לחבירו ונעשה מישור וכן היה כמה פעמים בהליכתו ובחזירתו. וראו כי הוא איש אלקי באשר ה' אתו וישלימו עמו ויבואו לפניו ויספרו לו כל המאורע ויאמרו הנה בעינינו ראינו כי איש אלקים אתה. לכן בקשתינו שתתפלל עבורינו שיצליח ה' דרכינו אשר אנחנו הולכים תמיד למסור את נפשותינו ויאמר להם הבעש"ט אם תשבעו לי שלא תפגעו ביהודי ולא תגזלו אותו אזי אעשה כדבריכם. וישבעו על הדבר הזה ויהי מאז והלאה אם הי' להם איזה ריב או טענה ביניהם ויבואו לפניו. והוא עשה פשרה ביניהם.
7
ח׳פ"א באו שני גזלנים לדון לפניו ולא הוטב הפסק בעיני א' מהם. ויאמר בלבו הנה כאשר הבעש"ט ער א"א לו לעשות רע אבל כשהוא ישן אמלא את רצוני להרוג אותו וכן עשה. כשישן הבעש"ט בא הגזלן אליו והרים את הקרדום לחתוך את ראשו. ומיד חטפו אותו ואינו יודע מי ומי, והכו אותו מכות אכזריות חבורות ופצעים כמעט שנותר בו נשמת חיים וגם כח הדבור אין בו. וייקץ הבעש"ט וירא את המוכה לפניו מלוכלך בדם וחבורות ופעצים וישאלהו מי אתה ומי עשה לך הדבר הזה ולא הי' בו כח להשיב לו דבר וילך הבעש"ט לדרכו. ולמחרתו כששב מעט לאיתנו אז סיפר לו הגזלן כל המאורע.
8
