שבחי הבעש"ט כ״וShivchei HaBesht 26
א׳שמעתי מחמי ז"ל שהרב החסיד מ' גרשון טבל א"ע בים בשעה שהספינה מהלכת. ושאלתי אותו איך הותר להעמיד עצמו בסכנה גדולה כזו ולא היה בידו להשיביני. וכשבא ר' גדלי' אלינו ונזכרתי ושאלתי אותו ע"ז והשיב לי פ"א ישבתי עם הרב החסיד מ' צבי מקאמעניץ על האצטבע שלפני הבית ושאלתי אותו על ד"ז והשיב לי על האצטבע הזאת ישבתי עם ר' גרשון הנ"ל. ושאלתי אותו בזה"ל אני שמעתי שטבלת בים בשעה שהספינה מהלכת האיך הותר לעמוד עצמו בסכנה כזו. והשיב בשחוק ואמר מה בכך שכל אומני הספינה רוחצים בים כי יש שק אחד של עור ובו סולם של עור תולה בספינה ועולים ויורדים בו ורוחצים בתוכו. אכן אגיד לך אני לא רחצתי בשק הנ"ל אבל כך היה המעשה. שראיתי דינים על הספינה ורציתי לטבול לבטל הדינים ואתרמי שבאו אצל קאמפיע אחד והעמידו את הספינה ויצאו כל אנשי הספינה לטייל ואמרתי עתה שעת הכושר לטבול ופשטתי הבגדים לתחתית הספינה שקורין העמבאר וקפצתי לתוך המים וישבתי בתוך המים. ובתוך כך זזה הספינה וכשעליתי מן המים וראיתי שהלכה הספינה אמרתי בלבי אם אילך על הקעמפעין מה אעשה ערום אנכי שלא אוכל להוציא דבר שבקדושה מפי. ומה גם שאין לי שם מה לאכול ולשתות. אמרתי ארדוף אחר הספינה ואשיגנה כי בטוח הייתי בעצמי שאוכל לשוט הטיב כי פ"א ראיתי בנהר נעסטער יהודי אחד טובע בנהר והיה רחוק ממני כחצי פרסה והצלתי את היהודי הזה. וכן עשיתי ושטתי אחר הספינה והגעתי אותה אך מחמת שהיא גבוה וחלקה בגפת לא היה לי מקום לאחוז בספינה וצעקתי ולא נשמע קולי מחמת קול ירועת הספינה ושוב נתרחק ממני הספינה. ושטתי בכל כוחי וחלק ידי כן עשיתי כמה פעמים עד שנבעתי מאוד והתחלתי לשקוע במים יורד ועולה ולא יכולתי לדבר שום דיבור אפילו וידוי והרהרתי בלבי אף לטבוע וגם לאבד עה"ב שהוא כמעט מאבד עצמו לדעת. ותיכף יצא אחד מהספינה וראה אותי והוציא אותי והניח אותי בספינה קטנה שלו והביא אותי לספינה גדולה והשליך אותי לתוך הספינה הגדולה וירדתי לירכתי הספינה ושכבתי לערך ב' שעות והייתי מקיא מאוד מרוב המים ששתיתי. ושכבתי עד שנחתי מעט ולבשתי בגדי ואמרתי אשלם לאיש על הטובה שעשה עמי ולא ירש ע"י עה"ב. ולקחתי כיס מעות וחפשתי אותו בכל הספינה ולא היה שם שום ישמעאל. ואמרתי משמע מני' האי טעיי' היה:
1
