שבחי הבעש"ט ל״דShivchei HaBesht 34
א׳שמעתי מהרב דק"ק דראזניץ שהיה אב"ד בק"ק פאוולויץ המעשה איך נתקרב הרב המגיד הגדול להבעש"ט. המגיד צם ז' או ח' פעמים משבת לשבת רצופים וחלה מאוד. פ"א בא ר' מענדל מק"ק באר לק' טארטשין ונתאכסן אצל הפ"ח. והמגיד היה דר בבית קטן סמוך להפ"ח הנקרא אונטער שטיביל ונכנס ר' מענדל לפרוזדור להבע"ב שלו ושמע דברי המגיד שלמד עם תלמיד א' והוטב בעיניו הדבורים שלו. ונכנס אליו וראה שהוא חולה מאוד. ואמר לו האם לא שמעתם שיש בעש"ט בעולם ויסע מעלתו אליו וירפא אותו. והשיב טוב לחסות בה' מבטוח באדם. וכשבא ר' מענדיל להבעש"ט סיפר בשבחו של המגיד ואמר הייתי בק' טארטשין וראיתי כלי יפה. אמר הבעש"ט ראיתי אותו מכמה שנים ויש לי גיעגועים אליו שיבא אלי ויש כמה נוסחאות איך שבא המגיד להבעש"ט אך שמעתי שקרוביו לחצוהו שיסע להבעש"ט.
1
ב׳וכשבא להבעש"ט מצא אותו יושב על מטתו ומעיין ונתן לו שלום וביקש המגיד הנ' שירפא אותו וגער בו הבעש"ט ואמר אין סוסים שלי אוכלים מצות. ונפל עליו זיעה מחמת חולשה ויצא לחוץ וישב על האצטבא שלפני הבית לנוח. וראה איש אחד רך בשנים וקרא אותו אליו ואמר לו בבקשה ממך לך אל הבעש"ט ואמור לו למה אינו מקיים הפסוק ואהבת את הגר. ואיש בחור הנ' היה ר' יעקב מהנעפאלי ונכמרו רחמיו עליו ונכנס לבעש"ט והיה ירא לומר לו. ועשה בחכמה והלך עד קצה הבית וחזר לצאת ולברוח ובהליכתו אמר איש אחד מרה שחורה יושב לפני הבית וביקש אותי שאומר לרומע"ל למה לא קיימתם ואהבתם את הגר ויצא מן הבית. מיד אסף הבעש"ט עשרה אנשים ויצא אליו ופייס אותו ורצה לרפאות אותו בדיבורים. ושמעתי מר' גרשון דק' פאווליץ שהבעש"ט היה הולך אליו כמו שני שבועות וישב כנגדו ואמר תהילים. ואח"כ אמר הבעש"ט אליו הייתי רוצה לרפאות אותך בדיבורים כי היא רפואה קיימת ועכשיו אני צריך לעסוק עמך ברפואות. ונתן לו דירה ונתן לו י"ב זהובים בכל שו"ש על הוצאות שלו והיו ר' יעקב הנ"ל ור' אליהו הולכים אליו בכל עת לבקרו ופעמים היו מפלפלים בגמ' ותוספת ולא יכול לילך להבעש"ט מחמת חלישות ואחר זמן מועט התחיל להבריא והיה הולך לבעש"ט לשולחנו.
2
ג׳פ"א התעלף והיו מעוררים אותו עד חצי יום ובעש"ט הלך שלשה פעמים למקוה ושלח לאדון א' רחוק ג' פרסאות וקנה ממנו אבן טוב הנקרא דימאנט בסך שלשים אדומים וכתשו אותו ונתנו לו לשתות. ואח"ז בא אליו ר' יעקב וחביריו הנ' לבקרו שאלו אותו מפני מה היה לו התעלפות ולא ענה אותם דבר. ושאלו לאנשי הבית אם לא יצא בלילה. ואמרו יצא ושהה ובא לבית והתחיל להתעלף. ושאלו אותו היכן היה אמר להם בעש"ט שלח אחרי הגבאי שלו בחצות לילה ובאתי ומצאתי אותו יושב וכר קטן על ראשו ומלובש בעור של זאבים מהופך ושאל אותו אם למדת חכמת הקבלה ואמרתי הן והיה ספר א' מונח לפניו על השולחן וצוה אותי לאמור לפניו בספר זה ובספר היה כתוב במאמרים קטנים וכל מאמר היה התחלה. אמר ר"י סח לי מט"ט שר הפנים ואמרתי לפניו עמוד או חצי עמוד ואמר הבעש"ט לא כן הוא אני אומר לפניך ואמר לפניו ובתוך כך נזדעזע וקם ואמר אנחנו עוסקים במעשה מרכבה ואני יושב ואמר בעמידה ובתוך הדבורים שכב אותי במטה כמו עיגול ושוב לא ראיתי אותו רק שמעתי קולות וראיתי ברקים ולפידים נוראים והיה כך ערך שני שעות ונתפחדתי מאוד ומזה הפחד התחלתי להתעלף ואומר אני הכותב כמדומה לי שזה היה קבלת התורה. שכן שמעתי מפי הרב החסיד דק"ק פולינאה שקיבל מהבעש"ט תורתו השייך לנשמתו בקולות וברקים ועוד היה אומר זה הלשון בכל מיני כ"ז כנאמר בזוהר הקדוש. ואני לא ראיתי בזוהר שיזכור בכל מיני כ"ז בקבלת התורה. אבל שמעתי מהרב זה הלשון כמו שקבלו ישראל התורה בכלל כן קיבל הבעש"ט בפרט ואחרי שפ"א שאלו אנשי סגולתו אותו מאמר זוהר ופירש ואמר להם וחזרו ושאלו את המגיד הנ' ז"ל והיה הפירוש מכוון כמו שאמר הבעש"ט וסיפרו להבעש"ט אמר כדבורים אתם שהוא יודע בעצמו התורה וכשנסע המגיד ז"ל מהבעש"ט בירך אותו הבעש"ט ואח"כ הרכין הבעש"ט את ראשו שיברך אותו ולא רצה ולקח הבעש"ט את ידו ונתן על ראשו ובירך אותו ע"כ:
3
