שבחי הבעש"ט מ׳Shivchei HaBesht 40
א׳מעשה כשנתקבל הרב ר' אברהם בן הרב המגיד הגדול למ"מ בק"ק חוואסטוב והסרסור היה ר' מנחם נחום החסיד המפורסם דק"ק טשארנאביל ושמעתי מר' יואל מפראטהור שהיה חוגג חג הפסח אצל ר' נחום הנ"ל בק"ק פאהריבוסץ. בא אליו שליח למחרת יה"כ מר' אברהם הנ"ל כי הוא נחלש ביו"ה ובעת נעילה פסק לדב' ושאלו אותו אם לשלוח אחר ר' נחום והרכין עם ראשו הן ושלחו אחריו ובתוך כך נפטר. והלך ר' נחום למקוה כי אמר אתפלל במקומי עבורו. וקודם י"ט שמעו שנפטר רק לר' נחום לא הגידו. ובחה"מ גילה איש אחד לר' נחום לפי תומו והתחיל ר' נחום להכות את ראשו בכותל ובכה בכי' גדולה ערך שני שעות ולא יכלו להשתיקו עד שלקחו את ר' נחום על זרועם ונשאו אותו לסוכה ואמרו ר' זכרו כי היום יו"ט ונח מבכייתו. והתחיל לספר בשבחיו ואמר. פ"א הייתי בק"ק אנעפאליע ושאלתי אותו אם רואה את אביו ואמר הן. ושאלתי אם בחלום או בהקיץ והשיב בא אלי בחלום ומדבר עמי ואח"כ אני נעור משנתי ומדבר עמי בהקיץ. וסיפר לר' נחום שהיה שם נגיד אחד והיה מצער אותו כמה פעמים ולא רצה ר' יואל לפרסם שמו של הנגדי הלז. וקבלתי לפני אבי ואמר לי אבי אני אשלח לקרוא אותו. ושאלתי להיכן תקרא אותו ואמר לו לבהמ"ד שלך. ושלח אחריו משרת שלי הנקרא ר' פילט ור' פילט הנ' היה בעת ההיא במדינות פאלעסי' רחוק מהאניפאלי ערך ששים פרסאות. ובא לבית הנגיד והכה בדלת ואמר פתחו לי. והכיר אותו הנגיד הנ"ל בקולו ותמה ע"ז ואמר בלבו הלא אין בביתו. ותיכף היה מתרץ לעצמו אפשר שבא לביתו לעת ערב ונתן לו שלום בשמחה רבה ושאלו זה לזה לשלום. ואח"כ אמר ר' פילט אין עת להאריך כי הרב קורא אותך. ואמר לו מה אתה מדבר הלא רבינו כבר מת ונפטר לעולמו. אמר לו ר' פילט אעפ"כ קורא אותך והלך עמו. וכשבא הנגיד לבהמ"ד של ר' אברהם ראה שהמגיד יושב בראש השולחן לבוש בבגדים כמו שהיה בחיים. אמר לו המגיד אתה סבור שאיני בכאן ואתה עושה מה שלבך חפץ ע"כ אני מראה לך שאני יושב בכאן. התחיל הנגיד לתרץ א"ע ולתת אמתלא לפניו ולא רצה לשמוע. ואמר לו לך מעלי לך מעלי וגער פילט הוליך אותו לביתו והוליכו לביתו. וכשבא לביתו אמר אליו ר' פילט לך לביתך לשלום כי צריך אני לחזור וכשבא לביתו נתעלף והיה צעקה גדולה עד שנתאספו שכיניו והעירו אותו. ושאלו אותו מפני מה נתעלף וסיפר לפניהם המעשה. אמרו לו נלך לר' אברהם והלכו כולם לר' אברהם וכשראה אותם שחק אמר מסתמא אבי קרא אותו אמרו לו מנין אתם יודעים השיב כי אבי אמר לי שיקרא אותו.
1
