שבחי הבעש"ט מ״גShivchei HaBesht 43
א׳שמעתי מהרב מ' מנחם ששמע מפי כלת הרב המ"מ הגדול אשת הרב מ' אברהם הנ"ל: כשנתאלמן בנו הק' מ' אברהם זצ"ל קרא לשני חשובי העיר ואמר בקשתי שתסעו לק"ק קרעמניץ ותשדכו לבני שי' בת הרב מ' פיוול בעהמ"ח ספר משנת חכמים ותביאו אותה לכאן. ומיד עשו כאשר צוה עליהם והכינו לעצמם עגלה טובה עם סוסים וגם בגדי כבוד שיהיה להרב לתפארת ושמו לדרך פעמיהם עד שבאו לק' הנ"ל ועמדו בבית אכסניא. וכשנחו מדרכם תיכף אחר התפילה הלכו לבית הרב מוהר"פ הנ'. והרב הנ' היה דרכו שלא לעסוק בשום עסק פרנסה בעולם כי אם לעסוק בתורה כל הימים לרבות הלילות רק אשתו היא היתה עקרת הבית לעסוק בפרנסה. ויהיה כאשר באו לביתו והנה אשתו באתה מבה"כ. ותשאל להם לשלום ותאמר אחי מאין באתם ויאמרו מק"ק מעזריטש. ותאמר מה מעשיכם פה איזה מו"מ או דבר אחר. ויספרו לה המעשה איך שרבינו הגדול שלח אותנו לדבר בבתה שתנשא לבנו שנתאלמן מקרוב. ויהי לצחוק בעיניה כי לא ידוע את הרב ולא שמעו את שמעו. ומה גם כי הבתולה היא בת י"ב שנה ולא עלה על דעתם מעולם לחפש ולחקור עדיין אחר שידוכים לשדך את בתה. ואחרי רבוי הצעת הדברים נכנסו דבריהם באזניה. ותאמר הלא בעז"ה בעלי בביתי. מה איכפת לי כטוב בעיניו יעשה. ושלחו אחריו לבהמ"ד ובא לביתו. והציעו דבריהם לפני הרב מוהר"פ הנ'. עד שישר הדבר לפניו ומיד צוו שיבא הסופר לכתוב התנאים במז"ט.
1
ב׳וכאשר התחילו לכתוב התנאים אמרו המשולחים כטוב בעיניכם כתבו על המלך רק בזמן הנשואין אמרו שא"א בשום אופן להרחיב הזמן. והם טענו הלא ארז"ל נותנים לבתולה י"ב חדש. ובפרט שעדיין לא עלתה על מחשבתנו להשיאה בקרוב ואין לה בגדים ומ"כ מן המוכן. והשיבו הם על זאת אין אנחנו מקפידים אבל זאת א"א בשום אופן להרחיב זמן החתונה כ"א היא תסע עמנו תיכף ומיד. ואחרי אשר מה' יצא הדבר הסכימו גם לזאת. ונשאר ההסכמה שהרב מוהר"פ בכדי שלא יבטל מלמודו ישאר בביתו. והכלה עם אמה תסע על החתונה. ושכרו עגלה טובה עם סוסים בשבילה גם כן ונסעו עמהם. והנה בכל הדרך היתה פליאה בעיניה על עצמה מה זאת היה להם שנתפתו לזאת. ואח"כ באו לק"ק ראוונע באו כל אנשי העיר מקטון ועד גדול אנשים ונשים וטף לקבל פניהם וליתן שלום להכלה של הרב הגדול. נתקררה דעתה מעט ואח"כ בבואם לק"ק מעזריטש יצאו לקראתם מחוץ לעיר אנשים וטף עד שהוכרחו לילך בנחת מפני רוב עם שיצאו לקראתם. ובבואם העירה יצאו כל הנשים לקראתם ליתן להם שלום עד שבאו נגד בית הרב. יצא הוא ובנו לקבל פניהם ונתנו להם שלום. ואח"כ נסעו לאכסניא שלהם. והיה החתונה שבעת ימי המשתה בשמחה גדולה ואמרו ד"ת כיד המלך. ואחר החתונה נסעה המחותנית לביתה בחדוה רבה. כי מעולם לא ראתה ולא שמעה כזאת.
2
ג׳והרב קרב את כלתו מאד. ויהי היום ותחלום והנה נכנסה לטרקלין גדולים ושם יושבים סנהדרין זקנים ונשואי פנים ויבקשו ליקח את בעלה ממנה. ותצעק לפניהם ותטעון כמה טענות לפני הב"ד. ותיקץ והנה חלום. אבל לא סיפרה לשום אדם. והגם כי היתה בבית הרב לא סיפרה לו. ויהי בלילה השנית ותחלום ג"כ כנ' ולא סיפרה דבר. ובלילה השלישית חלמה ג"כ כנ"ל והיא טענה הרבה לפניהם עד שלבסוף אמרו לה ראה מפני שטענותיך נכוחות מאד לכן נותנים אותו לך במתנה על שנים עשר שנים. ולמחרתו כשבאה להרב בבקר נתן לה הרב גודל תשואת חן ויברך אותה עבור טענותיה הנכוחות אשר האריכו זמנו י"ב שנה. וכן עלתה לו. ויהי אחר כמה שנים עלה הרב לשמים ושבק חיים לכל חי. ועכ"ז בכל צרתם או איזה דבר המצטרך היה נגלה הרב בחלום אליה והיה מצוה לה מה לעשות.
3
ד׳פ"א בליל ו' בא בחלום אליה ואמר תאמר לבעלך או שיחליף דירתו בדירתך או עכ"פ יעמיד ספרים שלו בחדר שלך. ובבקר אמרה לבעלה ולא השגיח על זה. ואמר למה לא אמר לי ואמר לך. ובעו"ה נשרף חדרו עם הספרים. בלילה ויהי אח"ז נסע הרב מוהר"א על המדינה ובבואו לק"ק חווטסטוב קיבלו אותו בכבוד גדול. וקיבלו אותו לרב ונתנו לו פסיקת דמים ושלחו שליח אחר אשתו שתבא ג"כ לשם על ימים נוראים. ויהי בבואם בא הרב המגיד בחלום אליה ויאמר לה לא תסע על הפורין האלו לק"ק חוואסטוב. ויהי בבקר ותמאן מליסע והיה רעש גדול בין הצדיקים מ' משולם זוסי' ומ' יהודה ליב כהן כי רצונם היה שתסע לשם למלאות רצון הצדיק. אבל היא לא השגיחה עליהם. ולא ארכו הימים עד שבעו"ה נגנז ארון אלקים שם בק"ק הנ"ל ושלחו שליח לק"ק האניפאליי'. ונתביישו הצדיקים מאד ממנה אשר האשה הטיבה לראות יותר מהם. אבל הם הסתירו הדבר ממנה רק גלו הדבר לבנה הרב מהור"ר שלום שהיה קטן בכדי שיאמר קדיש באופן שלא יגלה לאמו. אבל היא מרוב חכמתה נפלא בעיניה על זריזות בנה לקום בבקר השכם לילך לבה"כ מה שלא היה רגיל בזה. והיה כאשר הלכה מבה"כ סמכה את עצמה לכותל בהמ"ד לשמוע אם אומר בנה קדיש יתום. אבל לא עמדה על בירור הדברים עד שאחר התפילה פיתתה את בנה בדברים ותאמר מה אתה מסתיר את דבריך הלא שמעתי מאחורי הכותל איך שאמרת קדיש יתום. עד שהוכרח לגלות האמת ותתאבל על בעלה. ואחרי עבור שבעת ימי אבלות נסעה לק"ק חוואסטוב לקבל עזבון בעלה. ויהי בואה לשם קיבלו אותה בכבוד גדול. ולכבודה עשו בשבת זו סעודה באכסניא שלה ואכלו כל אנ"ש שם לכבודה בכדי לנחמה מעט אבל היא לא קיבלה תנחומין.
4
ה׳ויהי בסעודה השלישית נתאספו לשם כמעט כל אנשי העיר וישוררו זמירות כנהוג. והיא במר נפשה ישבה נעצבת על מטה כבודה עם אשת הבעה"ב. ותנמנם ותחלום והנה טרקלין גדולים נאים ומהודרים. ותפתח פתח א' ויבא בעלה הרב מ' אברהם לבית מאיר כשמש בצהרים שמח מאד. ואחריו נכנסו כמה זקנים נשואי פנים. ויאמר להם רבותי שבו וישבו סביב השולחן ויאמר להם הנה זוגתי תחי' יש לה תרעומות עלי על כמה דברים שנהגתי בפרישות יתירה והדין עמה ואני מבקש ממנה מחילה לפניכם. ותאמר מחול לך בלב שלם. ויאמר עוד לפניהם הנה התורה התירה שתנשא לבעל אחר ובפרט שהיא ילדה בת כ"ד שנה ולא אוכל למנוע אותה אבל אם תסכים שלא להנשא לאחר אזי כל מחסורה עלי ובניה בוודאי קודם שתבא לביתה יהיה לכל אחד מעמד טוב ותיקץ. ומיד פניה הנזעמים לא היו לה עוד כי נתנחמה מדבריו.
5
ו׳ויהי כבואה לביתה מיד נזדמנו לה שדוכים לבניה ולבנותיה. וה' שלח ברכה במעשה ידיה ונתפרנסה בכבוד מן החנות שהיה לה באופן שלא חסר לה מכל הצטרכותה. ובעת הצורך היה נראה חותנה הרב אליה להגיד לה מה תעשה. והנה אחר זמן רב מתה אשתו של הרב הגדול מ' מנחם מטשארנביל. והוטב בעיניו לקחת את האשה הנ"ל לאשה. ונתייעץ עם בנה הרב מ' שלום ני' שהיה חתן בתו וישר בעיניו ג"כ כי הוא היה עדיין רך בשנים. וישלח את הרב הנ"ל לדבר באמו. ויהי בדרך ויחלום הרב מהור"ש והנה טרקלין גדולים נאים ומהודרים ואביו הרב זצוק"ל עומד על פתח הטרקלין ושני ידיו על הגג ויזעק בקול גדול ויאמר מי הוא זה ואיזו אשר מלאו לבו לכנוס בטרקלין שלי. ויקץ ויבן עד היכן הדברים מגיעים ויחזור לביתו לשלום.
6
