שבחי הבעש"ט ה׳Shivchei HaBesht 5
א׳ראשית דבר שמעתי מפי חותני זללה"ה ה"ה מ' אלכסנדר שוחט שהיה אצל הרב החסיד הקדוש רבן של בני הגולה מורינו ורבינו מ' ישראל בעש"ט ממעזיבוז שהיה אצלו סופר ח' שנים כמה שנים קודם ביאת הסופר החסיד המפורסם מ' צבי. ואח"כ היו שניהם סופרים מחמת שהיה עסקו גדול על אחד ונעשה אח"כ שו"ב מטעם שהיה לו צער גידול בנים. והבעש"ט נתן לו מקום בק"ק שדה לבן ואח"כ היה שוחט בק"ק ברדיטשוב ולעת זקנותו נתן הבעש"ט אגרת ליד חמי להרב המאור הגדול דק"ק נעמרוב בעל המחבר ספר תולדות יעקב יוסף ונעשה שו"ב בק"ק נעמרוב. ושמעתי כמה פעמים מהרב הנ"ל זללה"ה שאמר לחמי בדרך מוסר בסעודה שלישית זכור מה שאמר הבעש"ט אליך. פעם א' הלכתי לג"ע והלכו עמי עם רב מישראל ומה שנתקרבתי יותר לג"ע נתמעטו האנשים עד שבאתי לעץ החיים נשארו עמי מעט מזעיר וגם אותם סענדירל ראיתי בתוכם ונשארת הינטר שטעליק וגם לא היה לו על יד ימין צפרנים שלימים כי גדלו שנים אחד בראש האצבע ואחד בשרש האצבע ובין שני צפרנים היה בשר מפריד וכשגדלו העליונים חתך אותם בכל עש"ק עד שגמר הצפורן העליון והתחתון עלה בתוך כך לראש האצבע ונפרד משורשו והתחיל אחר לצמוח. ומאיזה דבר בא לו זה שפ"א שלחו הבעש"ט להשביע משוגע אחד ובלילה בתוך שנתו הפחידו הרוח וצייר במחשבתו שמות הקדושים על תמונת ידו על כל אצבע ואצבע כמו שראיתי תמונת יד בספרים וסטר את הרוח על לחיו והכה על הכותל עד שיצא דם מתחת כל צפרניו ונפלו כל הצפרנים ומהיו' והלאה גדלו הצפרנים בעניין הזה כנ"ל ותיכף בא הבעש"ט ואמר לי התפחדת לא תחוש ולא תפחד.
1
ב׳ועתה אספר הגדולות אשר שמעתי מחמי ז"ל איך היה התגלותו כי הוא ישב בכפר קטן על השיינק והיה דרכו כשהביא לאשתו הי"ש הלך להתבודדות במעבר הנהר נקרא פרוט ושם היה לו בהר סלע כמו בית קטן בהר והיה לוקח לו לחם אחת על סעודה אחת והיה אוכל פ"א בשבוע. כך התענה כמה שנים ועש"ק היה בא לביתו וגיסו ר' גרשון מקוטב היה מחזיקו לע"ה ולבור והיה מפתה את אחות להתגרש ממנו ולא רצתה כי היתה יודעת ממנו אבל לא גילתה לשום אדם.
2
ג׳פ"א בא לעיר והיתה שם אשה אחת משוגעת והיתה מגלה לכאו"א תועבותיו וטובותיו. וכשבא לעיר הבעש"ט זלה"ה ביקש ר' גרשון הנ"ל מרב החסיד אב"ד דק"ק קוטב הרב החסיד המא"ה מ' משה שיוליכו הבעש"ט לאותה האשה אולי יקבל ממנה איזה מוסר ויחזור למוטב. והלכו כולם וכשנכנס הרב דק"ק קוטב אמרה ב"ה קדוש וטהור וכן לכאו"א כפי מעלתו והבעש"ט נכנס באחרונה. וכשראתה אותו ואמרה ב"ה ר' ישראל כי הי' עדיין רך בשנים אמרה לו אתה סבור שאני מפחד ממך לא כי אני ידעתי שהזהירו אותך מן השמים שלא לעסוק בשמות הקדושים עד שישתלמו לך ששה ושלשים שנה והוא היה נחבא אל הכלים והאנשים הנ"ל שאלו אותה מה את אומרת והיא כפלה בדבריה לפניהם עד שגער בה הבעש"ט ואמר לה ולא תשתוק הנ' אני מושבי ע"ז ב"ד א' ויתירו לי ואותך אגרש מן האשה הזאת. התחילה היא להתחנן אליו אני אשתוק והחסידים שבאו עמו הפצירו אותו שיתירו לו ויגרשנו מן האשה והבעש"ט ביקש מהם שלא להתירו כי מסוכן הוא מאד והם לא הרפו ממנו אז אמר הבעש"ט ראה מה שגרמת ע"כ עצתי שתלך בטוב מן האשה ואנחנו כלנו נלמד בעבורך ושאל אותו שמו ואמר לא אוכל לגלות לפני רבים ילכו מכאן האנשים ואגלה לך כי כפרה היא לבניו שיש בעיר הזאת וכשפנו משם האנשים גלה לו מי הוא וגם חמי ז"ל היה מכירו ולא נעשה רוח אלא בשביל שלץ מהחסידים דק"ק קוטב. ואותו הרוח הפריד א"ע מן האשה הזאת בטוב ומכאן ואילך לא הניחו אותו לישב בכפר הנ"ל ולקחו מוכסן אחד למלמד בשבי' בנים שלו. גם סיפר לי חמי ז"ל שזה המוכסן שקיבל אותו למלמד אמר לו שאין לו כ"א בית אחד שמחזיקין אותו שאינו טהור אמר הבעש"ט שידור בו וייחד העליה להחצוני' ר"ל וכשהיו משחקים היה גוער בהם ונשתקו. גם היה מעשה שהיו צריכין לגשם מאד והיו נכרים מוציאים פסיליהם סביב הכפר כידוע נמוסם ולא ירד הגשם. פ"א אמר הבעש"ט להמוכסן תשלח להסביבה שיבא לכאן למנין וגזר תענית והבעש"ט התפלל בעצמו לפני התיבה והאריכו בתפילה ושאל נכרי אחד למה התפללתם היום באריכות וגם היתה בכיה גדולה ביניכם והשיב לו האמת שהתפללו על הגשם ולצץ הנכרי מאד באמרו הם הלכו עם פסיליהם ולא הועילו ומה תועילו בתפילתכם וסיפר המוכסן דברי הנכרי להבעש"ט ואמר לו לך אמור להנכרי שהיום יהיה גשם וכן היה.
3
ד׳אח"כ קבע דירתו בק"ק טלוסט והיה שם ג"כ מלמד ולא היה ביכולתו לעשות לו מנין בביתו וקיבץ אצלו אנשים והתפלל עמם והיה לבוש רק בטוזליק של קומאיי' ואצבעות הרגלים היו יוצאות דרך חורי המנעלים כי היה עני מאוד והיה הולך קודם התפלה למקוה אפילו בתקופת טבת ובשעת התפלה היו נוטפים ממנו זיעה טיפות כמו פולין. אח"כ נדזדמנו לו כמה חולאים ולא רצה לקבל אותם עד שפעם אחד הביאו משוגע או משוגעת ולא רצה לקבל אותו ובלילה הגידו לו שמלאו לו ששה ושלשים שנה ובבקר חשב חשבונו והיה כן וקיבל אותו משוגע וריפא אותו ועזב את המלמדות וקיבל את חמי ז"ל לסופר והיו נוסעים אליו מכל המקומות.
4
