שבחי הבעש"ט ח׳Shivchei HaBesht 8
א׳מעשה שהיה שנסע ובא לעיר קריבוש. והיה אב"ד בעיר הנ"ל הרב החסיד ר' אבא שהיה אח"כ אב"ד בק"ק שדה לבן. והיה אצל אב"ד הנ"ל אורח מחותן שלו והיו מפלפלים על משנה אחת וכשבא הבעש"ט לא יצאו לקראתו. ונכנס ואמר ה' עמכם במאי עסקתם והראו לו משנה אחרת. השיב להם יודע אני שעסקתם במשנה אחרת אך המשנה הזאת איך אתם לומדים אותה והראה להם במשנה זו קושיא גדולה. ואח"כ אמר להם הפשט של המשנה ונסע מאתם לערך פרסה ועמד לרעות הסוסים בשדה. והתחילו לדבר אל"א איך למדנו המשנה הזאת ותיכף שכרו עגלה ורדפו אחריו ומצאוהו בשדה ונתעכבו אצלו ומעת הזאת היה נוסע הרב מ' אבא ממש בכל חודש להבעש"ט על שבת אחד. פ"א שבת אצלו וטעה בתפילת ערבית והתחיל לומר אתה חונן וכשבא לביתו אמר הבעש"ט יפה קריבושטער רב התפלל אתה חונן.
1
ב׳וכשבא הבעש"ט לק"ק שדה לבן והיה שם אב"ד צדיק אחד ושמו ר' חיים. והבעש"ט התפלל בשדה וכשבאו לעיר עדיין היו מתפללים בבה"כ והלך לשמוע קדושה ועמד בעזרת בה"כ וצוה להגבאי שילך ויעקר המנורה שנגד הרב על הכותל ועשה כן הגבאי. וכשעקר הרב רגליו מתפילתו ראה שאין המנורה נגדו. שאל על הדבר ואמרו לו הבעש"ט עומד בעזרה. ותיכף אחר הקדושה יצא אצלו לעזרה ושאלו לו ואמר כי יש לך מחשבה זרה אחת בתפלתך מחמת מנורה זו ויש חלוקי דעות בזה. י"א ששחק הסופר עם כלב בשעת כתיבתו מנורה הנ"ל י"א שהי' רשע גדול. והמ"מ דק"ק הנ"ל היה מפורסם ושמו ר' אברהם פודליסקער צדיק גדול ומפורסם. פ"א לא הוטב בעיניהם שום סכין לשחיטה ושלחו אחר כמה שוחטים מכמה קהילות ולא יכלו להעמיד להם סכין שיוטב בעיניהם. פ"א בא הבעש"ט להם ואמר חביב עלינו האורח עד מאד אבל אין לנו במה לכבדו וסיפרו לו המאורע ואמר שהוא יעמיד להם סכין והעמיד להם סכין והוטב בעיניהם. ושחטו ואכלו והבטיח לשלוח להם שוחט ושלח להם את חמי ז"ל ונתעשר שם. וסיפר לו חמי ז"ל שהיה חי הרב החסיד הנ"ל כמה שנים בפניו עד עת פטירתו ושלח אחר הבעש"ט כי היה חולי גדול ונתעכב הבעש"ט אצלו זמן רב ועסק ברפואתו וכשראו בניו של הרב שאין לו פעולה שלחו אחר דאקטער לק"ק אסטרהא ונסע לשדה לבן. וראה הבעש"ט כי נסע הדאקטער ואמר להרב הנ"ל אני נוסע מכאן כי לכאן נוסע הדאקטער דק"ק אוסטרהא והרב לא ידע מזה והפציר בו מאד לבל יסע. ולן שם מחמת רוב הפצרותו ואמר שהדאקטר לן שני פרסאות מעיר. והדאקטער הרים מכבר ידו נגד הבעש"ט ואמר כשאראה הבעש"ט אהרוג אותו בקנה השריפה שבידו. ובבקר זירז א"ע הבעש"ט לנסוע והרב החולה עכבו עד שבא הדאקטער לעיר. ואמר הבעש"ט הנה בא הדאקטער לעיר ואמר להרב שלום וישב על העגלה ונסע. וכשבא נגד אכסני' של הדאקטער ירד מן העגלה ונכנס לבית ונתן לו שלום. ושאל אותו מאין יודע דאקטער והשיב השי"ת למדני ונסע לביתו. ובניו של הרב החולה הביאוהו אל אביהם וכל מה שאמר דאקטער לעשות אמרו לו כבר עשה לו זאת הבעש"ט והלך הדאקטער בפחי נפש. אז התרעם הרב החולה על בניו מה עשיתם אע"פ שלא היה לו רפואה מהבעש"ט מ"מ כשנכנס אצלי הבעש"ט הייתי יודע שהשכינה באה עמו וכשנכנס אצלו הדאקטער נדמה שנכנס אלי גלח אחד. ואחר פטירתו נתקבל אצלם לאב"ד הרב ר' אבא דק"ק קריבוש הנ"ל ואכתוב בשבילו המעשה גם כן מעשה מהבעש"ט אשר שמעתי מאיש אחד מאנשי קהלתינו ושמו החסיד ר' יצחק אייזיק בן הרב דק"ק ברעהין אשר שמע מפי אביו. ולא רציתי לכתוב גוף המעשה מטעם הכמוס אשר לי. איך שהי' הרב דק"ק ברייאהין בשדה לבן אצל הרב משדה לבן בחורף והראה לו איגרות מהבעש"ט וזה לשונו בחורף הנ"ל. תבוא מן הדרך ותמצא בביתך על החצר שלך רעש גדול אנשים נשים וטף ותתעלף מחמת הפחד. וכשיעוררו אותך אז תצוה תיכף להקיז לך דם משני גידים ותיכף תשלח שליח מיוחד להודיע לי על דבר הרעש. אעפ"י שתהלה לאל יש לי עינים לראות מרחוק אעפ"כ תשלח לי איגרות ע"י שליח. נאום ישראל בעש"ט ע"כ. ושורש המעשה לא רציתי לגלות.
2
