שבחי הבעש"ט צ״וShivchei HaBesht 96
א׳שמעתי בבית הרב בק"ק נעמרוב מפי ר' משה הנ"ל ששמע מן המוכיח. מעשה שחלם המוכיח שלמדו אותו דרשה והיה זוכר קצת דברים וסיפר לבעש"ט. אמר לו אמור לי קצת דברים שזכרת ואמר לו הבעש"ט לדרוש בתחלה בביתי מן הספר ואח"כ היה יודע לדרוש היטב. וציוה אותי הבעש"ט ליסע לק"ק לעמבורג כאשר צוה לי בחלום. וציוה לי הבעש"ט לדרוש דווקא בבה"כ הגדולה ולהתאכסן בבית הפ"ח. ושמתי פעמי לנסוע ודרשתי בכל המקומות.
1
ב׳פ"א דרשתי בעיר אחת והיה נובע תורתי כמעין המתגבר והיה שם נגיד א' מק"ק לעמבורג ושמע הדרשה והוטב בעיניו מאוד והדרשה זו שכחתי ונסעתי לעיר אחרת. וברחוב התלוצצו הנערים ממני ואמרו כדרש כדרש. ובתוך כך בא הנגיד הנ"ל וגער עליהם ואמר אני שמעתי שהוא דרשן גדול ושבקוהו.
2
ג׳וכשבאתי לק"ק לעמבורג לפני בית הפ"ח לא היה הפ"ח בביתו ורציתי להתאכסן שם ולא הניח משרת הבית. ואמר בכאן המנהג להתאכסן בבית הקהל ששם יתאכסנו כל הדרשנים. והוא דחק את עצמו ורצה דווקא להתאכסן אצל הפ"ח. ובתוך כך בא הפח וראה שדחק א"ע להתאכסן בביתו דווקא. אמר בכאן אין נוהגים להתאכסן אצל הפ"ח אך מחמת שאתם רוצים דווקא אתן לכם מקום. ונתן לו בית קטן בחדריו והניח שם חפציו וישב שם. ועוד היום היה גדול ולקח ס' תהילים ואמר תהילים ובעה"ב היה עוסק בעסקיו בביתו. כששמע ממנו אמירות התהילים הוטב בעיניו מאוד ונשא חן בעיניו ונכנס אצלו. ושאל אותו באיזה בה"כ רוצה לדרוש ואמר בבה"כ הגדולה. והשיב לו בכאן אין המנהג לדרוש כן כי בתחילה דורשים בקלאוז ואח"כ בבית המדרש הגדול וכשהוטב בעיני אנשי העיר אז דורש בבה"כ הגדולה. והוא אמר לא כי אני רוצה לדרוש בבה"כ גדולה תחילה דייקא. ואמר הפ"ח מקודם צריך להשיג הרשאה מהרב דקהלתינו.
3
ד׳ובתוך כך בא הנגיד ששמע אותו בעיר אחרת ואמר להפ"ח שהוא דרשן גדול. אמר אראה פנים עם הרב שיניח אתכם לדרוש בבה"כ. ולהמוכיח לא היו מלבושי כבוד רק קאפטין אחד ושאל הפ"ח אותו באיזה מלבושים אתם רוצים לילך לבה"כ לדרוש. ואמר אין לי רק זה המלבוש הקאפטין הלז אם אתם רוצים לשאל לי מלבושים אלביש אותם. ותיכף הוציא הפ"ח מן התיבה שלו זופיציע וטוזליק שלו של צמר. אמר אני אין לובש מלבושי צמר והוציא לו בגדי משי ולבש. והלך הפ"ח להרב וביקש ממנו הרשאה להמוכיח. אמר הרב ידרוש ואני אלך ג"כ לשמוע הדרשה. וביקש לשמש שיודיע לו כשילך לדרוש. ותיכף כשהלך המוכיח לדרוש הודיע השמש להרב ורץ הרב לבה"כ והוטב הדרשה בעיניהם מאוד.
4
ה׳לאחר תפילת ערבית ביקש הרב להמוכיח שיהיה אורח שלו. אמר אין אני ברשות עצמי. הלך הרב למקומו של הפ"ח וביקש ממנו שיהיה אורח שלו ולא יכול להעיז פני הרב והניח לו האורח. שאל הרב אותו האתם תלמיד של הבעש"ט ושמיכם ר' ליב. אמר כן. ושאל אותו צורת הבעש"ט וצייר בדבריו צורתו ואמר כן. שאל המוכיח את הרב מהיכן אתם יודעים צורתו. אמר הרב אני שכבתי מעט לישן קודם המנחה וראיתי הבעש"ט ואמר תניחו את תלמידי לדרוש בבה"כ הגדול ואמר שהיה דודו גדול הדור וכמדומה לי ששמו רבי אברהם דעם רבית כי שכחתי שמו. ואני הייתי אצלו בשעת מיתתו ושמעתי שציוה לבנו ואמר יעמוד איש ויקרא שמו ישראל בן המילדת. תדע שהוא אמת ותורתו אמת ותחזיק אותו. והחזיק הרב את המוכיח ג' שבועות וביקש ממנו שיגלה לו כל מה שקיבל מהבעש"ט. ורצה הרב לנסוע להבעש"ט ומת בקרב הימים.
5
ו׳ונתנו לו שם שלשים אדומים ואילו רצה לקבל יותר היו נותנים לו שני מאות אדומים. ועשו לו בק"ק לעמבורג הנ"ל בגדי שבת לבנים. ובחזירתו בא לבעש"ט ושבת אצלו ובלילה כשבאו מן התפילה עמד הבעש"ט אצל השולחן ואמר שלום עליכם והמוכיח אמר שלום עליכם דרך הליכה בבית אנה ואנה. וראה המוכיח שהבעש"ט פנה לאחוריו אל הפתח והתנועע ביד ועלה במחשבתו שהבעש"ט עושה לפניו כאילו רואה דבר מה כי המוכיח נפל בגדלותו. כן פנה הבעש"ט ב' או ג"פ והמוכיח היה ירא לשאול אותו. ובמוצאי שבת אחר הבדלה היה מנהגו לשכוב ולנוח ועישן לולקע והיה מספר מה שראה בשבת. וסיפר והולך ושאל המוכיח מה הוא שראיתי שפנה רומע"ל באמירת שלום עליכם פניהם ב' או ג' פעמים. אמר לו הבעש"ט הס"מ רצה לחטוף אותך מביתי וגערתי בו והתפללתי בעדך באמירות ש"ע. וכשבא שנית אמרתי לו יהיה לו עונש אבל לא תקח אותו מידי.
6
ז׳וכן היה בנסיעתו לביתו חלה הוא וב"ב והיה לבעש"ט טרחה גדולה עד שהבריא הוא וב"ב. ושכח כל הדרשות ואמר המוכיח שהיה לו כמה הרפתקאות ועבודה רבה עד שיכול שוב לדרוש. עיקר המעשה שמעתי מפי ר' משה חתן אחות הרב דק"ק פולנאי ושמע מפי המוכיח עצמו בק"ק מנעמרוב. וגם מר' יוסף בן רבי משה מק"ק פולנאי שמעתי כמה נוסחאות בזה המעשה.
7
ח׳אבל פ"א שבת אצל הרב דקהלתינו ר' דוד מ"מ דק"ק טולטשין שהיה נכד של הצדיק ר' דוד פוקעס וסיפר לי מעשה שאיש אחד הוליך בנו משוגע להבעש"ט וכשהגיע א' פרסה סמוך לעיר ונתחזק המשוגע ועשה עצמו כמת. והביא אותו אביו לעיר לקבור והניח אותו בבה"כ של נשים. והבעש"ט אמר לסופר אנחנו מוכרחים היום להכות מת אחד וכשהביאו את המת אמר להסופר קח ערקתא דמסאני עבה ולך לבה"כ וגרש משם החברה קדישא וציוה להכות אותו. והכה אותו ולא קם ולא זע וציוה הבעש"ט שיניחו אותו בבית א' ויסגרו את הבית וישמרו אותו עד חג הפסח. והיה עד הפסח ג' שבועות ובליל פסח ציוה שישיבו אותו לשולחן ויסמכו אותו בכרים עד שיוכל לישב. ויעמידו לו איש אחד שיתן לו בפיו כל מה שהם עושים הן אכילה והן שתיה וישמרו אותו שלא יברח. וכאשר יברח יהיה קשה למצוא אותו. ובכוס ג' לא היה יכול לסבול וקפץ ודלג מן הבית וברח. ויבקשו אותו מעת לעת עד שמצאו אותו וריפא אותו.
8
