שואל ומשיב מהדורא קמא א׳:ק״חShoel uMeshiv Mahadura I 1:108
א׳בשנת תרי"ז ל"ב לעומר טו"ב אייר יום שמת הנו"ב ז"ל אירע גט אחד בבי דינא פה אצלי והיה אבי המתגרשת שמו אלי' ולא נודע חתימתו וקריאתו בתורה אם אליהו או אלי' והנה הנו"ב כתב במהד"ק חלק אהע"ז סי' צ' שיש לכתוב חסר ובפרט שבפי כל העולם נקרא כן וגם אם שמו אליהו אם נכתב חסר לא גרע מכינוי ע"ש ובאמת שדבריו תמוהים כיון דעפ"י הרוב הוא נקרא אחרי אליהו הנביא ודאי יש לכתוב מלא כמ"ש התה"ד וכה"פ ועיין ב"ש באליהו וכ"כ בשב יעקב ובט"ג. והנה מה שחשש שם לב' גיטין משום ברירה ובנו"ב מהד"ת חלק אהע"ז סי' ק"כ וסי' קכ"א הנה אף שגם הג"פ סי' קכ"ט ס"ק ל"ו וס"ק ק"ה כתב שגדולי הפוסקים חשו בזה משום דאין ברירה אלולי דמסתפינא הייתי אומר דל"ש בזה ענין ברירה דע"כ ל"ש ברירה בגט רק ביש לו ב' נשים ששמם שוות כדומה דלא הוברר למי מגרש אבל כאן הלא נודע שמו אם כה ואם כה עד"מ אם שמו אליהו והוא כותב שני גיטין אחד מלא ואחד חסר ונמצא אם מגרש בשם חסר והוא נקרא מלא אבל להיפך שוב אין זה המגרש ומה שייך ברירה בזה וכן אם מגרש לאשה ששמה ושם אביה בספק וא"כ בשעה שכותב ונותן גט לאשתו בשם שאין שלה לא עשה כלום ומה ענין ברירה לזה בשלמא אם כותב לאיזה שתצא בפתח תחלה דאז היה יכול להיות שמי שיצאה באחרונה היה ראויה לצאת בראשונה ולא הוברר בשעת כתיבה לאיזה מהם נתכוין וכן כל ענייני ברירה שמתחלה היה יכול להיות שיהיה להיפך עד"מ בתחומין למקום שיבא החכם והיה ראוי לבא למקום זה רק שאחר כך בא למקום אחר בכזה יפול ענין ברירה אבל אם שמו אליהו והוא כותב חסר משום שאנן מסופקים אם שמו כך מה שיך ענין ברירה הא מעולם לא היה שמו כך וז"ב כשמש לדעתי וע"כ לדעתי יש לכתוב אליהו וא"ל דשמא שמו אלי' חסר והוה שינוי דז"א דהרי כיון דעל פי הרוב הוא נקרא אחר אליהו פשיטא דאין לחוש למיעוטא ומהגם דאם היה יוצא מהכלל היה בודאי זוכר הוא ואבותיו לכתוב כן בפירוש שנקרא שמו חסר והיו מקפידים על הקריאה ואף אם הוא ע"ה מ"מ הוא נקרא אחרי קרוביו ואין לחוש שכלם היו ע"ה ואולי טוב יותר לכתוב אליהו דמתקרי אלי' דאז יצא ידי הכל דבאמת נקרא בפי כל אלי' כנלפע"ד שוב ראיתי בג"פ ס"ק ק"ו שהאריך בענין ברירה וכמעט שנטה לדרך שכתבתי אבל לא עמד בזה וגם לפמ"ש התוספ' לענין שכ"מ דבדבר העומד להתברר משעה ראשונה אמרינן ברירה וע"ז כתב הג"פ בשני שמות אינו עומד להתברר משעה ראשונה לפענ"ד נראה דכפי מה שהבינו התוס' לענין שכ"מ יפה דיבר אבל לפע"ד לפמ"ש דמתחלה לא היה ספק ונקרא בודאי שם אחד אם כן לא שייך ענין ברירה דאינו נקרא רק אחד מהשמות וכל שאינו שמו נתברר מתחלה שאינו מגרש בזה ודו"ק.
1