שואל ומשיב מהדורא קמא א׳:קי״דShoel uMeshiv Mahadura I 1:114
א׳ואעתיק כאן מ"ש בשנת תרי"א פרשת ויקרא יום ג' להרב המאוה"ג מו"ה שמעון נ"י אבד"ק פדהיוטץ במה שאירע שם מעשה באחד ששמו מו"ה יוסף הורוויץ נ"י נשא אשה מ"ק חראסקוב ושמה בילא בה מוהר"ר צבי הירש ותיכף אחר הנישואין מיום צאתו מחופתו מרדה עליו מורדת דבעינא ליה ומצערנא ליה ועל זה האריך שיש להתיר לו לישא אחרת דחרם של שתי נשים קיל מלגרש בע"כ והביא דברי הנו"ב מהד"ק הנ"ל סי' א' שכתב כן וע"ז כתבתי דכבר דחיתי דברי הנו"ב וגם כאן לפי חלוקו של הנו"ב מה יעשה אח"כ באם תתרצה להיות לו לאשה ולא תוסיף למרוד וגם הוא יתרצה אם כן יהיה לו שתי נשים דהשניה בודאי אסור לגרש בע"כ והראשונה לא תתרצה ואם יהיה מוכרח לגרש בע"כ ויעשה איסור ויעבור על חרגמ"ה משא"כ כשמגרש בע"כ אם יתברר שמרדה עליו יעשו לה כל דיני מורדת המבואר בש"ע אם כן ליכא שום חשש ובאמת מ"ש מעלתו שמרדה אני לא ראיתי בפס"ד מוזכר כלל מענין מורדת והכרזה אך בלי ספק ראה מעלתו הגב"ע אבל לא אוכל לדון על מה שלא ראו עיני ועיין שו"ת שבות יעקב ח"א שכפי העולה על זכרוני גם הוא לא רצה להתיר לישא אשה על אשתו ע"ש כי אינו לפני עוד נ"ל בנ"ד בודאי יש לראות שנתיר לו לגרש בע"כ כי אחרי שכתב מעלתו שהועד לפניו שראו מעשה הלז דברים מכוערים שחבקה ונשקה לערל אם כן כשם שמתקנים את האיש מהראוי לתקן גם אותה שלא תהיה באיסור אשת איש ומה"ט כתבו הפוסקים דמותר לזכות גט לאשה שהיא בשביה ועיין באהע"ז סוף סי' א' ועיין שו"ת פנים מאירות ח"א סי' ד' וגם הוא מודה בנ"ד שמ"ש שכל זמן שאגודה בבעל לא תהיה מופקרת זה דוקא בנשתטית אבל כאן שהיא מורדת והבעל יקח לו אשה אחרת מי ישמרה ותהיה מופקרת לזנות באיסור אשת איש. ומ"ש מעלתו דקשה גירושין בע"כ ויש כמה מכשולות בדבר ובפרט שעפ"י נימוס קיר"ה אסור לגרש בע"כ אמת נכון הדבר שבא כמה מכשולות אמנם לפע"ד כאן אם יברר הבעל שמרדה בו גם מצד נימוסי הקיר"ה אין בזה בית מיחוש והכל יודעים כלה למה נכנסה לחופה וטוב מזה ומזה לדבר על לבה ולהתרות בה במשפטי מורדת אולי נוכל נכה בה להכות צור לבבה ויצאו מי החמלה לרחם על טל ילדותו ואני תמה על מעלתו שמדין מורדת גופא היה לו למע"ל ללמוד שחרם שתי נשים חמור שהרי כתב הרמ"א שבזה"ז שאין נושאין שתי נשים לא משהינן לה י"ב חדש אם רוצה לגרש ואם אינה רוצה מתירין לו לישא אחרת ויש חולקין שאין מתירין לו לישא אחרת וכתב הח"מ אבל לגרש בע"כ יכול אף בזה"ז כל שנותן לה כתובתה אם כן משמע דזה חמור ועיין בשו"ת גוא"י שהאריך בזה וגם מ"ש מעלתו דבחרם שתי נשים כל שעבר ונשא חלף האיסור הנה מהב"ש סי' א' ס"ק כ"ג מבואר דאף בנשא בהיתר בנשתטית עפ"י מאה רבנים כל שתתרפא אחר כך מחויב לגרשה כדי שלא יהיה לו שתי נשים ע"ש ומכ"ש בנשא באיסור ומצאתי בשו"ת נו"ב מהד"ת חלק אהע"ז סי' צ' שהביא מחלוקת הפוסקים בזה דרך כלל נלפע"ד שאין להתיר חרם של שתי נשים כי הוא חמור מחרם גירושין בע"כ כדבר האמור וכפי הנראה התשובה שבסי' ק"ב לא הסכימו הגדולים עמו וגם כאשר שלחה לק' בראד כפי הנראה לא הסכימו עמו וכאשר העד העיד בעל שו"ת גוא"י והאריך לדחות דברי הנו"ב שם ובסי' א' במהד"ק אשר תמך יסודתו על דברי השב יעקב והוא דחה גם דברי הש"י והרי המהרי"ק בדורו חשש יותר להתיר לישא אשה על אשתו מלגרש בע"כ אף כי בדור פרוץ כזה שהפרוץ מרובה על העומד ומה גם שכפי הנראה מכתבו של מעלתו לא היה הכרזה כתקנו וככל משפטי מורדת רק שדנו ביניהם על עסקי ממון וכפי הנראה שחשב מעלתו דדיני מורדת אינו רק להפסידה כתובתה בלבד ולפע"ד גם לענין להתיר חרגמ"ה ולאו ק"ו הוא אם ממון הקל לא הוציאו רק בדיני הכרזה ומשפטי מורדת מכ"ש לענין להתיר חרגמ"ה שהחרם הוא איסור חמור עוד נלפע"ד דאף אם נימא דחרם של שתי נשים קיל מחרם של גט בע"כ מ"מ כאן יש להחמיר דהנה טעם הדבר דקיל אותו החרם יש להסביר דהנה כל ענין החרמות שגזר רגמ"ה היה הכל לטובת האשה ותקנתה מפני אותן שמעללין בנשותיהן שלא כדין כמ"ש הרשב"א בשמו ולכך גזר רגמ"ה שלא לגרש בע"כ וגם שלא לישא אשה על אשתו כדי שלא יהא כל אחד לוקח אשה אחרת ועיניו נתן באחרת ע"כ גדר וגזר. ולפ"ז נלפע"ד לפמ"ש התוס' בכתובות דף ס"ג דבמקום שמפסדת הכתובה ל"ש ענ"ב דבשביל זה לא תפסיד ממון ואם כן גם בזה יש לומר דבשלמא כשמגרש בע"כ שייך חשש ענ"ב ולא יפסיד כלום אבל כשישא אשה אחרת עלי' הרי יצטרך לתת לשתיהן מזונות וכל חיובי אישות עליו אם כן לכך לא חשש כל כך הגאון על החרם הזה שהרי ליכא חשש כל כך ולכך לא החרים רגמ"ה רק עד אלף החמישי ולפי זה במורדת דמפסדת הכתובה ועכ"פ חיובי אישות בוודאי פקע ממנו אם כן שוב יש חשש שמא יתן ענ"ב ולכך יגרום שתמרוד בו ולכך יש להחמיר בזה ובלאו הכי נלפע"ד דאף אם נימא דרגמ"ה לא גזר על הנושא אשה על אשתו רק עד אלף החמישי היינו שלא נודע לנו החרם אבל מכל מקום מהראוי להב"ד שיזהירו לכל הנשים שלא ישאו את זה וטעם הדבר ע"פ מה שאמרו בכתובות דף פ"א גבי ורח"ב עקביא כב"ש ופירש"י דב"ה אפילו במוכרת מן האירוסין אמרו לא תמכור לכתחלה ואם בא לוקח לב"ד לימלך אמרינן ליה לא תזבין וביאור הדברים דאף דהאשה רשאית למכור אפ"ה הלוקח כשבא לימלך אומרים לו למה לך להכניס עצמך בדבר שיגיע על זה הפסד ואף מספק הפסד יש לך למנע מלקחת ועי' תוס' יו"ט שם ובמלמ"ל סוף פ"ו מזכי' בסוף התשובה ובחבורי על היו"ד הנדפס מחדש ושמו יד שאול סי' ר"ל ולפ"ז ה"ה כאן אף אם זה לא יעבור על חרגמ"ה שכלה הזמן אבל מכל מקום מהראוי להזהיר לנשים שלא ינשאו לזה כי מה להם להכניס עצמם בזה במקום שמגיע הפסד להאשה הראשונה וזה דבר חדש לפע"ד. ומעלתו הביא דאיסור דחרגמ"ה אקרקפתא דגברא הוא ולא אאשה ולפע"ד על אשה א"צ לחרם רגמ"ה דלמה תשא את זה והרי כל הארץ לפניה ותוכל להנשא לאחר בהיתר ודו"ק.
1