שואל ומשיב מהדורא קמא א׳:קמ״זShoel uMeshiv Mahadura I 1:147
א׳בשנת תרי"ד בחורף באה אשה אחת עגונה והיא ממדינת רוסיא אשר איש אחד מזראוונא בא לשם ונשא אותה ואח"כ נסע לקאנסטנאפאל וזה יותר משנה בא מכתב לזראוונא מק' קאנסטנאפאל על אדרעס הרב מזראוונא מאיש אחד החתום עליו ושמו לעווין בענשטענין או לאוין בראנשטיין וז"ל לכבוד הרב המאה"ג חריף ושנון ושמו לא נודע לי להוי ידוע לכם שהיה מוה' שלמה הנקרא שלמה בראטהער בן יוסף שפיללער מעיר זראוונא אשר חנה פה"ק סטאמביל ונסע לעיר בגדד ושם של"ח ולכל ישראל המנחם אבלים הוא ינחם את אביו ואמו ואשתו ובניו בתוך שאר אבילי ציון וירושלים ואי"ה על פאסט שני אכתוב לכם בבירור באיזה מקום ובאיזה יום ובאיזה שעה יותר חדשות אין רק חו"ש מנאי דו"ש תמיד לעווין ברנשטיין אי"ה כשיתברר באר היטב אכתוב לכם בבירור כד"ש ועל האדרעסע היה כתוב אן הערר ראבינער אין זראוונע גאליציאהן עכ"ל המכתב שהעתיק לי הרב החריף מוה' יצחק שמעלקיס נ"י אשר כעת הוא אבד"ק ברזאן שכתבתי לו שיעתיק לי אות באות אמנם כתב לי כי שינוי גדול יש כי בעל האשה העגונה הלז שמו אלעזר לא שלמה וסבת השינוי הוא כי זה אלעזר לקח רייזע פאסס בשם שלמה בראשהער הנמצא פה וע"כ כפי הנראה קרא עצמו בשם זה בסטאמביל או שמצאו כן כתוב בפאסס וכתבו כן עוד כתב כי אין לסמוך על המכתב הלז יען כי כתב כי בפאסט השני יכתוב בירור הדברים הרי כי לא סמך עצמו על המכתב הלז ואף דבשו"ת מהרי"ט סי' למ"ד דחה זאת מ"מ יש לפלפל בכ"ז ועוד אולי כתב רק ששמע קול כזה ועוד שהכתב אינו מקוים ועוד כתב הוא שבראטין היה חייט אחד ושמו זאב חייט מילידי זראוונא והיה בסטאמביל וסיפר שר' אלעזר נסע עם איזה אנשים מבית מסחר אחד ומת בדרך ואנשים העידו בב"ד ויכול להיות שע"י יהיה בירור לקבל עדות בראטין ממנו והנה מה שהחליט מעלתו שאין לסמוך על המכתב הלז אני אומר חלילה חלילה שנדחה המכתב הלז לגמרי ולא ניחא למרא דלימא הכי בפרט בתק"ע שהרבה שקדו חכמים על תקנת בנות ישראל העגונות ובפרט ילדה. והנה לכאורה ראיתי עוד ריעותא גדולה כי צריך להיות כתב פלוני בן פלוני ומקום פלוני ועיין ב"ש ס"ק כ"ט וכאן אמת שכתב שלמה בראהטער בן יוסף שפיללער מזראוונא אבל מעולם לא שמענו שאב ובנו יהיו להם שמות מיוחדות בלשון אשכנז וכאן האב נקרא יוסף שפילער והבן נקרא שלמה בראהטער וא"כ אינו בנו של זה ויש קוץ בגוף המכתב אמנם באמת מזה נראה לפע"ד להמציא תרופה דאדרבא מזה ניכר שזה היא השינוי בשביל שלקח פאסס ע"ש שלמה בראטהער וכן מצאו כתוב בפאסס וע"כ כתבו שלמה בראטהער בן יוסף שפילער ולעולם הוא נקרא בשם אלעזר שפילער בן יוסף שפילער ובאמת מעלתו בעצמו כתב שנמצא בידו מכתב שכתב ר' יוסף שפילער להרב בסטאמביל ושמו מוה' הירש סרעטיר אבד"ק סטאמביל ואם כי לא העתיק לי המכתב עכ"פ מסתמא נכתב על אודות בנו אם כן יש לנו הוכחה ברורה שזה שהיה בסטאמביל שהיה בן יוסף שפילער הוא אותו יוסף שפיללער וא"כ זה נודע שהיה שמו אלעזר וא"כ אין להסתפק עוד על אחר ומ"ש כיון שכתב שיכתוב עוד א"כ אין לסמוך ע"ז הנה המהרי"ט כתב בפשיטות דאין לחוש לזה ובפרט בנ"ד ואין לחוש כלל דהוא לא כתב רק שיודיע באיזה מקום ובאיזה יום ובאיזה שעה אבל גוף המיתה לא נסתפק לו כלל גם מ"ש שהכתב אינו מקוים באמת אנו קי"ל להתיר אפילו בלא קיום כמ"ש הח"מ בתשובה והב"ש סי' כ"ח כ"ט ואפילו בע"א לבד וגם מ"ש אולי שמע מפי קול לא כוונת יפה דשם מיירי שיצא קול לפנינו ואח"כ כתב אחד ע"ז שפיר חוששין שמא ע"י הקול כתב אבל לחוש שמא יצא קול לא חיישינן וז"ב ועיין ב"ש ס"ק ל"א ובט"ז ותמצא דבכה"ג אין לחוש כלל וגם יש חייט שאומר ששמע שמת ולפע"ד נראה דבנ"ד אדרבא ע"י השינוי יש להקל טפי דהנה הך דמצאו בכתב מת פלוני דנחלקו בזה בירושלמי אם מועיל בלא נתקיים כל החשש הוא שמא אחד מהפסולים או אחד מהחמשה נשים כתבו כיון שאינו מקוים כמ"ש המהר"ם כ"ץ אביו של הש"ך להח"מ בס"ק כ"א ובאמת שזה דחוק כמ"ש הח"מ דבשעת הסכנה ל"ח לצרה וה"ה לאחד מהפסולים אך לפע"ד נראה דדוקא במצאו בשטר כתוב חיישינן דבאמת כבר נודע מ"ש התוס' בשבועות דף מ"ו ע"ב ד"ה וספרא דל"ש אחזוקי אינשי בגנבי לא מחזקינן כל דלא ידענו מי גנבו דכמה גנבי איכא בעלמא והש"ך בסי' קל"ג האריך בזה וביאור הדברים דדוקא כשאם דנים על איש פרטי מסוים אמרינן דהוא מהרוב אבל כל שלא נודע מי הוא הא איכא גנבי בעלמא וחיישינן וה"ה כאן כל דמצאו כתוב ולא נתקיים בב"ד שפיר חיישינן שמא אחד מהרמאים כתב השטר והחתים עדים שאינם ניכרים להכשיל ובזה ממילא מיושב דברי הרי"ף והרא"ש במס' יבמות שהביאו דברי הירושלמי ולא הכריעו ובגיטין פרק מי שאחזו הביאו דסומכין על מפ"כ ולפמ"ש אתי שפיר דכל שאין אנו יודעין מי כתבו לא סמכינן על כתב דשמא זייף ואף דמה"ת עדים החתומים על השטר כמי שנחקרה עדותן בב"ד כאן שלא נודע חיישינן אבל שם דנודע מי כתבו שפיר סמכינן על כתב וכעין מ"ש הגאון מוהר"ם כ"ץ ז"ל לפי דרכו ולפ"ז יתיישב דברי הירושלמי שבזה נחלקו דר"י סבר דמשיאין כיון דמשיאין ע"פ ע"א בעגונה ואפילו שפחה ואפילו עבד א"כ לא בעי בזה תורת עדות רק גלוי מלתא בעלמא א"כ לא חיישינן לזיוף ג"כ כמ"ש הב"ש ס"ק כ"ח דאף דבע"א לא אמרי' כמי שנחקרה עדותן כאן בעדות אשה הקלו וז"ש בירושלמי מתניתא מסייע לר"י ולא על פי ע"א ועכשיו משיאין עפ"י ע"א וה"ה עפ"כ ור"ב ס"ל שכל שמצאו כתוב בשטר חיישינן ולפ"ז בנ"ד דבא כתב מישראל על הב"ד דמלבד דזה רחוק שאיש סטאמביל רחוק מכאן הרבה ואין לו מכיר בזראוונא וגם לא ידע שם האשה והבנים יתכוין להכשיל ולכתוב להרב מכתב אף גם דכיון דחזינן דכתב שלמה ובאמת בעלה של זו שהוא מזראוונא אלעזר שמו ע"כ שכן ראה בהפאסס שם וא"כ אין חשש שם שהרי אם היה רוצה להכשיל היה כותב שמו האמת וע"כ שבתומו כתב כן וכוונתו באמת להתיר מוסרות העיגון כנלפע"ד ברור.
1
ב׳ובזה נלפע"ד מ"ש הה"מ דבגוי מסל"ת לא מהני מפ"כ והב"י תמה ולפע"ד הסברא הוא פשוטה דע"י כתב לא נוכל לדעת כ"כ אם הוא מסל"ת ממש ומה"ט מבואר בחו"מ סי"ג ס"ג דאין לדיין לקבל טענות מפי כתב שבכתב יוכל ליפות הדברים כמ"ש הסמ"ע שם בשם הריב"ש ובזה כתבתי בתשובה דזה הטעם דמפ"כ דפסול והארכתי בזה הרבה וע"כ לפע"ד אם יתקיים הגב"ע בב"ד שזה האיש אלעזר בן יוסף שפילער לקח לו רייזע פאסס ע"ש שלמה בראטהער וגם הגב"ע מר' זאב חייט מראטין נוכל לקוות כי נתיר העגונה הלז מכבלי העיגון שוב מצאתי בא"מ סימן מ"ב סברא זו דבמצאו כתוב חיישינן לזיוף ע"ש ונהניתי ומ"ש בשם ס' מאמר מרדכי שהביא שו"ת הר"ן הנה כבר בספר א"מ בתשובה שם שהשיב להגאון מטארניפאהל מוזכר השו"ת הר"ן הנ"ל ובב"י בסימן י"ז מוזכר ג"כ בקצרה תשובת הר"ן הנ"ל אך מה שתמהת על הר"ן שהביא ראיה מהך שהעידו עדים ששמו חיים ובאמת נקרא ביביט וע"ז כתב הר"ן כיון שיש לנו עדות מספיק שבעלה של זו מת אלא שיש ספק בשם זה אין לחוש לפי שקריאת שמו בענין זה הוא כסימן העשוי להשתנות שכבר אמר שיצא מפה שישנה שמו וכיון שהעדות ברורה אלא שיש לנו ריעותא מצד אחר ואותו סימן עשוי להשתנות אין מטילין מחמתו שום ספק וראיה מהא דאמרינן בב"ב דף קנ"ד סימני' העשויים להשתנות מי סברת נכסים בחזקת יתמי קיימי נכסים בחזקת לקוחות קיימי לא משום דהלקוחות מוחזקים דקרקע בחזקת בעלי' קיימא אלא ה"ק דלקוחות סגי להו בקיום השטר ובני משפחה מערערין דקטן הוה ובאו ושאלו לר"ע וא"ל אף אם יהיה כדבריכם אין בדברי בני המשפחה כלום שסימנים עשויין להשתנות ואם כן ע"כ מוכח דבכה"ג אין להסתפק כלל שאלו היה מקום להסתפק הוה מעמידין קרקע בחזקת בעלים הראשונים עכ"ל וע"ז תמהתי דאיך שייך לומר דסימנים עשויין להשתנות אם כן הוא בודאי נשתנה ודלמא אינו ברור רק בספק ודברי הש"ס היטב יתפרשו כיון דנכסי בחזקת לקוחות היא והיורשים באים להוציא וא"י להוציא מספק הנה לכאורה יפה תמהתי ושו"ת הר"ן אינו ת"י ובאמת שבתוס' בד"ה בחזקת מבואר כן וביתר ביאור בחדושי ת"ח דף קנ"ה יעו"ש אבל דברי הר"ן נכונים מאד דהרי אכתי קשה כל דהוה ספק שוב שייך לאוקמא קרקע בחזקת בעלים ואיך שייך בקרקע תפיסה וניהו דלקוחות נחתו בה מ"מ כל ספק בקרקע אוקי ממונא בחזקת מרא וע"כ חידש הר"ן כיון דסימן עשוי להשתנות עוקר החזקה דמעיקרא ולא יוכלו להוציא מלקוחות ובאמת הר"ן לשטתו דס"ל דחזקה העשוי' להשתנות ל"ש חזקה והוא הדין כאן כיון דבאמת מכר הקרקע רק דהספק במכירה אם היה קטן או גדול כל דסימן עשוי להשתנות שוב אין הסימן ראיה שהרי עשוי להשתנות ולא אוקמינן אחזקת מ"ק כנלפע"ד בכוונת הר"ן ועיין בשב שמעתתא שמעתא ג' פי"א שהאריך בדברי הר"ן בחזקה העשויה להשתנות דאינו חזקה וגם י"ל כיון דבאמת זה מכר הקרקע רק דהספק שמא קטן היה א"כ חזקת קטנות ל"ח חזקה דעשוי להשתנות כמ"ש המהרי"ט בתשובה סימן י"א ומ"א ואף דהסימן של קטנות יש לו כיון דעשוי להשתנות שוב אינו מקרי סימן ויש להמתיק הדברים דבאמת זמן ממילא קאתי ורק הסימן דאינו ממילא אבל כיון שעשוי להשתנות שוב אין חזקת קטנות ראיה ודו"ק היטב. כנלפע"ד בכוונת הר"ן אמנם גוף סברת הר"ן דמדמה זה לסימן העשוי להשתנות היא תימה דשם נשתנה עפ"י טבע ובנדון הר"ן הוא תלוי במעשה שרצה לשנות שמו והוה כמו רובא דתליא במעשה דלא הוה רוב דצריך מעשה וה"ה בזה ודו"ק.
2
ג׳שוב ראיתי בשו"ת שארי הגאון מו"ה זלמן מרגליות חלק אהע"ז סימן ז' שהביא גם כן דברי הר"ן והוא לא הקשה עליו זאת והבין שהר"ן משוהו לספק השקול וע"ש וגם מ"ש בשם מהרשד"ם חלק אהע"ז סימן נ"ט שהחמיר בשינה שמו אבל אינו ענין לנ"ד דשם האיש בעצמו אמר שכן שמו ומסתמא לא חציף לשנות שמו וגם לא היה טעם בדבר מפני מה שינה שמו אבל כאן מפני שלקח פאסס על שם אחר לכך קראוהו שם בשם שנזכר בפאסס וז"ב וז"ל הגב"ע שנגבה בזראוונא יום ג' כ' לחדש אייר תרט"ו במותב תלתא ב"ד כחדא הוינא ואתא לקדמנא ה"ה מו"ה זאב מאלדווער מ"ק זראוונא והעיד לפנינו בא"ל יגיד ונ"ע בזה"ל עס איז מיר בקאנט בבירור גמור אז ר' יוסף שפיללער פלעגט צו נעמין עבור בנו אלעזר שפיללער רייזע פאססע ע"ש ב"א הנקרא בפי כל שלמה אלי' בראטהער ונכתב בקאנסקריפציע סאלמאן בראטעהר אין איך פלעג צו לעזין דאס גזאך דאס ר' יוסף הנ"ל האט איין גירייכט צו דעס אמט אודות הפאסס ואח"כ האט ער מיר גיוויזין הפאסס עצמו על שם שלמה בראטער אין אזוי איז גיוועזין אויפטער מאהל היינו שנה אחר שנה וע"ז אני מעיד בתורת עדות עוד העיד בפנינו העד זלמן קאפלער מפה כי נודע לו בבירור כי ר"א הנ"ל היה לו פאסס על שם שלמה בראטעהר וכי עי"כ היה להר' שלמה אלי' בראטעהר עיכוב בדבר הפאסס והעיד ג"כ ע"ז בתורת עדות וכן העיד ע"ז ה"ר יהונתן אידילש ולראיה באנו עה"ח היום יום ג' כ' לחדש אייר תרט"ו פה זראוונא נאום יצחק שמעלקיש נאום צבי זעמיל נאום דוד בער גראסמאן.
3
ד׳והנה כעת נחזור על הראשונות דלפע"ד אין בזה בית מיחוש דשינוי השם נודע בבירור דבא בשביל שלקח פאסס על שם שלמה בראטעהר וכיון שכתב ה' לעהאן בראנשטיין להרב שר' שלמה בראטעהר ב"ר יוסף שפיללער מעיר זראוונא אשר חנה בסטאמביל נסע לעיר בגדד ושם מת א"כ הרי יש לנו שמו דבפאסס נכתב כן וזה אלעזר נכתב בפאסס שלמה בראטעהר ושם אביו ושם עירו זראוונא ומדכתב לזראוונא שבגאליציעהן הרי יש לנו שמו ושם אביו ושם עירו דאין לחוש לעיר אחרת שנקראת כן דהרי הכותב ידע שלגאליציעהן הוא שייך וא"כ מה יש לנו לחוש ושינוי שמו כ"כ דאין לחוש דהא הוכרח לשנות שמו מפני שלא היה יכול להשיג פאסס בענין אחר ומ"ש אחרי כי כתב כי בפאסט השנית יכתוב עוד ומזה מוכח דלא סמך עצמו ע"ז עדיין עד שיחקור הדבר שנית כ"כ דבשו"ת מהרי"ט חלק אהע"ז סי' ל"א כתב דאין לחוש בזה וכעת עיינתי דאין עניינו כלל לכאן דשם אמר שיביא כתב מהחכמים בזה רצה המהרי"ט לדון דהוה כאותה שאמרו הבא לדון בחזקה ושטר נדון בשטר אבל כאן הרי כתב כבר שנסע לבגדד ומת שם ובפאסט השנית יכתוב באיזה מקום ובאיזה יום ובאיזה שעה וא"כ כבר נתבאר זאת באר היטב א"כ אף שאח"כ כתב כשיתברר באר היטב אכתוב לכם שוב כפי הנראה הוא לחיזוק הדברים ולאמת הדבר שחשש שמא לא יבינו היטב וכדומה וגם רצה שיאמרו עליו קדיש תיכף ואמת הדברים אבל לא כיון לומר שלא נתברר לו דהרי כתב בתחלה בפשיטות שמת וניחם אביו ואמו ואשתו ובניו ומה לי עוד בירור על המיתה וז"פ אך לפע"ד יש לעיין בזה דהרי בהא דאמרו בגיטין דף ס"ז דיבורא מקרי ואמרי מעשה לא עבדי כתבו התוס' שם דדיבור שעל ידו נגמר המעשה מקרי מעשה וחידש הט"ז בסי' י"ז דלכך חשוד ע"א בקטטה שמא שכרו דאינו רק דיבור בעלמא שלא נגמר על ידו שהרי ע"א הוא בשביל דדייקא ומנסבא ולא נגמר על ידו ע"ש ודפח"ח ולפ"ז גם כאן כיון דאמר דיכתוב עוד אם כן הוה רק דיבור בעלמא אלא שכבר כתבתי שכאן לענין המיתה גמר דבריו שמת ובאמת לכאורה תמהתי על הט"ז דהרי הרמב"ם כתב הטעם משום מלתא דעל"ג וא"כ שוב בא ע"י עדותו וראיתי בט"ז עצמו ס"ק ס"ג דכתב דאבעיא הוא אי סמכינן על מלתא דעל"ג שלכתחלה תנשא או דלמא רק בדיעבד ולא לכתחילה וא"כ כיון דלא נפשטה ולא סמכינו לכתחלה שוב אין לחוש ועדותו לא הוה מעשה ממש אבל זה דחוק ועיין תוס' יבמות דף צ"ג ע"ב ד"ה ע"א שכתבו דהא בעיא הוא אי עיקר הטעם משום דעל"ג ולכך סמכינן על דייקא דילה אף שהיא דיוקא זוטא או דלמא דעיקר הטעם משום דייקא וצריך דיוקא רבה ע"ש וא"כ לפמ"ש הרמב"ם עיקר הטעם משום דעל"ג ואם כן עיקר הדבר נגמר ע"י עדותו ושוב יש לחוש והוה כמעשה וגם לפמ"ש בשו"ת נו"ב מהד"ק בסי' כ"ז ובהרבה תשובות שגם הדייקא עיקר הוא משום דעל"ג ומתיירא העד שתברר שקרו ע"י דיוק שלה וא"כ שוב עיקר הוא עדותו אלא שבזה כבר כתבתי שהוה גמר מעשה ואין לחוש אמנם במ"ש שאין כאן קיום והרמב"ם מצריך קיום לפמ"ש הרשב"א בשמו ולפע"ד נראה דטעמו של הרמב"ם דאזל לשטתו שעיקר הנאמנות של העד משום דעל"ג וכל שאין כאן קיום שוב לא יחוש לשקר שאף שיתברר שלא מת יוכל להתנצל באמרו שזייפו חתימתו ועיין בשו"ת מזרחי ח"א סי' כ' הובא בכ"מ ריש פי"ג שהחזיק במעוז דהרמב"ם פסק רק משום דעל"ג ולפ"ז אם נימא דלדידן אבעיא לא אפשטא ויוכל להיות משום דייקא ומנסבא ועיין בשו"ת מהריב"ל ח"ב סי' ט"ז מ"ש בזה ואם כן י"ל דלדידהו סגי אף שאינו מקוים ומטעם דדייקא ומ"ש דאולי שמע הנה כאן בודאי שייך החשש דשמע דהא הוא בסטאמביל ואיך ידע מזה דמת בבגדד אבל כבר כתבו האחרונים ועיין בשו"ת מהרשד"ם סי' מ"ז דבישראל בודאי ל"ח דיודע שמתירים ע"פ עדותו גם בנכרי דוקא בטביעה שייך לחוש לבדדמי משא"כ בזה שאמר שמת ועיין בעצי ארזים ס"ק ל"ח שהעלה כן וראיתי במכתב אצל העגונה שהיתה אשה אחת מסטאמביל בטוסמניץ עיר מולדתה וספרה לאשה אחת שאלעזר הנ"ל היה אצלה בקאנטאהר והיא שלחה אותו לבגדד ושם איז ער פר שיט גיווארין אבל לא נגבה העדות בפני ב"ד רק שאותה אשה שספרה נה היא כתבה כן להעגונה והעגונה הראתה לי הכתב וכבר היה נקרע בכפליו והנה זה הוה כנפלה עליו מפולת דבעינן וקברתיו אבל כיון שלא ראיתי הכתב כ"כ היטב רק בהעברה בעלמא ואותו העד לעוין ברנשטיין אינו מגיד כלל יש לומר דזה שמע משני עדים שהעידו כן דל"ש בדדמי ועיין בשו"ת מהר"ם אלשיך סי' מ"ד וראיתי מ"ש ראיה דא"צ להזכיר שם עירו ממ"ש בירושלמי מצאו כתוב בשטר מת פב"פ ולא נזכר שם עיר ובאמת אין ראיה דלא נחת לזה ומיירי שמזכיר גם העיר כמ"ש הט"ז והב"ש ס"ק נ"ח שם בפשיטות ועכ"פ ממהר"ם אלשיך משמע דאין לנו לדייק בעד שמעיד ששמע איך שמע וה"ה בנ"ד. אח"כ ביום ב' במדבר מ"א למספר תרט"ו נגבה לפני ולפני ב' אחרים גב"ע מר' בעריש שטערין קלאהר ששמע מר' אברהם שטאהר שהוא נסע עם ר' שלמה בראטהער מזראוונא וסטאמביל לבגדד ובדרך היה דבר וחלה שם ר' שלמה בראטהער והוא בעצמו קברו אצל פלוט ככתוב בהגב"ע באורך וכמ"ש באורך בגב"ע אשר יש תחת ידי וע"כ לפע"ד האשה מותרת להנשא ומ"מ לא רציתי לסמוך על דעתי ונתתי מכתב שיסכים הרב מבוטשאטש ע"ז כנלפע"ד.
4