שואל ומשיב מהדורא קמא א׳:ער״אShoel uMeshiv Mahadura I 1:271
א׳בשנת תרט"ו זכיתי לקנות שו"ת גאוני בתראי ומצאתי בסי' י"ד שזקני הגאון מו"ה אריה ליב אשר כבוד אבי מורי הרב הגאון מו"ה אריה לייביש נ"י נקרא על שמו כתב לאביו הגאון הב"ח ז"ל על שאלה שטבח אחד רצה להאכיל טריפות ורצה להכשיר הכלים למפרע דאמרינן דהשתא הוא דאתרע וע"ז כתב הב"ח דזה דוקא היכא שאירע רעותא בסכין שנפגם או הבודק שא"י הלכות שחיטה שיש לתלות דנשכח ממנו אבל מי שבמזיד רצה להאכיל טריפות פשיטא דחשדינן למפרע וטרפינן למפרע וחזר והשיב ע"ז והביא לו משו"ת הריב"ש הובא בב"י סי' קי"ט והאריך הב"ח דהך דריב"ש לא היה פושע גמור ע"ש ונוראות נפלאתי שהרי האורחת חיים הובא בבדק הבית שם כתב בהדיא תניא בתוס' דבכורות פ"ג החשוד על ע"ז חשוד על כל המצות האמורות בתורה ולא למפרע אם שחט או ניקר ואח"כ נשתמד באותו יום אלא מכאן ולהבא ע"ש ולפ"ז מכ"ש באם הטריף במזיד פ"א דלא נעשה חשוד למפרע שוב מצאתי בתב"ש סי' ב' ס"ק ל"ב שהאריך בזה והביא דברי הב"ח הנ"ל לישב התוספתא ע"ש ובשב שמעתא ש"ג פ"ד ע"ש ונח דעתי גם מ"ש בן הב"ח דדוקא בא"י סתם ב"א בחזקת כשרות לא בח"ל באמת שכן הוא שטת הרמב"ם אבל אנן לא קי"ל כן כמ"ש הש"ך סימן קי"ט ס"ק א' ע"ש וברמ"א ולפע"ד נראה דגם הרמב"ם מודה דדוקא בשביל שאינם בקיאים בדינים והם ע"ה לכך לא האמין בח"ל אבל לענין זה שיאכיל במזיד טריפות זה ודאי דיש לכל אחד חזקת כשרות אפילו בחוץ לארץ כן נראה לפי עניות דעתי ודו"ק.
1