שואל ומשיב מהדורא קמא א׳:ש״גShoel uMeshiv Mahadura I 1:303
א׳בשנת תרי"ז הגיעני תשובה מהרב הגדול החריף ובקי המפורסם מוה' דוד מאיר פריש נ"י מ"מ ומ"ץ דק' ברעזאן שהגיע לו שאלה מכפר אחד באחד שהיה לו ערך ק"נ צאן רועות ובלילה ללון היה להם רפת וחצר רחב מאד ופעם לנו ברפת ופעם בחצר ושום יהודי לא לן עמהם כלל ופעם אחת בלילה יצא הקול כי נפל עליהם זאב ובאו היהודים תיכף ומצאו כל הצאן בחצר הרחב ומצאו שלשה מומתים ואחד מהמומתים היה חוץ לחצר ומצאו ג"כ אחד נפצע ושער החצר הרחב ההיא היא רק מחיצה של שתי כדרך בהכפרים וכמה וכמה פעמים ראו שרצו הצאן לחוץ בין הקנים של שתי הנ"ל וכאשר שאל בעל הצאן תיכף בבואו לעכו"ם הממונה עליהם א"ל בתחלה שלנו בהרפת אך היהודי אמר שאינו מאמינו כי היה מתיירא שלא יכעוס עליו אמר כן והיה הפסד גדול כי הצאן אינם חולבות ולא יוכלו להשהות אותם ולמכרם לנכרי אין קונה והוא עני והנה מע"ל אמר כי אורך ורוחב החצר לערך מאה אמות על שלשים והנה מעלתו האריך להקל משום שהשער רחב ואף דמוקף מחיצות בכה"ג שהי' יכולים לברוח דרך המחיצות ודאי לא מקרי מחיצה ואף שהט"ז וב"ח חלקו על המ"ב היינו בשיעור קטן של המ"ב אבל בשער רחב לא נחלקו ועוד ודאי לא נדרסו רק מועטים והו"ל לא נודע דבטל ברוב אף בספק אחד בגוף ועוד דאנן לא ראינו ואין הגוי נאמן שהי' זאב רק שמא כלבא וע"כ צוה דנכבשינהו דניידי והנה אין לי להוסיף רק לפמ"ש למעלה דכל שיש מקום לתלות שלא היה יכול לדרוס לא הוחל מעשה הטורף וכמ"ש הרשב"א ולפע"ד כל שיש לספק שמא כלבא שוב לא הוחל מעשה הטורף כיון שיש חצר רחב מאה על ששים ובדמש"א מיקל בחצר רחב מאה על חמשים ומ"ש הפרמ"ג להחמיר עפ"י דברי הב"ח הנה לפמ"ש גם הב"ח מודה דהא הוה כספק על וכמ"ש לעיל בביאור דברי הב"ח אך מה שיש לעיין דניהו דזה מקרי חצר רחב היינו אם יש מעט צאן בחצר אבל כאן שהיה מאה וחמשים צאן אולי מקרי מקום צר ובפרט שהיה מחיצה ואף שיכלו לברוח דרך הקנים מ"מ כלם לא יוכלו לברוח ביחד וא"כ שוב בודאי השיג הרבה והוחל מעשה הטורף אמנם נראה כיון דכל אחת מן הצאן יש לו היתר דהיה יכול לברוח הוה כמחבואה אחת דמציל על כלם ואף דזה רק באיסור דרבנן מ"מ כאן שהיה על כל אחת ספק שמא ברח והוה על כל אחת ספק לא על ובספק לא על מקלינן בדרוסה ומה גם שיש לתלות בכלבא ומ"ש מע"ל דכיון שכתב המהר"ם מלובלין דכלם בודאי לא נדרסו א"כ כאן שיש ד' נדרסים יש לומר דעוד ד' נדרסו הנה מי כהחכם יודע פשר ודלמא נדרסו יותר אמנם בגוף הדין הדבר ברור דיש להקל מכל הטעמים שכתב מע"ל וכיון שמעכ"ת כתב שכבוד אבי מורי הגאון נ"י אמר שיש להקל גם אני מצטרף. שוב מצאתי בספר שערי תשובה על יו"ד שנדפס מחדש שמביא סברא זו שאם רבים הם הצאן לא מקרי חצר רחב שבשו"ת מאיר נתיבים כתב כעין זה ואין אתי לעיין בזה ומ"ש הט"ז בשם מ"כ שבשלשה נדרסים מחזיקין כלו לנדרסים הנה הט"ז חולק בזה אבל גם להמ"כ כל שיש ספק כלבא לא מקרי חזקה להנשארים ודו"ק.
1