שואל ומשיב מהדורא קמא א׳:ס״בShoel uMeshiv Mahadura I 1:62
א׳והנה אור ליום ה' ה' חנוכה למדתי בה' חנוכה במ"ש דאשה נמי חייבת בנ"ח משום דהן ג"כ היו באותו הנס ונתקשיתי מדברי רש"י בברכות דף כ' שהתוס' שם ד"ה בתפלה הבינו ממ"ש דל"ג פשיטא דרחמי נינהו ולאו דאורייתא דכל דהוא מדרבנן ל"ש מ"ע שהז"ג ע"ש א"כ למה צריך בנ"ח משום דאף הן הי' בנס ת"ל דאינו רק מדרבנן ודוחק לומר דחנוכה הו"ל מדברי קבלה וכד"ת דמי דא"כ מאי קשיא להו מהלל דגם הלל עיקרו מד"ק שהרי ישראל אמרו על הפסחים ודוד המלך תקנו ובאמת שאחרונים הקשו ממגלה ג"כ והנראה בזה דלכאורה צ"ב דמה שייך בתפלה דהוה מ"ע שהז"ג ונשים פטורות הא כבר כתבתי לעיל ובספרי יד שאול דכל הטעם דנשים פטורות ממ"ע שהז"ג משום דרשות אחרים עליהן דהיינו בעלים וקשה דהרי אומנים חייבים לירד מראש האילן בתפלה וכמבואר בברכות דף ט"ז ואף דמשועבדים למלאכתן מ"מ כיון דרחמי נינהו ובעיא כוונה הלכך צריכין לירד ע"ש בפירש"י במשנה וא"כ אף דהן ודאי משועבדין מ"מ כיון דרחמי נינהו פקע שעבודן מכ"ש נשים דוודאי אינן משועבדות כ"כ ואיך שייך שפטורות משום דהוה מ"ע שהז"ג הא רחמי נינהו והוא קושיא גדולה וצ"ל דניהו דרחמי נינהו אבל זה רק פ"א ביום אבל שאר תפלות ודאי אינן מחוייבות ובאמת גם באומנין אני מסופק אם יורדין גם בתפלת מנחה כל שכבר התפללו שחרית וא"כ י"ל דאף דבאומנין יורדין אף שכבר התפללו היינו משום שהן בני חיובא מצד עצמם אך כעת הן משועבדים אמרינן דע"ז לא שעבדו עצמם אבל נשים כיון דכל מ"ע שהז"ג הם פטורות רק בשביל תפלה דרחמי נינהו אבל די בפ"א ביום ולפ"ז ז"ש רש"י תפלה דרחמי נינהו ול"ג פשיטא דהא לאו דאורייתא והיינו דלענין תפלה פ"א רחמי נינהו ול"ש מ"ע שהז"ג כיון דרחמי נינהו ולענין שאר תפלות הא לאו דאורייתא נינהו ושוב הוה מ"ע שהז"ג וא"כ פשיטא דפטורים רק בתפלה אחת ודאי חייבות ולכך ל"ש פשיטא וז"ב ולפי"ז ל"ק כל הקושיות על רש"י ויתכן יותר דרש"י כוון דאף בשאר תפלות נשים חייבות דרחמי נינהו ול"ש להקשות פשיטא דהא לאו דאורייתא ואף דכתיב ערב ובוקר וצהרים מ"מ ל"ש לומר דרחמי נינהו על כל התפלות מ"מ אינן מחוייבות בכל התפלות וא"כ עכ"פ ל"ש פשיטא והנה בחוות יאיר סי' ט' הקשה בשם הגאון מהר"י הורוויטץ דלמה לא יהי' הנשים חייבות במגלה אף אם לא הי' באותו הנס הא כיון דתקנו רבנן מגלה הרי היא בכלל לא תסור ובל"ת השוה הכתוב אשה לאיש ועי' מ"ש במגן גיבורים סי' ע' ולפענ"ד נראה דהנה כל הטעם דבל"ת השוה הכתוב אשה לאיש הוא דכל הטעם דמ"ע שהז"ג נשים פטורות משום דנשים ברשות בעליהן הן ולפ"ז זה שייך במ"ע דצריך מעשה ותלוי בזמן ואולי בעליהן לא ירצו שיעשו זאת אבל בל"ת היא מניעה שלא לעשות ל"ש שרשות אחרים עליהן משום דבשלילה ל"ש זאת ולפ"ז ל"ק דל"ש שיתחייבו במגלה משום לא תסור דכל שצריכין לעשות מעשה ולקרות שוב גם בל"ת שייך מ"ע שהז"ג ודו"ק היטב. ודע דק"ל בהא דקתני מי שהי' קטן ועבד ואשה מקרין אותו והוא עונה אחריהן מה שהן אומרים והיינו בשביל דהן פטורות א"י להוציא אותן וקשה דהא שם קאי לענין הלל של סוכה וביו"ט אסורות במלאכה ול"ש שהן משועבדות לבעליהן מיהו ז"א דמלבד דעכ"פ צריכות לבשל ולאפות מלאכות המותרות ובלא"ה י"ל דקאי בחוה"מ ולפ"ז נ"ל דכל שעונה אחריהם שוב חייבין מה"ת דל"ש שרשות בעליהן עליהם דהא כל שהבעל מחוייב א"כ שוב עושית מלאכת בעלה ועי' מ"ג סי' ק"ו ס"ק ב' ויש ליישב הרבה קושיות שם והנה בסוף הבאנו שם דברי תלמידי הר"י שכתבו דאף דתפלה יש לה זמן קבוע כיון דאמרו הלואי שיתפלל אדם כל היום כלו כמ"ע שלא הז"ג נינהו והנה מדבריו יש ללמוד היתר על מה שמאחרין זמן תפלה משום דהלואי שיתפלל אדם כל היום כלו אבל היא תמוה דזה קאי על מה שמתפללים תפלת נדבה ועי' בסי' ק"ו אבל מ"מ הכל בזמן תפלה ועי' מ"ש הרר"י בעצמו בברכות שם במ"ש הלואי שיתפלל אדם כל היום כלו דזה דוקא בחידש וצע"ג ובשו"ת זכרון יוסף האריך בזה ואינו לפני לעיין אם לא הרגיש בזה.
1