שואל ומשיב מהדורא קמא ב׳:קס״אShoel uMeshiv Mahadura I 2:161
א׳הברכה והשלום אל כבוד הרב המופלג החריף ושנון זית רענן יפה פרי תאר מוהר"ר מאיר ליב הכהן ני' חתן ש"ב ומחו"ת הרב ה"ג אב"ד דק"ק בערזאן יצ"ו וכעת הוא הרב הה"ג אבד"ק פמארן יצו. מכתבו הגיעני זה זמן רב ולהיות כי טרדות רבות סבבוני נשכח הדבר מאתנו והיום אמרתי להשיבו אם רב אם מעט כאשר תעלה מצודתינו. והנה מ"ש להסתפק במי שאסר עלי' איזה דבר ובתנאי שלא יחול עליו הנדר רק אחר שלשים יום ובתוך השלשים נפל ספק בלבו אם אמר אחכ"ט או אחר למ"ד וע"ז נסתפק מע"ל אם חל הנדר על יום כ"ט אי נימא אוקמא הדבר אחזקת' וכמו שלא חל על קודם כ"ט כן נמי לא יחול על יום כ"ט או כיון דביום שלשים יאסר בודאי לא שייך לומר אוקמא אחזקתי' דעכ"פ ביום שלשים יחול הנדר בודאי ובפרט לפמ"ש הר"ן בנדרים דף צ' דלכך יכול לשאול על הנדר בתוך הזמן קודם שיחול משום דזמן ממילא קאתי א"כ לא שייך לומר אוקמה אחזקה וע"ז האריך ופלפל בחכמה והנה בראשית ההשקפה רצונו להביא ראי' משבות ביה"ש דלא גזרו עליו ומטעם דמוקמינן אחזקה אף שעתיד לבא בודאי ומטעם זה נסתפק המ"א בשבות ביה"ש באפוקי יומא ולא אמרינין כיון דנאסר אח"כ בודאי לא שייך חזקת היתר וראיתי שגם מע' הרגיש בזה וכתב לחלק דשם לא שייך לומר דזמן שבת ממילא קאתי משום דזמן שבת שיבא יהי' זמן אחר וביה"ש זה לעולם הוא חול וזה הזמן לא יבא לעולם לאיסור שבת לכן בנדרים אם הי' מסופק ביום כ"ט או שהוא יום למ"ד או לא היינו מוקמינין אחזקתו אבל הכא אנן מסופקין אם נדר יום כ"ט או למ"ד לא שייך לאוקמא אחזקתו דזמן ממילא קאתי והנה דבר זה הוטב בעיני מצד הסברה אך לפ"ז יפול כל סברת זמן ממילא קאתי בבירא דלמה יוכל להתיר הנדר קודם שיבא הזמן משום דזמן ממילא קאתי הא זה הזמן לא יבא עכשיו וגם מהמשנה למלך פ"ד מאישות הל"ז שנסתפק אם מחוסר זמן הוה דשב"ל משום דזמן ממילא קאתי משמע דלא כוותי'. ולכאורה רציתי לה"ר מהא דמוקמינין אחזקת קטנות ולא אמרינן דזמן ממילא קאתי ולא שייך חזקה כלל אך יש לחלק דשם כיון דסימנים בעינן ממילא לא אמרינין ממילא קאתי ועי' במל"מ שם אך לפ"ז קשה בספק בן ט' דהוקשו בתוס' ביבמות דף ס"ח ד"ה רישא דהיך פוסל בביאתו נוקמא אחזקה קמייתא דהוה פחות מבן ט' ותירצו כגון דאתי לקמן היכא דהוה ודאי בן ט' דאז לא אמרינן נוקמא אחזקה קמייתא וכמה כרכורים כרכר בזה המהרי"ט חלק א' סי' י"א מ"א נ"א דחזקה דהשתא אינו מועיל נגד חזקה קמייתא ע"ש ולדברי' אין מקום כלל לקושיות התוס' דהא לא שייך בזה חזקה דקטנות כיון דזמן של בן ט' ממילא קאתי וא"צ לסימנים וזה ראיה ברורה דכל כמה דלא נודע בודאי שיצאה מחזקתה עדיין החזקה בתוקפה עד שתתרע וכ"נ מצד הסברא דהשתא חזקה דהשתא אינה מועלת לסתור חזקה קמייתא כ"ש דמה שנימא דזמן ממילא קאתי יתרע חזקה הקודמת ויש לנו אריכות דברים בזה אולם אין הזמן מסכים אתנו להעתיקו אם יהי' באותן הימים אצלי עין בעין יראה. זולת זה ראיתי דברי' כי אף כי טל ילדות עלי' בכל זאת הי' חכם לכשירצה לשקוד על דלתי התורה בחזקה כאות נפשו ונפש הדוש"ת באהבה.
1