שואל ומשיב מהדורא קמא ב׳:קע״חShoel uMeshiv Mahadura I 2:178
א׳שלום וכ"ט כבוד מחו' הרב הגביר המפורסם השלם מוה' זלמן האלברטאהל נרו. תמול בלילה הי' אצלי וביקש מאתי להגיד לו חוות דעתי לתת לו בכתב בדבר אשר קנה מאדון העיר זלאטשוב מחצת העיר וכל אשר בתוכה הרחיים והשדות וכדומה הכל אשר לכל שייך לו מחצה והם שותפים איך משפט המלאכות בשבת היום עיינתי בו והנה יש בכאן מצד המלאכה עצמה מה שזורעין וקוצרין וכדומה שאר מלאכות האסורות בשבת ובפרט במחובר וגם מצד שביתת בהמה שמוזהרין על שביתת בהמה והנה מצד המלאכה כיון שהאדון שותף בכל הדברים א"כ שייך עכו"ם אדעתי' דנפשי' קאעביד וכל מה שטרח בשבילו טרח וליכא משום מלאכה כמבואר בסי' רמ"ג רמ"ד וכאן נתפרסם הדבר שהאדון שותף וגם נעשה קאנטראקט פערמליך שהם שותפים פשיטא שמותר איברא שיש לעיין שהרי נודע שנחלקו בזה ר"ת ור"י בישראל וגוי שקבלו שדה בשותפות וה"ה בקנו כמ"ש הדרישה סי' רמ"ה שמ"ש שקבלו ה"ה בקנו ודעת ר"י דבשדה כיון שחלק הישראל מתעלה ומתרבה באותה מלאכה שהגוי עושה בשבת זה אסור וכן קיי"ל כמ"ש הטוש"ע שם דגם דעת רמב"ם הוא כן יעו"ש וא"כ בשדה שחלק הישראל נתרבה באותה מלאכה אסור אמנם אחר העיון ז"א דבאמת מה שאסור בשדה לשטת הר"י אינו משום דמחזי כשלוחו דא"כ גם בתנור ורחיים נמי יהיה אסור ורק משום דכל שמלאכת העכו"ם משביח חלק ישראל א"כ הישראל נהנה מאותה מלאכה ואסור משום שכר שבת כמ"ש הב"ח באורך וע' בהגהות מהרב"ח ולפי"ז כל ששניהם עוסקים ביחד כל ימי החול אף דבשבת עוסק העכו"ם לבדו מותר לחלוק עמו כל השכר דעכו"ם אדעתי' דנפשי' קעביד אף דחלק הישראל מתעלה ומשביח בזה מ"מ העכו"ם אדעתי' דנפשי' קעביד מידי דהוי אאריס וכמבואר סי' רמ"ה ס"א בהג"ה ועמ"א שם ס"ק ה' ו' ובכה"ג הוי בהבלעה גמורה שהרי הגוי נוטל כל חצי שכר של כל השבוע ובכה"ג ודאי מותר וע' במחצית השקל סק"ז ואדרבא בלא התנה עדיף יותר דהוה הבלעה גמורה ושרי וז"פ באופן שבכה"ג לית בי' משום מלאכה דעכו"ם אדעתא דנפשי' קעביד.
1
ב׳אמנם מה שיש לעיין אם עושין מלאכה בבהמות וסוסים שזה שייך מצד שביתת בהמתו ובזה ל"מ מה שעכו"ם אדעת' דנפשי' קעביד דמ"מ חלק הבהמה ששייך לישראל וצד חלקו של ישראל אינו שובת בשבת וא"ל כיון דכתיב למען ינוח שורך כו' היינו שורך כולו ולא של שותפות כעין דדרשו בחולין דף קל"ו דז"א דכאן כל הבהמה היא אחת ומשתמש בצד בהמתו של ישראל ועובר על שביתת בהמתו וגם לפמ"ש הריב"ש הובא בב"י סי' תרל"ז לענין סוכה של שותפים ע"ש דבכ"מ שאנו מצווים על הדבר לא בשביל שהיא שותפות יפטור חלק של ישראל ע"ש לענין אתרוג השותפות ולענין בגד של ציצית ואינו לפני כעת. וא"כ עובר על חלק בהמתו. ומה גם כל הבהמה ההוא של ישראל וגוי ביחד וע' ביצה דף ל"ו גבי בהמה ותחומין יעו"ש אמנם לכאורה כיון דהעכו"ם יש לו חלק בבהמה א"כ יכול העכו"ם לעבוד בהבהמה בע"כ של ישראל שהרי גם לו יש חלק בבהמה וא"כ אין הישראל עובר שהרי הגוי עובד בו בע"כ של ישראל אמנם עדיין יש לעיין דכ"ז אם לא הי' ניחא לישראל במה שעובד בו העכו"ם אבל באמת הרי הישראל נהנה בזה וחלקו מתעלה ומשביח ע"י שהגוי עובד בבהמתו וניחא לי' ונהנה בשכרו ושוב עובר על שביתת בהמתו ובזה אנו צריכין לכל ההיתרים המבואר בש"ע סי' רמ"ו ס"ה בישראל וגוי שקנו בהמה בשותפות והמעיין בריב"ש הובא ב"י סי' רמ"ה ימצא שכיון לזה במ"ש אם לא התנו מתחלה אלא לאחר שנשתתפו אומרים טול אתה חלקך בשבת ואנו חלקינו בחול זה אסור אף אם אין כאן משום שביתת בהמתו מאחר שיש לגוי חלק בבהמות ואינו נמנע מעשות בהם מלאכה ע"כ של הישראל עדיין יש איסור בלוקח ריוח יום החול כנגד יום השבת ע"ש שהאריך וע' מג"א סי' רמ"ג ס"ק י"ג ובדג"מ שם ולכאורה כיון שהעכו"ם שותף שייך אדעתי' דנפשי' קעביד אך לפמ"ש א"ש דמצד שביתת בהמתו לא מועיל כל שיש לישראל חלק בבהמה עובר משום שביתת בהמתו וכן מבואר בשו"ת ריצ"בא והכלבו הובא בב"י סי' רמ"ה שם רק שלכאורה כיון שהגוי עשה מלאכה בבהמתו ע"כ של ישראל ל"ש משום שביתת בהמתו כמ"ש אך הרי הישראל נהנה ממה שעושה מלאכה הגוי בזה וא"כ שוב יש איסור משום שביתת בהמתו ולכך צריך שיתנה מתחלה שקונה בזה האופן שאין לישראל חלק בבהמה ביום השבת וא"כ שוב ל"ש משום שביתת בהמתו ושוב מותר מצד המלאכה שעכו"ם אדעתי' דנפשי' עביד וז"ב כשמש ונתבארו דברי הריב"ש והש"ע היטב הדק. ובזה מדוקדק מ"ש הריב"ש דהגוי עושה בע"כ של ישראל והיינו דלא שייך בזה משם שביתת בהמתו ומעתה מה שעשיתם בתנאי טול אתה בשבת הנה זה רק לענין בהמות אבל בגוף השדה אדרבא כשהוא בשותפות גמור ולא התנה עדיף טפי ורק לענין שביתת בהמתו צריכין להתנות שבשבת לא שייך הבהמה לישראל אבל ל"צ לבטל עי"ז השותפות דגוף השותפות עדיף טפי כשלא התנה דעכו"ם אדעתא דנפשי' קעביד ויען כי אני פה מחוסר ספרים ע"כ קצרתי אלה דברי הכותב בנחיצה הד"ש באהבה.
2