שואל ומשיב מהדורא קמא ג׳:ל׳Shoel uMeshiv Mahadura I 3:30
א׳בפסח שנתרט"ז שאל אותי המופלג מוה' יוסף ני' שארשטיין בהא דכתבו התוס' דנזיר נלמד ממה דצותה התורה להגעיל כלים הבלועים מיין וע"כ לנזיר וע"ז הקשה דדלמא מיי"נ ממש שנתנסך לע"ז דהא דלא חשו בסתם יינם דלמא נתנסך כתב הרמב"ן דאם איתא דאקצי' לע"ז לא היה מזבין ליה אבל מה שלקחו הכלים לא שייך זאת והשבתי דל"מ לפמ"ש הרמב"ם בספר המצות מל"ת קצ"ד בהא דאמרו דלא נאסר יינם דהיינו דעדיין לא נצטוו על יי"נ א"כ ל"ש יי"נ כלל ואף לפמ"ש הרמב"ן מ"מ כיון שטרם שנסכו לע"ז הי' ליין החזקת היתר דיי"נ לא נאסר א"כ הי' לי להיין חזקת כשרות ול"ח כעין מ"ש לענין בב"ח דמוקמינן אחזקת היתר ושאני נזיר דהיין באמת מותר רק דהנזיר אסור ביין והוה איסור גברא ול"ש חזקת היתר של היין לענין נזיר ודו"ק היטב וגם נראה כיון דהשותה יי"נ בכ"ש לוקה כמ"ש הרמב"ם פי"א ממ"א וגם הרמב"ן מודה משום דכתיב לא ידבק בידך מאומה מן החרם א"כ שוב ל"מ הגעלה דלמשהו ל"מ הגעלה כמ"ש הצ"ק בטעם דכ"ח בחטאת ל"מ הגעלה משום דלמשהו ל"ש הגעלה דמ"מ נשאר משהו ודו"ק היטב.
1
ב׳והנה לפי מה דאמרו באדר"נ פמ"א דשלשה דברים בכ"ח בולע ואינו פולט ואינו מבאיש כל מה שבתוכו א"כ בכ"ח ודאי אינו מבאיש כל מה שבתוכו ול"ש נוט"לפ בזה ובזה יש לישב הרבה דברים שהאריכו בשו"ת ה"חץ ז"ל סי' ע"ו ובשו"ת פ"מ הנ"ל ולא נפניתי כעת שוב נזכרתי שהמרדכי פרק אין מעמידין הובא בב"י ביו"ד סי' קכ"ב כתב שי"מ שכ"ח הוה נוטל"פ והביא הך דאדר"נ דאינו מבאיש מה שבתוכו והמרדכי הקשה ע"ז דהא סתם קדירות שבש"ס של כ"ח הוא ואפ"ה נוטל"פ מותר אלא ה"פ אינו מבאיש מאכל שנשתהת בו משא"כ בכלי שהמאכל נעשה מר בו אבל מה שנבלע גם בדופני הכלי גם בכ"ח נ"ט לפגם כשאינו ב"י ולפע"ד הדבר מבואר בתענית דף ז' אביך רמי חמרא במאני דפחרא וכו' רמיא לחמרי במאני דכספא ודהבא ותקף ופירש"י והחמיץ הרי דכ"ח יש לו סגולה הלז שאינו מבאיש מה שבתוכו אבל לא שאינו נוטל"פ בדפנות הקדירה אמנם לפענ"ד לישב דברי הי"א שבמרדכי דהנה הרשב"א והרא"ה נחלקו בהך דנטל"פ מותר דדעת הר"א דהוא לגמרי כמו נבולה שאינה ראויה לגר והרשב"א כתב דבאמת הוא לשבח רק שאינו נו"ט לשבח בהמאכל אשר יבשלה בו אח"כ והרבה הארכתי בזה ולפ"ז י"ל דגם הי"א הנ"ל ס"ל כהרא"ה דבשאר כלים הוא נוטל"פ לגמרי והוא לעצמו נבאש ונסרח אבל כ"ח בתוכו אינו נבאש רק שאינו נו"ט בהמאכל אשר יבשל בו וז"ש דבכ"ח אינו מבאיש מה שבתוכו והיינו אף בדפנות ולכך שם ביין במאני דפחרא לא החמיץ ונוט"לפ ל"ש שם דביין קי"ל כל מה שמתיישן טפי עדיף כמבואר בש"ך סי' קל"ה ואני כתבתי עה"ג ראיה מהמדרש וז"ב ודו"ק.
2
ג׳ובזה נראה לפע"ד לישב קושית התוס' בע"ז דף ל"ו בהא דאמרו שמן ר"י וב"ד נמנו עליו והתירוהו קסבר נטל"פ מותר ותמהו התוס' הכי יחלקו על הקדמונים שאסרו שמן וסברי נטל"פ אסור ע"ש שנדחקו ולפע"ד נראה דנחלקו בזה דהם סברי דנוטל"פ אינו לפגם בעצמו רק שאינו נו"ט בהמאכל אשר יבשל בו והם סברי דכיון דכ"ח אינו מבאיש מה שבתוכו וא"כ אינה נבילה גמורה שאינה ראוי לגר לכך אסרו והם ס"ל דנטל"פ מותר אף שאינו כנבלה גמורה וא"כ לא נחלקו רק בסברא ובזה יוכלו לחלק על הקדמונים בשלמא אם הוא נוטל"פ גמור ואפ"ה היו ס"ל דאסור ע"ז לא מצי לחלוק וזה א"א אבל כל שנחלקו בסברא היו יכולים להתיר דקדמונים שאסרו הי' בכ"ח שאינו מבאיש והם התירו בכלי מתכות שאפשר שאח"כ חחזיקו השמן בכלי מתכות אבל זה דחוק והראשון נראה עיקר ואחרי הודיעני אלקים את כל זאת מעת' אפשר לומר דיש חילוק לאחר יב"ח בין כ"ח לכלי מתכות וא"כ יצדקו דברי הח"ץ ז"ל בנדון דידי' שהי' קדירה של ברזל דבזה מבאיש מה שבתוכו אבל כ"ח לא מבאיש וא"כ ל"ק מה שהקשה בעצמו מקדירות בפסח ישברו דזה הוה בחרס ולכך ישברו ורב ס"ל נטל"פ אסור וגם מחרסין של זב ל"ק דחרסין גרע ומה דמהני ישון בקנקנים של חרס לענין יי"נ באמת ביין בודאי ל"ש נטל"פ כמ"ש בשם המדרש וע"כ דחידוש הוא ביי"נ ולכך כתב הרשב"א דאין למדין מיי"נ לגבי שאר איסורים ודו"ק ובזה יתישב הרבה קושיות שהקשה בשו"ת פ"מ עליו והנה מ"ש שבולע ואינו פולט זה אמרו בש"ס ג"כ דהתורה העידה על כ"ח שא"י מידי דופי' לעולם ולפ"ז באם שבע מלבלוע מהראוי להתיר בכ"ח דהא בולע ואינו פולט וא"כ אח"כ שפיר דברי ר"י הלבן ושפיר הביא ראיה מהא דאמרו כיון דטען טען ומ"ש הט"ז סי' צ"ג לדחות ז"א בהא בכ"ח אינו פולט כלל אמנם באמת לפי שיטת הרמב"ם דדוקא בחטאת ישבר ולא בשאר קדש"ם א"כ משמע דגם כח פולט רק שאינו פולט לגמרי ומשמע דרק משהו לבד נשאר בו וא"כ שוב ל"ש לומר כיון דטען טען ומ"מ יש לומר דזה דוקא אם מועיל אותו ברותחין הוא דיכול להוציא הטעם ולא נשאר רק משהו אבל בלא הגעלה ואולי אף בכב"ש דלא הוה כמבושל לגמרי לכל הדינים וא"כי יש לומר דשבע לבלוע בכלי חרס.
3