שואל ומשיב מהדורא תליתאה א׳:תנ״זShoel uMeshiv Mahadura III 1:457
א׳זה איזה שבועות ביום ד' נצבים העבר באו אלי אנשי חאדרוב בקובלנא על המעשה אשר נתהוה בשם בענין גרושין ולא רציתי בתחלה להזדקק להם ולרוב הפצרתם נתתי בידם מכתבי זה כפי ההעתק הרשום כאן. ב"ה ע"ד המעשה רע שנתהוה בחאדרוב שאברך א' מ' הירש בר' ישראל קוטינפלוט רימה ופיתה אותו איש א' בשמו מ' קלמן מראזדל ולקח ממנו גט בבורשטין ונעשה שליח להולכה לגרש אשתו שפרינצא בת מ' אברהם סאפירשטיין מדעליטין וגרשה בב"ד ב"ק סטאניסלאב אצל הרב מפוסטין ועתה צוח האברך הנ"ל שרימו אותו ובתחבולות שונות נעשה הדבר והנה אף אמנם לא ידענו אם אמת הדברים כמו שסדרו לפני אם הרב מבורשטין סדר הגט בשם כי כל רב יושב כסאות למשפט אינו מסדר גט כזה עדי ידע אם האשה מתרצת בגירושין כי אולי הוא בקנוניא בין הבעל לשליח לגרש בע"כ וכפי הנראה הי' רמי' בדבר אך לא ידענו ברור הדברים והימים האלו ימי בקורי מעשים וימי רחמים ותחנונים לא נוכל לשמוע ולברר הדברים אמנם לאשר יוכלו חדשי ההבחנה ואולי תנשא האשה בעבור הזמן לכן הנני לתת ביד אבי האיש הנ"ל מ' ישראל את מכתבי זה שתמתין האשה מלהנשא כי אולי עדיין קשורה בכבלי העגון עד שיתברר הדבר היטב מכל הנעשה בזה מהסידור בבורשטין ובסטאניסלאב ויתברר מהותו וטבעו של השליח אם כשר הי' להשליחות הזה:
1
ב׳והן כעת הגיעני מכתב מהרב הה"ג אבד"ק פוסטין מיום ג' ז' מרחשון תרל"א וגם מהרב המאוה"ג האבד"ק בורשטין מיום ג' לסדר ואגדלה שמך והנה הרב מבורשטין כתב שיודע הי' ומכיר העסק בטוב גם השליח ומפי אנשים נאמנים אשר האשה רוצה בגרושין כי ממאסת בו מתחלה וגם את המגרש שאל ואמר שהוחלט בדעתו לגרשה ובלי הכרח ואונס ולא ראה שום רמי' בדבר והרב מפוסטין כתב שהשליח מ' קלמן הביא לו הגט עם הרשאה מקוימת וסדר הגט בב"ד כדת גם בפניו לא ראה ולא שמע משום רמי' גם ה' מ' שפרינצא בת מ' אברהם מדעליטין היתה בפני וספר' לי כל הענין מתחלה ועד סוף כי לא יוכלו לדור ביחד וא"כ עכ"פ לא הי' כאן חשש גרושין בע"כ והרב מבורשטין מעיד במכתבו בזה"ל לזאת אחר אשר הרביתי לחקור מבעל המגרש מה ראה על ככה לגרש את אשתו ומתוך תשובתו ראיתי שנחלט בדעתו לגרשה יהי' מה שיהי' ולא ראיתי מאתו שום אונס והכרח או צד רמאות בדבר עכ"ל הרב מבורשטין במכתבו אלי וא"כ אין שום חשש בזה לא מצד המגרש ולא מצד המתגרשת. ועתה נבא למה ששלח הרב מ' ליבש גינצבורג מחאדרוב גביות עדות שגבה בשם על השליח ר' קלמן שהוליך את הגט ועדים מיוחדים העידו לפוסלו לעדות א' העיד שגנב גביע של כסף על חתונה והשני העיד שגנב כלי כסף של מלח מבעה"ב אחד וגם נטל שכר הרבה בעדותו ובאמת הי' לו לערער גם מצד נוגע שהיא פסול תורה אמנם כבר האריך הנוב"י בתשובותיו חאהע"ז סי' כ"ז כ"ח דנוגע כשר לעדות אשה ואף שבתשובות פנ"י להגאון בעל מג"ש כתב בח"ב דנוגע פסול כבר הארכתי בתשובתי להכשיר נוגע וכתבתי שבמחכ"ת שניהם לא זכרו דברי הש"ס בכורות ובש"ע יו"ד סי' שנ"ד כהן נאמן לומר ישראל נתן לי במום זה אף דמגיע לו הנאה מזה נאמן כיון שהוא מלתא דעל"ג וכן כתב הב"ש סי' ק"כ ס"ק ה' וע' בג"פ מה שהאריך בענין זה בדברי הרי"ף שהובא בב"י באהע"ז סי' קנ"ז ועכ"פ חשש נגיעה אין חשש רק משום נוטל שכר להעיד ובזה בודאי אין חשש כמו שמבואר בסי' ל"ד בחו"מ דבנוטל לילך ולראות העדות אין חשש אמנם מה שהעידו עליו שגנב. הנה מה שכתבו הרב מפוסטין והרב מבורשטין שהיא עדות מיוחדת. הנה עדות מיוחדת כשר בגיטין וקדושין כמ"ש הב"י ריש סי' למ"ד בחו"מ וכבר האריך בזה המ"ב בסי' נ"א ובגליון המ"ב כתבתי תמהני שהביא דברי הרב ב"י בסוף סי' ל' ולא ראה דברי הב"י בתחלת הסימן וכבר הרגיש שם בד"מ בזה וגם בבד"ה חזר מזה וע' בב"ש סי' י"א ס"ק י"ג וסי' קל"ג ועשו"ת נוב"י מהדו"ק חאהע"ז סי' ע"ב שלא הזכיר דברי המ"ב הנ"ל והי' מוצא סעד הרבה לדבריו באופן שעדות מיוחדת כשר בעדות אשה. אמנם בגוף העדות אין אני רואה שיהי' צירוף ואין כאן רק ע"א כי מה שהעיד ר' ישראל העפטלר שגנב אצלו כלי כסף והכיר הכלי אצל ישראל פייגענבוים והיא אמר שר' קלמן נתן לו הכלי הנ"ל וקלמן הודה שגנב הנה מצד שהודה אינו נפסל כמבואר בחו"מ סי' ל"ד וכן האריך בזה בשו"ת משאת בנימן סי' נ"א וכיון שאין כאן רק ע"א אינו נאמן לפוסלו. אמנם אף אם נימא דמצטרפין והשליח יפסול מחמת עדותו. הנה לפנינו הדין בש"ע אהע"ז סי' קמ"א דאף הפסולין בעבירה מד"ת אם נתקיים הגט בחותמיו כשר וממילא כל שיש הרשאה מקוימת והרב מבורשטין ומפוסטין מעידים על כל זה ממילא הוי נתקיים בחותמיו וע' בב"ש ובסי' קמ"ב דהרשאה הוי קיום אמנם אף אם נימא כדעת הרמב"ם דפוסל אף בנתקיים בחותמיו. הנה טרם יהי' כל שיח נבאר דברי הרמב"ם שכתב בפ"ו ה"ז אבל הפסולים בעבירה מד"ת פסולין להבאת הגט ואם הביאו הרי זה פסול בד"א כשנתקיים הגט בחותמיו אבל אם לא נסמוך בו אלא על דברי פסול בעבירה מה"ת אינו גט ודבריו תמוהים כמו שצוח הראב"ד דאם נתקיים בחותמיו ולא צריך לומר בפ"נ למה אם הביאו פסול ועוד כשסמכו עלי' למה אינו גט אלא שלא תנשא עלי' וגם הרשב"א והר"ן תמהו עלי' בזה וע' בהה"מ ובכ"מ ובמלמ"ל. והנראה בזה לפמ"ש הנמוק"י פ' זה בורר דרשע שאינו של חמס שהיא רק מגזה"כ כשר לעדות אשה אבל באמת אנן לא קי"ל כן דכל פסולי עבירה מה"ת פסולים לעדות אשה כרב מנשה ובאמת טעמא בעי למה יפסל לעדות אשה והרי כשר בקרובים ואשה ועבד וע' בקצה"ח סי' מ"ו ובתשובה שם שנדחקו בזה. אמנם נראה דהרי חזינין דבקדושין וגיטין אף שידענו בברור שהאמת היא כן מ"מ אינו מקרי עדות דאין דבר שבערוה פחות משנים א"כ חזינין דאף דאין משקרין מ"מ גזה"כ הוא שצריך עדים. ולפ"ז מה בכך שאינו משקר עכ"פ אין כאן עדות כי התורה הצריכה שני עדים ולכך אף במקום שע"א נאמן בעדות אשה עשו שרשע דעבירה יפסל לזה ולפ"ז דברי הרמב"ם ברורים דכל שלא נתקיים הגט בחותמיו א"כ הי' היא העדות על גוף הגט והרי הוא פסול בעבירה א"כ א"א לסמוך עליו אף שאינו חשוד שמשקר מ"מ בעדות גיטין וקדושין הוא פסול. ובזה נלע"ד דלכך אף שיתקיים אח"כ בחותמיו פסול מ"מ כיון שנצטרף פסול באמצע כל העדות בטל אבל כשנתקיים בחותמיו א"כ אין צריכים לעדותו על גוף הגט רק שצריך להעיד על מינוי השליחות וזה אינו ענין להעדאת עדים על גוף הגט ולא שייך לפסול מצד צרוף קרוב או פסול רק שהוא פסול להעיד על מינוי השליחות וזה רק פסול בעלמא דכל שהגט בידו בודאי מיד הבעל בא ואינו רק פסול וז"ב בכוונת הרמב"ם ולפ"ז לכאורה כאן בגנב שחשוד למשקר הי' מהראוי לפסול לשיטת הרמב"ם אבל באמת לא שייך כאן לומר דמשקר כי הגט נתקיים ע"י ההרשאה מקוימת ואמר בפ"נ ובפ"נ כתקון חכמים אין כאן חשש כלל ומה גם שבאם כבר נעשה מעשה אנו סומכין על דיעה הראשונה בש"ע שאם נתקיים בחותמיו אין חשש בשום פסול בעבירה ובפרט שאיננו עוד פסול גמור וע"כ האשה מותרת להנשא בלי חשש ופקפוק אם כבר שלמו ימי ההבחנה וכפי הכתב ראי' מהרב מפוסטין קבלה הגט ביום ה' ח' תמוז תר"ל וא"כ כבר שלמו ימי ההבחנה ומותרת להנשא לכל שתרצה לבר מכהן. הצעיר יוסף שאול הלוי נאטאנזאהן האבד"ק לבוב והגליל:
2