שואל ומשיב מהדורא תליתאה א׳:תס״בShoel uMeshiv Mahadura III 1:462
א׳ענין א"א לצמצם
1
ב׳הנה בהא דאמרו בבכורות דף מ"ז ומ"ח קרובה ולא קרובות האריך בברכי יוסף סי' תקפ"ו דא"כ ע"כ מוכח דאפשר לצמצם דאל"כ לא משכחת לה דהא אי אפשר לצמצם ע"ש. ולפענ"ד נראה דהנה בהא דדרשינן קרובה ולא קרובות כפי הנראה ממהרי"ט אלגזי שמביא שם משמע דמשמעות הקרא הוא דמדכתיב בלשון יחיד כדדרשינן ביתו בית אחד ולא שתים וכמו ספר אחד ולא שתים וכדומה. ולפענ"ד אי אפשר לאומרו דכאן לא יוכל למכתב קרובות דהא אי אפשר לצמצם ולא שכיחא ולכך לא שייך למעוטי קרובות רק דממילא אמעט קרובות דהא אי אפשר לצמצם. ובזה מיושב כל הקושיות שהאריך הברכי יוסף שם. עוד נ"ל דבב"ב דף כ"ג ע"ב הקשו על ר"ח דרובא וקורבא רובא עדיף מהא דכתיב והיה העיר הקרובה אל החלל ומשני דליכא והיינו ששתיהן שוות ולפ"ז אי אפשר להיות קרובות דהא זה ודאי אי אפשר לצמצם שיהיו שניהם קרובות וגם שיהיו אנשים מצומצמות דאל"כ אזלינן בתר רובא וא"כ ע"כ דהערים קרובות בצמצום במקום ובאנשים וזה ודאי לא שכיח ודו"ק. ולשיטת הר"ש מאינבלא דבעי שני צדדים בכה"ג איכא שני צדדים להחמיר דשמא שוות ממש וא"כ מי מהם יביא ואת"ל שהאחת גדולה מי משניהם הגדולה רק דיביאו שניהם וע"ז שפיר ממעטינן מהקרובה ולא הקרובות לענין שלא יביאו שתיהן ביחד ועיין תוס' סוטה דף מ"ח ולא שייך אי אפשר לצמצם דבכה"ג שייך אפשר לצמצם דאיכא לגבי כל אחד מעיירות ס"ס ואף דהס"ס סתרי אהדדי אבל בשותפות יכולין להביא ולכך איצטריך קרא דקרובה ולא קרובות ועיין תוס' סוכה דף ט"ו בד"ה פרוץ כעומד שהקשו דאי נימא דאם ספיקא דאורייתא היה אסור משום חשש בעלמא וא"כ גבי נמצא בין שתי עיירות אע"ג דאי אפשר לצמצם מודין רבנן דמביאין שתי עגלות משום חשש דאורייתא ע"ש והקשה המהרש"א למה לא הקשו בפשיטות דהא איכא תרי צדדים לכל אחת מהעיירות שמא היא קרובה ודלמה הם שוים ע"ש ולפמ"ש יש לומר דנגד זה יש לכל אחת מהעיירות שתי צדדים לפטור דשמא היא אינה קרובה ואת"ל קרובה שמא יש באחת יותר אנשים מחברתה דהא אי אפשר לצמצם וממילא פטורות ולכך לא הקשו רק דעכ"פ באיסור דאורייתא אף דיש שני צדדים להיתר מכל מקום מביאין ודו"ק היטב. והנה בהא דמשני בשחבטן והיינו מתורת ביטול והקשו הא אין מבטלין איסור לכתחילה וכתב הר"ן דהא באמת פרוץ כעומד מותר רק דכל שנתערב מתבטל כח המתיר וא"כ כל שיש רוב מותר וא"צ תורת ביטול ע"ש ודפח"ח. וקשה לי טובא דא"כ זה דוקא לרב פפא דעומד כפרוץ מותר אבל לר"ה בריה דר"י דאוסר שוב ל"מ לבטל וכ"ת אה"נ ור"פ לשיטתיה דס"ל פרוץ כעומד מותר א"כ מה פריך הש"ס בדף ט' אי כשחבטן מה למימרא לישני דהא גופא קמ"ל דפרוץ כעומד מותר ולכך מותר לבטל ולדידיה צריך לומר דהא דמותר לבטל הוא משום דמצות לאו להנות ניתנו כמ"ש המרדכי ולפע"ד תימה דא"כ מה פריך לימא הא גופא קמ"ל דמצות לאו להנות ניתנו ומותר להנות אף שנהנה בזה וצע"ג:
2
ג׳ובזה יש לומר הא דהרמב"ם מפרש בפירוש המשנה שחבטן היינו שתלש וקציצה עם נענוע מועיל וא"צ ריבוי והא דהדלה עליו דאם היה סכך רבה היינו שרבוי סגי בקציצה בלי נענוע וכשקצץ צריך נענוע וכפירוש שמביא רש"י בשם מפרשים ומה שמקשה רש"י מתרץ כמ"ש הכ"מ ע"ש ובשעה"מ הקשה דא"כ לרב דס"ל דקציצה בלי נענוע סגי א"כ היאך יתרץ הך דהדלה דבלי קציצה הו"ל מחובר ובשקצץ סגי וא"צ ריבוי ולפמ"ש יש לומר דבאמת הא דלא פירשו בשחבטן דהיינו שעירב משום דק"ל מ"פ הש"ס א"ה מאי למימרא והא טובא קמ"ל דמועיל ביטול וע"כ פירשו דשחבטן היינו שקצץ ומה דלא משני באמת דשחבטן היינו שביטל משום דקשיא ליה לר"ה בריה דר"י דס"ל פרוץ כעומד אסור ל"מ ביטול דלא שייך תירוצו של הר"ן וגם למ"ד דס"ל מצות להנות נתנו מא"ל אבל לרב דס"ל כר"פ דפרוץ כעומד מותר כדקי"ל וכן מצות לאו להנות ניתנו שוב נוכל לפרש כשחבטן דהיינו ביטול ודו"ק היטב. ובמ"ש הר"ן הנ"ל יש ליישב דברי הר' יחיאל ושוב ראיתי בב"י שכתב דלדברי הר"ן דברי הר"ר יחיאל נכונים ועיין פרי מגדים בשפ"ד סי' כ"ג אות י"א לענין א"א לצמצם. ודרך אגב אזכיר מה שראיתי בספר שנדפס מחדש שמו עטרת חכמים מהגאון מוה' ברוך פרענקיל וראיתי בו קושיא בחלק יו"ד בהא דאמרו מנ"ל דאזלינן בתר רובא והקשה הא קרוב הוא מן התורה כמ"ש והיה העיר הקרובה אל החלל והרי רוב וקרוב רוב עדיף וא"כ מבואר דאזלינן בתר רוב ונדחק שם. ולפענ"ד נראה דהנה באמת הא דרוב עדיף מקרוב ר"ח אמר כן ולא נודע הטעם. אך נראה דבאמת קרוב אינו אלא מיעוט לגבי רובא דעלמא (והקרוב אל העיר נגד רובא דעלמא) ולכך הרוב עדיף איברא דרובא דאיתא קמן עדיף מרובא דליתא קמן וכמ"ש התוספות יבמות דף ס"ז דרבי יוסי דחייש למיעוטא מודה ברובא דאיתא קמן וכ"כ בתה"ד סי' ר"ז דאף בממון דלא אזלינן בתר רובא מכל מקום ברובא דאיתא קמן מודה דאזלינן בתרה וכ"כ בשיטה מקובצת ב"ב דף צ"ג ולפ"ז קורבא הוה איתא קמן ורובא ליתא קמן ולמה יהיה עדיף רובא דליתא קמן מקורבא דאיתא קמן וצ"ל דמ"מ הקורבא דאיתא קמן אינו רק מיעוטא דאיתא קמן ומיעוטא דאיתא קמן נגד רובא דליתא קמן הרוב עדיף וה"ה בקורבא ולפ"ז בהס"ד דלא ידענו דאזלינן בתר רובא שוב קורבא עדיף דאיתא קמן והרוב והמיעוט הם שווים ושוב הקורבא עדיף ודו"ק היטב והקושיא כמדומה שמוזכר בספר בינה לעיתים על הלכות יו"ט ע"ש בסופו ולפענ"ד נכון כמ"ש ודו"ק:
3
ד׳והנה דרך אגב אזכיר מה דקשיא לי למה לא נילף דאזלינן בתר רובא מהא דמשקין הסוטה והרי צ"ל כהן ודלמא הכהן ממזר הוא ואינו מועיל השקאתו וצ"ע. והנה בשנת תרכ"ט בחוה"מ סוכות הקשה אותי הרב החריף מוה' מאיר ברא"ם נ"י בהא דאמרו בחולין דף כ"ח חלקו לשנים טמאין לפי שאי אפשר לצמצם וכן כתב הרמב"ם והקשה הא אי אפשר לצמצם אינו רק ספק ומ"ט טמאין ודאי והלא אינו רק ספק לבד. והשבתי דלק"מ דשם כיון שהיה התנור טמא ועל ידי נתיצה נטהר וכל שספק הוא דאי אפשר לצמצם מוקמינן אחזקתו דעדיין טמא הוא וז"ש רש"י דלא פלטה לה טומאה ע"ש ואף לשיטת רבינו שמעיה דיש ס"ס הא באתחזיק איסורא ל"מ ס"ס ודו"ק. והנה הוא רצה לתרץ ע"פ דברי הר"ן בסוכה גבי כשחבטן והקשה למה לי רובא והא אף בפלגא ופלגא סגי כדאמרו בהמקרה סוכתו בשפודין אם יש ריוח ביניהן כמותן כשרה כתב הר"ן משום דכל דבר שעומד בפ"ע ואינו מעורב חשוב יותר וא"כ בכה"ג אף בפלגא כשר אבל כשהוא מעורב שנתמעט חשיבות המתיר לא מועיל ע"ש והובא במג"א סי' תרכ"ז יעו"ש ולפ"ז אמר דכל שאי אפשר לצמצם א"כ לא ניכר חשיבות המתיר לכך ל"מ פלגא ופלגא לכך טמא בודאי. ודבר תימה אמר דמלבד דכאן כל שחלקו הרי אינו מעורב א"כ סגי בפלגא ובלא"ה אף דאי אפשר לצמצם מ"מ סגי בפלגא ותדע דאל"כ יקשה להר"ן אמאי במקרה סוכתו בשפודין סגי בפלגא הא לגירסת ר"ת שם אי אפשר לצמצם וכן פסק הרמב"ם וכתב הכ"מ דהוא גרס כגירסת ר"ת והא א"א לצמצם והך א"א לצמצם הוא ודאי וכמ"ש המהרש"א בסוכה דף ט"ו ובעירובין שם וכן מבואר בתוספות בסוכה שם והדבר מוכרח דהרי התוס' במקומות אלו כתבו דהלכה דאפשר לצמצם והביאו ראיות לזה וא"כ יקשה דהרי ר"ת גרס והא א"א לצמצם וע"כ דלענין סתימת האויר ודאי אי אפשר לצמצם ואפ"ה כשר וע"כ דאף שלא ניכר כשר מיהו יש לדחות דהרי מוקי באמת במעדיף אבל מכל מקום הדבר נכון בעצמותו דאף שאי אפשר לצמצם מכל מקום בטל ובפרט במחיצה דודאי שרי דהא אינו מעורב אבל מ"ש נכון:
4