שואל ומשיב מהדורא תליתאה ב׳:קכ״אShoel uMeshiv Mahadura III 2:121
א׳שלום וכט"ס לכבוד הרב החריף ובקי וכו' כש"ת מוה' פייביל טויביש נ"י דומ"ץ בק' יאססי:
1
ב׳מכתבו הגיעני עם הקונטרס והנה שמחתי מאוד כי ראיתי אשר נתגלה שקרותם במה שכתבו שש"ב הרב הגאון הקדוש מצאנז נ"י חזר בו מהיתירו והנה לענינו נגלה האמת כי צד תמות במקומו עומד והוא המתיר עפ"י המסורה ששמע וגם אף שהיו דרכים ופלפולים להתיר ע"י סימנים בכל זאת חקר ודרש וגבה עדות שהם כשרים וכן ראוי לאדם גדול בתורה שיחקור וידרוש עפ"י דרכי התורה ועפ"י המסורה גם בזה נהניתי שראיתי במכתב הגאון מאלטונא שהעיד מהרב הצדיק ונאמן מוה' שמעון דייטש שהעופות הנקראים קיבריצר שהמה משונים בגדלם ובגידול הנוצות הם מותרים רק על העופות הנקראים כהינא הענער העידו אנשים מאסטאינדיא שהיהודים בשם אינם אוכלים אותם והוא הדבר אשר דברתי שהגאון מאלטונא לא ראה מעולם הקובריצר שהם כשרים בלי ספק אך מה שרצה הרב הנ"ל לומר שע"י שינוי הקול או מראה העור והביצים ישתנה שמם ומינם וע"כ דימה לכנות אותם בשם כהינא זה אחרי המחילה לא דיבר נכונה וכבר כתבתי בשם הכו"פ שצווח ככרוכיא ע"ז ע"ש. וע"ד אשר כתב אחד על הה"מ שכתב שדברי רש"י נתברר סתירתו מן המוחש כתב הוא שכל הראשונים והאחרונים תפסו הלכה כרש"י. הנה זה שקר אדרבה כמעט כל הראשונים תפסו להלכה שיטת הרמב"י וכבר כתבתי שגם היריאים תלמידו של ר"ת כתב בהדיא דבג' סימנים טהור וגם בעהע"ט שהוא ראשון לראשונים וכס הוראתו מוטלת בין הגאונים הוא המתיר בג' סימנים כמו שכתוב בספרו וגם הכלבו מביא משמו. ואם אולי היה ניקל בעיני הרב הלזה דברי הה"מ כי מפני שלא התפרסם מעשה תקפו וגבורתו רק בתלמוד ולא בחכמת הקבלה הנה מי לנו גדול בחכמת הקבלה כרבינו משה הקדוש הרמב"ן ז"ל והוא כתב וז"ל לפי שאין אנו יכולין להכחיש דברים הנראים לעינים אנו חוזרים על כרחינו לאחוז בדברי הרמב"י וכן קילס אח"כ דברי הרמב"י. הנה הרמב"ן עפ"י התורה וחכמת הקבלה סובר שכל שיש ג' סימנים כ"ז שראינו שלא דרסה בודאי טהור ואחריו נמשכו הרשב"א והר"ן וכמעט כל הפוסקים ואף שמפני הפוך וחילוף הגירסאות החמירו כשיטת רש"י כמ"ש הרשב"א בת"ה ובחידושיו אבל כ"ז אם לא הי' להם מסורת. אמנם כיון שיש לנו מסורת רק שמחפשים עלילות על שינוי קול ושאר שינויים אי גנוחי גנח או ילולי יליל פשיטא שהמחמיר ואומר שהוא דוכיפת עתיד ליתן את הדין שאומר על כלל ישראל שאוכלין טריפות ונבילות ועיין בפר"ח סימן פ"ב ס"ק ט' שכתב שאינו אלא חומרא בעלמא ע"ש וכ"ש שיש לנו עמוד גדול וחזק היש"ש סי' קט"ו כמ"ש שכל שיש לו ג' סימנים שוב אינו דורס ואפילו אם ראינו שדורס אמרינן ששינוי הוא. ומ"ש לפטפט שתרנגולתא דאגמא חזרו בהם כשראו שדורסת חשב שמציאה מצא ונעלם זאת מעיני הקדמונים אבל הרשב"א בת"ה בית שלישי שער ראשון כתב שתרנגולתא דאגמא לא הי' לה סימני טהרה אלא שהיתה מוחזקת בידם שאינה דורסה ולא חששו רק לפרס ולעזניה ומפני דפרס ועזניה לא שכיחי בישוב לא חששו עכשיו שנתגלה שדורס היו חוששין לה ע"ש שכתב עוד תירוצים בזה ועיין בחידושי הרמב"ן והרשב"א והיש"ש סימן קי"ג. מכל אלה נגלה בעליל שלא ראו בסוגיות הגמ' ומובטחני בהשם כל מי שיש לו עינים ולב ימצא הכל כמו שכתבתי ואף שכבודי אני מוחל אבל כבוד התורה לא ניתן למחול ומכ"ש בזיון התורה ומי שילמוד ויתן לב לעיין בדברי הש"ס הראשונים והאחרונים וידע ויבין שאין בדבריהם ממש רק ערום יערימו לכסות עיני השמש בסברות הוראה חשיכה ואפילה ואינה יראת השם טהורה הוא יוכל לכתוב כפי אשר יחם לבבו על חילול התורה. ובזה תשובה על כל דברי מעלתו:
2