שואל ומשיב מהדורא תליתאה ב׳:קכ״גShoel uMeshiv Mahadura III 2:123
א׳שלום לכבוד הרבני המופלג השנון זית רענן מוה' מאיר קרא נ"י נכד להגאון המובהק מוה' צבי הירש זלה"ה:
1
ב׳מכתבו הגיעני היום. והנה בדבר שאלתו מאד תמהני מלבד דאין להשיב פסק לאחד מבע"ד כמבואר בחו"מ סי' י"ז ס"ה אף גם דהד"מ ס"ס כ' כתב בשם תשובה שבסוף חזה התנופה דכל שבאו לדין ויצא אחד מהם זכאי וחזר בע"ד ותבעו בפני ב"ד אחר אינו זקוק לירד עמו לדין וגם הב"ד אין רשאין לשמוע דבריו כלל שכבר יצא זכאי מב"ד ראשון וכ"כ בד"מ ר"ס כ"ה בשם תשובת הרא"ש דב"ד בתר ב"ד לא דייקי והובא בסמ"ע סי' י"ט ס"ק ב' וא"כ איפוא מה יוכל לעשות לו אחרי שכבר יצא השני זכאי מב"ד כאשר כתב מעלתו. הן אמת דבשו"ת אבקת רוכל סימן כ"א כתב בשם הרדב"ז שהביא בשם רבינו ירוחם ורשב"א בתשובה והובא בב"י חו"מ סי' ל"ט דבזה"ז דלא בקיאי בדיני אף בתר ב"ד דייקי. אמנם הב"י כפי הנראה מחלק שם אף שלא ביאר בהדיא דדוקא באותו דין שדן הרשב"א לענין אודיתא דלא כתב אמר לי' כתובו ותנו דגם ספרי דרבא לא הי' בקיאין הוא דכתב הרשב"א כן אבל לא בשאר דינין וכן עיקר לפענ"ד דאל"כ דברי רבינו ירוחם קצת סותרים למ"ש כאן בד"מ ובסמ"ע בשמו ואף שיש לחלק בין ב"ד לתלמידים וכדאמרו בב"ב דף ק"ל מ"מ העיקר כהב"י ועיין אורים ס"ק ד' ובימיו לא נדפס ספר אבקת רוכל ועיין כתובות דף כ"א דאמרו שם דלמא איכא דסבירא ליה הלכה כרבי הרי דבכה"ג שיש חשש מקום לטעות חשש שמואל שמא ידקדקו אחר פסקו ומזה ראיה לדברי הב"י הנ"ל ודו"ק. וע"כ לא אוכל לכתוב. אמנם בלחישה אומר לו שלפענ"ד הרב יפה פסק אף שאיני מרגיש מי הרב ואת הרב אינינו רב בכ"ז אני אומר לו שיפה הורה ואין אדם רואה חוב לעצמו הכ"ד הדו"ש הצעיר:
2
ג׳והנה בגוף הדין שאלתו הי'. שמעון קנה מראובן תבואה ד' מאות כור שהיה לו לראובן אצל אדון אחד ובנאמנות שיתן לו על כל כור ריוח סכום ידוע ובקנין סטימתא ונתן לו מעות בעד התבואה ודרך הסוחרים לקחת מהמוכר גם הקאנטראקט שיש לו מהאדון. אמנם המוכר עדיין לא הי' לו קאנטראקט מהאדון כי עוד נשאר חייב מעות להאדון והקנין שלו ג"כ הי' קנין סטימתא אח"כ נסע המוכר לאדון לתת לו יתר המעות ולקחת מאתו שטר ושאל להקונה אם חפץ הוא שיכתוב האדון הקאנטראקט על שמו השיבו הקונה דאין לו שום נפקותא בזה אח"כ הביא המוכר השטר ונתן ליד הקונה ולא נודע על שם מי נכתב והנה האדון לא היה לו רק ר"ן כור תבואה ומחזיר יתר המעות והמוכר אינו רוצה להחזיר הריוח מן הק"ן כור באומרו שכבר נסתלק מכל. ופסק הרב דהמוכר ישבע שהשטר הי' נכתב ע"ש הקונה ולא יחזיר ריוח דנסתלק מחויב המכר לגמרי. וע"ז האריך מעלתו דלא נפטר מהרבה טעמים. לפענ"ד יפה פסק הרב ולא מטעמיה והדבר תלוי במנהג הסוחרים אם עושה השטר להקונה אם נסתלק מהחיוב לגמרי דהיינו דאין אחריות עליו ואף אם לא יתן לו האדון אין לו על המוכר כלום פשיטא דנסתלק המוכר מכל וכל. אמנם אם המוכר עדיין לא נסתלק ומחוייב באחריות כ"ז שלא התנה בלי אבליגע צריך המוכר כאן להחזיר כנלפענ"ד:
3