שואל ומשיב מהדורא תליתאה ב׳:קל״וShoel uMeshiv Mahadura III 2:136
א׳שלום וברכה אל כבוד אבי מורי הרב הגאון החריף ובקי חכם ושלם אוצר בלום מוה' ארי' ליבש נ"י:
1
ב׳היום הגיעני מכתבך היקר. והנה מ"ש הא דהשמיט רבינו מה דאמרו סוף הבונה הא דבעי זיוני ויש אתי ליישב דבריו ועיין מהרש"א ותבין אך יפלא בעיני כי נושאי כליו שמו יד לפה עכ"ל יסלח לעיין במגן גבורים ח"א בתיקון סופרים וימצא כי כבר הרגשנו בזה ומ"ש שם. ומ"ש שאל שאל מאתי סופר סת"מ דפה הרבני מהר"מ נ"י אשר אשאל את פיך בדבר ס"ת אחת אשר אין סופי דפי' מכוונים עולים ויורדים בו ותשובת דבר שמואל מחמיר בזה כאשר לפניך גלוי וידוע והוא חפץ לדעת דעתך הרחבה עכ"ל. הנה ראש המדברים בזה הוא בשו"ת באר עשק סי' מ"ז שכתב דאם אין השיטה החלקה משורטט אז אין לחוש ע"ש כי אינו לפני כ"א מה שראיתי מועתק ממנו. והנה בשו"ת דבר שמואל סימן ר"פ נשאל ע"ד הס"ת שאין הדפין מכוונים ואינם תואמים מלמעלה ולמטה והשיב דדין זה יתחלק לשלשה חלקים אם השיטות עודפות כגון שזה נו"ן וזה מ"ט אז פסול וכן אם ע"י שעשה באחת ריוח בין שטה לשיטה יותר מהיריעה האחרת אז אם השיטה החלקה משורטטת ג"כ פסול אבל אם אין השיטה משורטטת כשרה דאז אין נראה כצורת פרשה וכמ"ש בשו"ת באר עשק דצריך שרטוט והאריך דגם בזה יש לפסול דאף אם צריך שרטוט מכל מקום לא בשביל שעשה בלא שרטוט לא נראה כצורת פרשה ע"ש ובאמת שחומרות יתירות הם דמה"ת נחוש לצורת פרשה הא יש לומר דעשה כן בשביל שלא יוכל לכוין כראוי ולמצות המדות או שעשה כן שעי"ז יוכל להתחיל ביה שמו בראש העמוד וכדומה ול"מ להב"ח שכתב דאם עשה פרשה במקום שאין פרשה כלל שאין לחוש לדעת הטור כלל וא"כ כאן שעשה פרשה במקום שאין פרשה דאין לחוש ואף להט"ז ביו"ד סי' ער"ה ס"ק ה' והש"ך שם ס"ק א' דחלקו עליו היינו באם הסופר עשה כן במכוון שא"כ פסק במקום דלא פסק משה בתורה אבל כאן שאירע לו כן שלא במכוון רק שלא יכול ליישר המדות וכדומה פשיטא דאין לחוש בזה ועיין בכנה"ג ביו"ד שם שנדפס בש"ע על הגליון שרצה ג"כ להוכיח דאין לחוש אם עושה פרשה במקום שאין פרשה והביא שכ"כ הרדב"ז בח"א סי' ק' וק"ב והביאו בכנה"ג או"ח בסי' ל"ב ואפילו לפמ"ש הוא עכ"פ במקום דאין לטעות שהיא פתוחה או סתומה אין לחוש וכאן ל"מ אם מלמעלה תואמים הם והשורות מתחילין בשוה אלא שבסופי הדפין אינם מכוונים ואחד נמוך מחבירו מכל מקום אם באותה היריעה מכוונים הדפין אלא שאותה היריעה בכלל גדול' מהיריעה האחרת פשיטא דאין לחוש דא"ל דסוף הדף של היריעה הוה פתוחה אם הוא חסר שיטה אחת מהיריעות שלאחריה והוה פתוחה שמתחיל למעלה ביריעה האחרת משיטה הראשונה ועיין בש"ך סימן ער"ה ס"ק ה' ובדגול מרבבה שם דא"כ למה הניח באותה היריעה בשיטות שלפניה ולהשלים ביריעה שלאחריה ואפשר דבכה"ג גם הרמב"ם מודה דלא מקרי פתוחה וע"כ לא כתב הרמב"ם רק בהדפין שבאותה היריעה וגם גוף הדבר לחוש שעשה פרשה אינו נראה לפענ"ד דהרואה יראה שבא מחמת שלא יכול לכוין. ובפרט לפמ"ש המחבר סעיף ב' שיש לצאת ידי שתיהם א"כ ניכר שאינו פרשה. דרך כלל לפענ"ד אין לחוש בזה. וראיתי בשב יעקב ביו"ד סימן נ"ג שנשאל בזה ושם לא הי' תואמים מלמעלה ומלמטה והובא שם תשובת הגאון בעל שבות יעקב שאין לחוש בזה כלל והדברים נכונים כמ"ש והרב בעל שב יעקב החמיר גם בזה ע"פ בדבר שמואל הנ"ל המעיין יראה חולשת הדברים וגם הוא הרכיב שם תשובתו על שהיה נמוך מלמעלה ג"כ שורה אחת ואפילו בזה נראה לי שח"ו לפסול ס"ת בשביל חשש מראית העין שיאמרו שצורת פרשה היא וכדאי הוא הב"ח והרדב"ז לסמוך עליהם בשעת הדחק והד"ש כבר נודע הפלגת חסידתו שהוא מחמיר יותר מדאי כאשר העד העיד אא"ז הח"ץ ז"ל בתשובתו עליו. אחר כתבי כל זאת יגעתי ומצאתי בשו"ת תשב"ץ חלק שלישי סימן קנ"ה שנשאל ג"כ בזה והשיב דכל שאינו משורטט אין לחוש בכל גווני ומי כמוהו מורה וכולם לא ראוהו ואילו ראוהו הוה הדר בי' כמ"ש רמ"א בחו"מ סי' כ"ה בשם המהרי"ק והרי לא נתגלה בימיהם התשב"ץ בדפוס והב"י לא הי' לו רק קיצור דברים ממנו מה שהעתיק לו מהר"י בי רב כמ"ש בהקדמת התשב"ץ. וע"כ נראה לפענ"ד ברור דל"מ אם באותה היריעה הדפין מכוונים רק שאינם מכונים עם דפי יריעה אחרת שאין לחוש כמ"ש בד"ש עצמו שם לבסוף אלא אף אם באותה היריעה אינם מכוונים כל שאינו משורטט אין לחוש ואם יוכל בניקל למחוק ולתקן שיהי' מכוונים מה טוב ובלבד שלא יהי' במקום שמות הקדושים כנלפענ"ד ועיין בש"ס מנחות דף למ"ד בתוס' שם ד"ה פסוק אחד דמשמע קצת שצריך שיהי' מכוונים הדפין ועיין בצ"ק ומהרש"א שם שהגיהו מ"מ י"ל דשם אינו רק לכתחלה ולא בדיעבד לפסול ודו"ק ועיין בשו"ת פנים מאירות ח"ב ס"ס קע"ט ובקונטרס לדוד אמת בב"ק ט"ז מ"ש בזה בשם תשובת דבר שמואל שיש להכשיר ועיין בכנה"ג או"ח סימן ל"ב שדקדק מהרדב"ז סי' ק' להיפך ממ"ש בשמו ביו"ד שהבאתי לעיל ודבריו סותרין וצ"ע בגוף תשובת הרדב"ז:
2