שואל ומשיב מהדורא תליתאה ב׳:פ״טShoel uMeshiv Mahadura III 2:89
א׳נשאלתי מתלמידי הרב החריף מוה' יעקב יוסף ווילער נ"י במ"ש הש"ך בחו"מ סי' פ"ב בשם הר"ש מקוצי דמגו היכא דמשוי נפשיה רשע כמו בפלוני רבעני לרצוני דיהיה נאמן במגו דאי בעי אמר לאונסי אינו נאמן דאין אדם משים עצמי רשע וע"ז הקשה דמה ראיה משם דהא רב יוסף דאמר לרצוני רשע הוא והתורה אמרה אל תשת רשע עד ולא ס"ל פ"ד א"כ ניהו דאמת הדבר ואינו משקר מכל מקום אינו נאמן להיות עד בדבר דהתורה אמרה אל תשת רשע עד והרי באמר זה בני ואח"כ אמר עבדי הקשו הקדמונים דיהיה נאמן במגו וכתבו דמכל מקום הרי קרוב הוא ואינו נאמן במגו וה"ה הכא. ולכאורה היא תימה רבה. והשבתי דכאן שאני דאימתי נעשה רשע בשעה שהעיד וא"כ לא נפסל רק אח"כ ולא למפרע וא"כ בשעת עדות לא הוה רשע. איברא דלפ"ז יקשה מ"ט דרב יוסף דאמר התורה אמרה אל תשת רשע עד. אמנם נראה דלפי"מ שבירר הקצה"ח בסי' נ"ב דיש הבדל בין מקום שהוא רשע בשאר עבירות דאין פסולו משום דמשקר רק גזירת הכתוב אז לא נעשה רשע רק אח"כ אבל היכא דהוא רשע דחמס נפסל למפרע ע"ש א"כ כאן דהוה רשע דחמס כמ"ש התוס' בסנהדרין שם דאף לרבא דבעי רשע דחמס כאן הוה רשע דחמס נפסל למפרע ולפ"ז שפיר הוכיח הר"ש מקוצי דאם נימא דיש לו מיגו א"כ שוב אינו משקר כמו כ"מ דנאמן במגו וכל שאינו משקר שוב לא נעשה רשע למפרע ודו"ק היטב כי הוא דבר נפלא ת"ל:
1