שואל ומשיב מהדורא תליתאה ג׳:קט״זShoel uMeshiv Mahadura III 3:116
א׳שלום וכ"ט אל כבוד הרב המופלג הדיין מוה' אהרן זאב וויינרעב ב"ק דלינא:
1
ב׳מכתבו הגיעני תמול ואז לא הייתי בקו הבריאה ואני יושב בקרית חוצות ואין לי פה ספר לעיין בכ"ז אמרתי לרשום בקצרה וז"ת שאלתו ראובן שכר משמעון חנות שיש לו לשמעון בתוך בית שלו על שנה ונתן ראובן לשמעון בתחלת השנה בעד כל השנה ועתה באמצע השנה נזדמן לראובן השוכר הנ"ל חנות אחרת בבית לוי ושכר ראובן החנות מלוי מחמת שבחנות של לוי יש לו רחבת ידים אבל בחנות של שמעון היה צר המקום מאד ועתה באו המשכיר והשוכר לדין המשכיר שמעון טוען שרוצה להשכיר החנות מהיום עד כלות השנה ליד מי שנזדמן לו ויקח לעצמו השכר וראובן השוכר טוען ב' טענות א' שהוא ישכיר החנות לאחר ויקח לעצמו השכר. ב' שיניח בהחנות של שמעון כמה חתיכות סחורה ויסגור את החנות הנ"ל וילך להחנות של לוי למכור הסחורה ע"כ שאלתו בקיצור. ובאמת לפענ"ד הדין עם מעלתו דמלבד שיפה כתב מעלתו עפ"י דברי הקצה"ח והנתיבות ואין לי כל הספרים שציין אך לפענ"ד אף לפי חלוק של האגודת אזוב דיש חילוק בין אם כבר נתן שכר או לא נתן נראה לפענ"ד דבנ"ד אף שנתן שכר מקודם חייב להחזיר לו דהנה לפענ"ד החילוק של אגודת אזוב הוא מטעם זה דהנה במרדכי שם מבואר דלא יכול לטעון השוכר יהיה בדד ולא ידור בו שום אדם משום דיכול הלה לטעון ביתה מתבא יתיב ושאיה יוכת שער והנה הך דשאיה יוכת שער הוא רק גרמא בעלמא ולפ"ז הא כבר נודע דעת הפוסקים דבגרמא כיון דחייב לצאת ידי שמים אם תפס לא מפקינן מיניה ועיין מלמ"ל ושעה"מ מ"ש בזה בשם החינוך וכאן הוא רק גרמא בעלמא דאינו דבר ברור ואינו בא תיכף ההיזק ועיין חו"מ סי' שפ"ו בסמ"ע ההבדל שבין גרמי לגרמא וא"כ אינו רק גרמא בעלמא. ולפ"ז זהו ההבדל שבין אם לא נתן השכר עדיין דיכול לומר תהי' בדד ולא ארצה להשכיר וגם אתה לא תשכיר אבל כל שכבר נתן השכר שוב עכ"פ הרי תפס ולא מפקינן מיניה ולא יוכל להניח בדד ולפ"ז הנה מקום אתי לומר דאם נראה שאינן מתכוין להזיקו כ"א לטובתו כמו בנ"ד שהלה שכר לו חנות אחר שצר לו יוכל לצרף דברי הראב"ד שדעתו דאם אינו מתכוין להזיק רק לטובתו כמו במוחל שט"ח שאינו חייב לשלם מדינא דגרמי כמבואר בחו"מ סי' ס"ו וא"כ שוב יוכל להניח בדד דעכ"פ בגרמא ודאי אינו מחוייב לשלם בכה"ג ול"מ תפיסתו וא"כ צריך להחזיר המעות וא"כ מה טוב שיבצעו תמימים כנלפענ"ד. והדיינים שמורים רק כפי הכתוב ולא ידעו ולא יבינו טעם הדברים אינו דין וע"ז אומר ע"ד המליצה עתה ילחכו פסקי הש"ע כלחוך השור בלי דעת ובלי תבונה דברי הכותב בקצרה:
2