שואל ומשיב מהדורא תליתאה ג׳:קי״טShoel uMeshiv Mahadura III 3:119
א׳להרב אבד"ק בורשטין:
1
ב׳ע"ד שאלתו בעסק האראנדא אשר שוכרים הקהל להצטרכות הקהלה ויושב שם רינדאר אחד בכפר סמוך לבורשטין ומוכר יי"ש להעיר להערלים וגם ליהודים אם יכולים המחזיקים האוראנדא מהעיר לשכור הכפר הנ"ל אצל השר על אופן זה שיחזירו העסק להרינדאר מכפר רק באופן שאין רשאי המחזיק הכפר ליתן יי"ש להעיר כדי שלא יזיק למחזיקי האורנדא מהעיר עכ"ת שאלתו בקיצור. נראה לפענ"ד דהדין עם מחזיקי האוראנדא דהנה באמת רבים נגד יחיד נקראו מוחזקים כמבואר בש"ע חו"מ סי' ד' בהג"ה ואף דמהרי"ק סותר עצמו משורש א' לשורש ב' ועיין בסמ"ע שם דאם הוא מבני עיר ושייך להעיר בודאי רבים נקראו מוחזקים ועיין ש"ך שם מ"ש בזה ובשו"ת זקני הח"ץ ז"ל סי' י"ד מ"ש בזה. ולפענ"ד עוד להוסיף דדוקא אם הם רבים אבל אינו נוגע לטובת הקהל זה לא נקרא רבים נגד יחיד דמה בכך שהם רבים והא לגבי כל אחד בפני עצמו נקרא יחיד נגד יחיד אבל בדבר שתקנו לטובת הקהל בזה פשיטא שיש לתקן תקנה לבני העיר ויכולים לגזור על היחיד מה שנוגע לטובת הקהל בכללות וכאן יש תקנה טובה לכל הקהל וממנו לוקחין על כל צרכי הקהלה ופשיטא שיש כח לבני העיר לתקן תקנות בזה. ובזה יש ליישב דברי המהרי"ק שלא יסתור עצמו משורש א' לשורש ב'. ועוד נראה דכאן היחיד כבר קיבל על עצמו באלה ובשבועה ובח' והרב האב"ד הוסיף בזה בח' לקיים הפסק שישבו בסטרעטין ב"ד של שלשה ואף שכתוב שם שיברר בעדים כשרים נראה לפענ"ד בכה"ג שאי אפשר לברר הדבר בעדים כשרים כי מי יבא שם לעיין ע"ז אם מכר בזול יותר או לא ואין שם רק ערלים ומעט יהודים נראה לפענ"ד דבכה"ג ל"צ שיהיו עדים כשרים וכמ"ש בתה"ד סי' שנ"ג ובש"ע חו"מ סי' ל"ה סי"ד בהג"ה ע"ש והרבה הארכתי בזה ומה גם שהי' אומדנות הרבה וגם בנו נתן ליהודים בעדים כשרים בשני קוויטליך יי"ש ואף שלא יומתו אבות על בנים בכה"ג ודאי שותא דינוקא או דאבא או דאימא ובלי ספק אם הי' האב מוחה לא היה בנו עובר ע"ז כנלפענ"ד. ומה שטענו מחזיקי האוראנדא לנגד הקהל שהפסידו אותם במה שכתבו בבהכ"נ שהח' מותר ועי"ז הפסידו הרבה האוראנדא הנה זה נקרא רק גרמא בעלמא וכבר נודע החילוקים שבין גרמי לגרמא ועיין בשיטה מקובצת ריש פרק הכונס ותמצא עוד הרבה חילוקים בין גרמי לגרמא מה שהסמ"ע והלבוש והש"ך בסי' שע"ג לא הזכירו מזה כלל ועכ"פ לכל החילוקים כאן לא נקרא רק גרמא בלבד וגרמא פטור שאינו ברי היזיקא וגם לא בא תיכף ואף שהקהל עשו שלא כדין שהתירו הח' שלא מדעת הרב האב"ד מ"מ אף שחטאת הקהל הוא אבל מכל מקום לענין להוציא מידם ממון א"א. ואף אי נימא דלענין מה ששלמו לקופת הקהל מחוייבים הקהל להחזיר להם עכ"פ אינו ידוע כמה יגיע להם עבור זה הזמן כי לא כל העתים שווים ולכן הברירה ביד מחזיקי האוראנדא שהקהל יחזרו להם מעותם עם כל הוצאות שלהם עפ"י חשבון הנאמן בפנקסו מתחלת השנה ויחזרו העסק להקהל ומעתה מחוייבים הקהל להחזיק ביד מחזיקי האוראנדא בכל מיני חיזוק בכדי שלא יבאו לידי הפסד בלאו דלא תגזול דברי וכו'
2