שואל ומשיב מהדורא תליתאה ג׳:פ״אShoel uMeshiv Mahadura III 3:81
א׳שלום וכ"ט אל כבוד הרב המופלג חכם וסופר מוה' ברוך מאיר אבד"ק פאטיק ני':
1
ב׳מכתבו הגיעני תמול בלילה. ומה שנסתפק ע"ד שאלתו בספר תורה בפסוק זה האשה אשר תקריבו לד' נמצא אותיות לד' כל החמשה אותיות דבוקים זה לזה במקצתן ומכל מקום גוף האותיות ניכר אך נראה לכל הדביקות שלהם והסופר אמר שניכר שנדבק אח"כ שנתלכלך מרוק של הקורא מה משפטו. והביא מעלתו דברי ש"ע יו"ד סי' ער"ו סי"א הדביק אות לחברתה באותיות השם יש לו לגרר ובפתחי תשובה העתיק בשם שו"ת נוב"י מהד"ת וז"ל ודוקא שהם דבוקים מתחלת הכתיבה שזה פסול לכל הדיעות ולכך הגרירה היא תיקון בודאי אבל בנעשה אח"כ לא כי שמא הלכה דאינו פסול ואסור למחוק אפילו מקצת אות. וע"ז האריך מעלתו לתמוה על הנוב"י דאף דיש דיעות בזה דכשר מ"מ כיון דלא חזי למקרי כך מותר לגרור ונסתייע משו"ת מוהר"ם פדואה סי' פ' והאריך בזה ונפלאתי עליו דבאמת הנוב"י כתב כן במהד"ת סי' קס"ט וטעמו פשוט דכל שיש דיעות שכשר שוב אסור למחוק השם וכן מבואר בשו"ת רמ"ע מפאני סי' ל"ו ובשו"ת באר עשק סי' ו' ובשו"ת רדב"ז ח"ב סי' תקצ"ו לענין רגל הה' שנדחק לגג. ומ"ש מתשובת מוהר"ם פדואה נפלאתי שהרי מזכיר מעלתו דברי הנוב"י מהד"ק סי' ע"ח ושם מביא דברי המוהרם פדואה וכתב דכל זה לפמ"ש על דעת מוהר"ם פדואה בתחלה שאין צריך לגרור כל הרגל אלא מקום נגיעתו בגג ואין כאן שום מחיקה אבל לפמ"ש אח"כ ששמע מהלבלר שצריך לגרור כל הרגל שלא יהיו חק תוכות בודאי זה מחיקה ממש ולדעת התוס' זה אסור עי"ש ואף שדבריו צריכין עיון קצת דמה לי מקצת רגל מה לי כל הרגל מ"מ מבואר דבכה"ג שיש ספק אי צריך למחוק אסור לגרור דשמא אינו צריך והוי מוחק את השם. הן אמת כי מצד הסברא אינו מובן דמה בכך שיש דיעה שכשר מ"מ כיון דלדידן הוא ספק ואינו מתכוין למחוק חלילה רק לתקן למה יהיה אסור לגרור בין הדביקים הרי בכל האסורים שרי [שא"מ] וע' בשו"ת זקני הרמ"א סי' ק' אות י' שכתב בהדיא דכל שבא להוציא מידי ספק ומידי איסורא אין זה בכלל איסור מחיקת השם והעמיס כן בדברי רבינו האי גאון וע"כ כיון שמעלתו כתב שיש ספק אם לא נעשה כן מתחלתו או יש ספק אולי נעשה כן מתחלתו בכה"ג נוכל לסמוך ומותר לגרור וכמ"ש הרדב"ז שם דכל שיש ספק שמא בשעת כתיבה נפסלה יכול לגרור כנלפענ"ד:
2