שואל ומשיב מהדורא רביעאה ב׳:קמ״הShoel uMeshiv Mahadura IV 2:145
א׳ראיתי בספר זית רענן ח"ש דף פ"ה סי' ס"ב ס"ג מהגאון מוהר"ל אבד"ק קיטנא בהא דאמרו דאפילו יורש מוחל והקשה הא נודע שיטת ר"ת דלכך יכול המלוה למחול משום דשני שעבודים יש לו ושעבוד הגוף אינו יכול למכור וכל שמוחל שעבוד הגוף ממילא נפקע שעבוד נכסי ולפ"ז קשה לפי מה דאמר אמימר בגיטין דף מ"ם המפקיר עבדו ומת אותו העבד אין לו תקנה מ"ט גופו לא קני ואיסורא לבריה לא מורית וא"כ היאך מורית להיורש שעבוד הגוף והא לא מצי מורית כלל ע"ש שהקשה כן בשם הרב הגאון מוה' וואלף אבד"ק לאסק והוא האריך בקושיא זו ואני לא הבינותי כלל דשם כשהפקיר עבדו הרי נפקע שעבוד הגוף מהאדון על העבד דהא הפקירו ולא נשאר רק האיסור והאיסור לבריה לא מצי מורית דאין לו ממון ול"מ מורית כמ"ש רש"י אבל כאן השעבוד הגוף נשאר להמלוה וזה ממילא מצי מורית להיורש ושעבוד הגוף הוא דבר השוה ממון וגם הלוה עודנו חי והשעבוד הגוף שהי' לו למלוה ע"ז גם הבן ממלא מקום אביו והלוה נשתעבד לו ומה דמות יערוך לשם דשם הפקיע שעבוד הגוף ואין להרב על העבד רק איסורא גרידא וזה לא מצי מורית וז"ב ודו"ק היטב ובתשובה הקשיתי למה שכתב הש"ך בסי' ער"ו דאף דט"ה אין בו ממש ולא מצי מורית היינו אם מופקד אצל אחר אבל כשהוא בידו מצי מורית והשל"ה הובא בקצה"ח שם דאף כשהוא בידו כל שאינו ממון לא מצי מורית והבאתי מהך דאמרו איסורא לבריה לא מצי מורית והיינו משום דאינו ממון לא מצי מורית כמ"ש רש"י והארכתי בזה ועכ"פ קושית הגאון אין לו מקום כלל:
1