שואל ומשיב מהדורא רביעאה ב׳:קס״הShoel uMeshiv Mahadura IV 2:165
א׳הנה דברי רש"י בכריתות כ"ו שכתב ד"ה ובדין הוא דמשום חולין בעזרה ליכא דלא אסרה תורה אלא שחיטה ולא מליקה והוא תימה דהא בנזיר דף כ"ט מבואר דשייך איסור בחטאת העוף הבא על הספק וכבר תמהו בזה הפמ"א ח"ב סי' ס"ט והשעה"מ פ"א משחיטה ה"ב ובתוס' חדשים פ"ק דכריתות משנה ד' ועיין מ"ש דו"ז הגאון מוה' שאול ז"ל ודבריו תמוהים כמו שיראה המעיין ובשעה"מ הרגיש בזה ודחאו וגם בכריתות דף ז' כתב רש"י טעם אחר דחולין ע"ג המזבח לא אכפת לן כיון דאין כאן רק דמה ולא מקרי אכילה וכבר כתבתי וא"י מקומו. והנה לפענ"ד כעת נראה דבאמת כל דמלק ונודע שלא ילדה הוה חולין גמורים ופשיטא דל"ש חולין שנשחטו בעזרה דהא נוחר ומעקר לא אסרה תורה ובנזיר דף כ"ט מיירי קודם שנודע והתורה חייבה מספק להביא חטאת העוף וא"כ אי אפשר לומר דחשיב כנוחר ומעקר דהא כן מצות התורה למלוק ושפיר הוו חולין שנשחטו בעזרה מספק דשמא לא נתחייבה בקרבן ומ"ש רש"י בכריתות דף ז' היינו ג"כ בלא נודע עדיין דהו"ל ספק גמורה ולא אפשר לומר דהוה כנוחר ומעקר וכתב רש"י הטעם דחייבה התורה להקריב קרבן מספק ולא אכפת לן משום ספק חולין שנשחטו בעזרה משום דאין למזבח רק דם לא חשיבה אכילה וז"ש רש"י ובמס' נזיר דף כ"ט ילפינן דחטאת עוף בא על הספק וזה ברור ודברי רש"י נכונים.
1
ב׳ועתה נבא לבאר דברי הרמב"ם הנאחזים בסבך פ"א ממוחסרי כפרה כתב בה"ז בזה"ל האשה שלא הוחזקה עוברה והפילה ולא ידעה מה הפילה אם נפל שחייבת עליו קרבן או דבר שאינה חייבת עליו קרבן הרי"ז ספק יולדת ומביאה קרבן ואין חטאתה נאכלת וכן שתי נשים שהפילו שני נפלים נפל אחד ראוי להקריב עליו ונפל אחד פטורה ואין אחת מהן מכרת נפלה כל אחת משתיהן מביאה קרבן מספק ואין חטאת אחת משתיהן נאכלת שחטאת העוף הבא על הספק נשרפת שמא אינה חייבת ונמצאת חטאת זו חולין שנשחטו בעזרה שהן אסורין בהנאה עכ"ל ותמה בפנים מאירות הנ"ל דהא חטאת העוף הבא על הספק ילפינן מהיקישא דנזיר דף כ"ט הנ"ל ואינו חולין בעזרה ועוד דחולין בעזרה הוא בקבורה ועוד הרי הרמב"ם פסק דהנוחר והמעקר מותר בהנאה ועוד למה לי טעם דהוה חולין בעזרה ת"ל דקודש שאינו נאכל אסור בהנאה ועיין שעה"מ ולפמ"ש אתי שפיר. והנה טרם יהיה כל שיח נבאר מ"ש הרמב"ם האשה שלא הוחזקה עוברה והפילה מנין לו זאת והכ"מ כתב שכן הוא במשנה ובמח"כ במשנה מבואר סתם שהפילה ולא נודע מה הפילה אבל דברי הרמב"ם נובעים מנדה דף כ"ט דאמר ריב"ל עברה בנהר והפילה מביאה קרבן ונאכל הלך אחר רוב נשים ורוב נשים ולד מעליא ילדן והקשו ממתניתין ואמרו מתניתין כשלא הוחזקה עוברה ע"ש ולפ"ז גם כאן כל שהוחזקה עוברה לא שייך רוב וא"כ כל שכבר ילדה ולא נודע מהו א"כ כל שלא נתחייבה הי' חולין גמורין ולא שייך חולין שנשחטו בעזרה ואם נתחייבה ודאי צריכה להביא קרבן ולכך מביאה קרבן ואינו נאכל וכן בספק ולא נודע מי נתחייבה ומי פטורה שפיר כתב הרמב"ם דאינו נאכל דשמא חולין שנשחטו בעזרה ומיושב כל הקושיות דמ"ש הפמ"א דבנזיר יליף מהיקישא זהו כשלא נודע מהו ילדה אבל כאן כל שכבר ילדה ואחת ודאי פטורה א"כ שפיר הוה חולין בעזרה ולא חשיב כנוחר ומעקר שהרי התורה חייבה להביא קרבן מספק ואם אולי ילדה ולא נתחייבה וכן בשתי נשים שאחת ודאי פטורה חשוב חולין שנשחטו בעזרה וא"ל דתקבר דהא התורה חייבה להביא מספק ולא חשוב נוחר ומעקר וקודש שאינו נאכל לא מקרי דשמא לאו קדש היא ושפיר נשרף דאינו חולין גמורין ולא ס"ל סברת רש"י דמה דאינו מביא רק דם ל"ח ושפיר כל דברי רבינו:
2
ג׳והנה בהא דאמרו בכריתות א"ה אמאי תקבר לפי שאינה משתמרת ופירש"י כיון דעל הספק באה ולא לאכילה הוה קיימא לא שמרוה יפה ונפסלה בהיסח הדעת שמא נטמאת והנה בזה נראה משום דקיי"ל כר' יוחנן בפסחים דף ל"ד דהיסח הדעת פוסל משום חשש טומאה והנה הש"ס פריך אימת לא משתמרת אי מעיקרא חי' היא אי לבסוף קמנטר לי'.
3
ד׳ולכאורה הי' קשה לי דהא הש"ס קאמר דלא משמרה דלא לאכילה קיימא ומצאתו בערוך לנר שתמה בזה אבל לק"מ דל"ש טעמא רק קודם שנודע שלא ילדה אבל לאחר שנודע שלא ילדה הרי הוא חולין גמורין ושומרה היטב וזה דפריך מעיקרא חי' הוא ולבסוף שנודע משמרה יפה וז"ב כשמש. ומה שהקשה בערוך לנר דטעון עיבור צורה לפענ"ד ל"ק דדוקא כשאין הפסול בקדש (שקדש ודאי צריך עיבור צורה) דאין הפסול בגופו אבל חטאת העוף דתחלתו על ספק לא טעון עיבור צורה והרי בא מתחלתו על הספק וכל שלא שמרה יפה הו"ל כפסול בגופו כנלפענ"ד. והנה בערוך ערך חט איתן מביא שבנזיר דף כ"ט מקשה הש"ס ומליקה הוה חולין שנשחטו בעזרה והא הנוחר והמעקר אינו אסור בהנאה ולפנינו לא נמצא והגאון מוהרי"פ בהגהותיו שם כתב דבש"ס בבלי לא נמצא רק בירושלמי פ"ד מנזיר ה"ו.
4
ה׳ולפענ"ד שם לא נאמר רק בהדירו לבנו כשהוא קטן אכל בחטאת הבא על הספק דהתורה ריבתה בפירוש שיביא חטאת על הספק א"א לומר דהוה כמעקר דהרי התורה צותה בהדיא שיביא קרבן על הספק וקרבן שמו ולא חשיב כנוחר ומעקר וז"ב ואף הגירסא כמו שהוא בערוך לפענ"ד לא קאי על קרבן חטאת רק על הדירו כשהוא קטן וז"ב ודו"ק ועיין שו"ת אא"ז הח"ך ז"ל סי' ק"ד:
5