שואל ומשיב מהדורא רביעאה ב׳:ל״בShoel uMeshiv Mahadura IV 2:32
א׳מ"ש לי לעצמי על מה ששלח לי הרבני המופלג החריף מוה' יוסף דוד פרעמיגער נ"י מק"ק בוטשאטש.
1
ב׳על מה שהאריך בשו"ת נאות דשא סי' קכ"ז לענין ניקב בחצר כבד ונסתם ע"י סרכא דמכל מקום החלב אסור ומטעם שטרפה תוכל לחזור להכשר וא"כ י"ל לומר דנסתם אח"כ והחלב שהי' בעת שניקבה טריפה ואח"כ חזרה להכשירה והביא דברי הר"ן שאין טריפה חוזר להכשר ומה דסרכא כסדרן כשר אף דלשיטת רש"י אין סרכא בלי נקב רק דהסרכא שעלה עלי' מחזקה משום דכל שעלה עליה הסרכא נתגלה דכשר הי' ומהנקבים הכשרים הם ע"ש גבי סרכות בריאה וע"ז הקשה בנאות דשא דא"כ מאי פריך הש"ס בריאה שניקבה ודופן סותמתה דכשר אמר רבינא והוא דסביך בבשרא וע"ז פריך הש"ס בחולין מ"ח ואי לא סביך טריפה אלמא אמרינן נקובה היא א"כ כי סביך נמי דהא תניא ניקב פסול נסתם כשר זהו פסול שחוזר להכשירו הא בעלמא פסול ומה קושיא דלמא כיון דסביך אגלאי מלתא למפרע דלא הוא טריפה כלל והחמיר בקושיא זו. ולפענ"ד נראה דאין התחלה לקושיא ושאני סרכות דלע"ע יש נקב רק שאם תעלה סרכא תתחזק וא"כ כל שראינו שהעלה סרכא ע"כ שלא היה נקב כלל דאל"כ היאך נתחדש בה דבר חדש שתתחזק וע"כ שלא היה שם נקב אבל כאן כבר היה הדופן סותמו ויוכל להיות שתסבך הרבה בצלעות ושפיר פריך דאם לא סביך טריפה אלמא אמרינן נקובה היא וא"כ אמאי סביך כשר הא אין טריפה חוזרת לכשרותה דא"ל דנתגלה שלא נטרפה כלל דזה אינו דהא באמת כי לא סביך יש נקב גמור ולא נתחדש כאן ענין שנאמר דלמפרע לא היה נקב הא דרכן של הצלעות לסבך טפי וכל שהדופן סותמו מהראוי לומר שבודאי תסבוך ולמה לא יכשר כי לא סביך ג"כ ובודאי תוכל לסבוך דבשלמא בסרכא בכסדרן מה"ת לומר שתתחדש כאן ענין שתתחזק והסרכא תתחזק וסותם הנקב וא"כ אח"כ שראינו שנסרכה כסדרן ע"כ שמתחלה לא היה נקב כלל אבל כאן הרי כבר הדופן סותמו וא"כ למה לא נאמר שראוי שתסבך דא"כ למה נטריף כי לא סביך וז"ב ופשוט: ומה שהביא מעלתו בשם פרי תבואה להקשות דלמה צריך הקפה בריאה הא להר"ן הו"ל ס"ס ספק שמא הוא מהנקבים הכשרים ואת"ל שאינו מהנקבים הכשרים דלמא לאח"ש. הנה לפענ"ד ל"ק דמלבד דיש לומר דס"ס לא מהני בחזקת איסור ואף די"ל נשחטה הותרה מכל מקום בלא"ה ל"ק דהו"ל ס"ס שאינו מתהפך דאת"ל שמא מן הנקבים הפסולים ע"כ דאתה תופס שמא מן הנקבים בחיים הפסולים דלאח"ש אין נקב פוסל כלל וא"כ לא מקרי ס"ס וא"ל כמ"ש הש"ך דצריך אתה לדון מתחלה שמא לא התחיל האיסור ז"א דהא הרי נקב לפנינו וליכא למתלי בטבחא א"כ מסתבר יותר דהיה מחיים וע"כ צריך להקיף וז"ב ודו"ק. ומה שהאריך בדברי הרא"ש פרק המקשה סי' ז' הדבר ברור דהרא"ש ס"ל דבידי אדם א"א להתכשר אבל מעצמה אפשר דתתרפא לאחר שנטרף ולזה כיון הט"ז סי' מ"ד ס"ק י"ג ובספר שעורי הרז"ה כתב שם דברים תמוהים דהרמב"ן באמת ס"ל דיכול להתכשר אף בידי אדם והרא"ש חולק עליו ובאמת גבי ר' מנשיא אמרינן במידי דאי מבדרי לה סמא דחיי הוה חיי הרי דאפשר שתתרפא גם ע"י אדם וצ"ע ועיין בשיעורי רז"ה גבי שיעור נקובת הגלגולת לא נזכר מדברי הר"ן הנ"ל ומדברי הרמב"ן והרשב"א הנ"ל וצע"ג. ומ"ש לתמוה על הפרמ"ג בשפ"ד סי' ל"א שנסתפק באווזא שמסמס קועא דמא ושהתה יב"ח אי אמרינן סמוך מיעוטא לחזקה שא"ז ותמה הרב הגאון מוה' אברהם דוד ז"ל אבד"ק בוטשאיטש דמה ענין חזקת א"ז לזה דכל שחי עדן אינו מתנגד לרוב ושפיר הרוב דלא חי יב"ח רוב גמור. לפענ"ד כוונת הפרמ"ג לאחר ששחטו יש להסתפק שמא במקום נקב קשחיט והיא נבילה ושפיר שייך סמוך ובזה נדחה גם מ"ש מעלתו דל"ש סמוך בכאן לפמ"ש הרשב"א דכל שנשחטה לא שייך סמוך מיעוטא וגם דמיעוט דחיות יב"ח הוא מיעוט דל"ש ולפמ"ש א"ש דניהו דאינו ספק בשחיטה כמ"ש הר"ז היינו אם לא הי' ריעותא אבל כל דראינו דמסמס קועא דמא הוה ריעותא וטריפה:
2