שואל ומשיב מהדורא רביעאה ב׳:ע״וShoel uMeshiv Mahadura IV 2:76
א׳ביאור דברי התוס' ביבמות דף פ"ב ד"ה שתי קופות ז"ל התוס' הקשה ה' שמואל מאכזב אדמקשה מברייתא לותיב ממתניתין דתרומות ר"פ ז' דתנן ב' קופות אחת של חולין ואחת של תרומה שנפלה סאה של תרומה לתוך אחת מהן וא"י לאיזה נפלה הריני אומר לתוך תרומה נפלה והו"ל לר"ל ולר"י לאפלוגי עלה והשיב הר"י דמשום רבותא דר"י מייתי ברייתא דאפילו בב' קופות ושתי סאין דליכא למימר כולי האי אוקי חולין אחזקתייהו דמה שנפל בקופה של חולין ספק הוא ואין לו חזקת היתר שרי בה ר"י בלא רבי' ואפשר דבסאה אחת אפילו ר"ל שרי בלא רבי' דסמכינן אחזקת חולין שבקופה ומוקי לה אחזקתייהו ולהכי לא פליגי אמתניתין אלא אברייתא עכ"ל התוס' והוא כלו מוקשה דלמה בשני קופות ל"ש לאוקמי אחזקתייהו וגם מ"ש דאין לו היתר אינו מובן ובספר ישועות יעקב ביו"ד סימן צ"ב ובאו"ח סימן תמ"ב כתב דלא שייך לאוקמא אחזקת היתר דגם כעת ההיתר במקומו רק שנתערב איסור וא"א להפרידו יעו"ש ודבריו תמוהין כיון דסוף סוף אסור מחמת תערובות א"כ שייך לאוקמא אחזקתייהו וראיתי בספר נדפס מחדש ושמו פרי החג בכלל ל"ג דתמה עליו דאכתי לא ישבו התוס' קושיתם דלקשי ממשנה דהא גם שם לא שייך לאוקמא אחזקתייהו דלא שייך לאוקמא אחזקת היתר דההיתר היתר רק שנתערב איסור וגם למה אמרו בנזיר דף ל"ז בשלמא למ"ד המל"א כגון דנפישו חולין והא בלא"ה למ"ד המל"א שוב שייך חזקת היתר וכמ"ש בישועת יעקב בעצמו שם (ובאמת בישע"י סימן צ"ב הרגיש בדברי הש"ס בנזיר ודבריו תמוהין) אבל אכתי דברי התוס' תמוהין וע"כ כתב בספר פרי החג הנ"ל דכל דנתערב והספק הוא מהמתערב אם חולין או תרומה לא שייך לאוקמא אחזקה משא"כ בספק אם נתערב כלל וכמ"ש ברשב"א בקידושין דף ע"ט גבי מקוה שנמדד דכל דודאי נגע לא שייך לאוקמא על חזקת טהרות רק בספק נגע וה"ה כאן אבל גם זה אינו בכוונת התוס' דא"כ למה כתבו דמה שנופל בקופה של חולין ספק הוא ואין לו חזקת היתר למה הוסיפו דאין לו חזקת היתר הי' להם לכתוב דשם שכבר נפל אתרע חזקת חולין משא"כ בספק נפל אמנם לפענ"ד נראה בכוונת התוס' דבאמת חזקת היתר לא שייך דע"י ספק נפילה אתרע חזקת היתר וכמ"ש התוס' בכתובות דף כ"ג דכל דזרק ספק קרוב לו אתרע חזקת פנויה.
1
ב׳אך באמת ניהו דחזקת היתר אתרע מ"מ קשה לוקמא חזקת חולין כמו שהי' עד השתא. אך באמת כל שנפל ב' קופות וא"כ אף שתאמר שחולין נפל לחולין אבל עכ"פ א"א לומר חזקת חולין כמו שהי' דהרי יש בו חולין אחרים והרי החולין אינם כמו שהיו והרי חולין אחרים נתערב וא"א לברר החטין אחרים ולומר שיקח החולין כמו שהי' דהרי נתערב חולין אחרים וכיון שכן שוב אזל חזקת חולין ולא שייך לאוקמא אחזקת היתר דהא כבר נתערב ויוכל להיות דתרומה נתערב כיון דליכא לאוקמא אחזקת חולין כמו שהי' משא"כ בקופה אחת שפיר יש לאוקמא אחזקת חולין כמו שהיה ולא נתערב כלל התרומה וז"ב בכוונתם ודברי התוס' מדוקדקים. והנה במ"ש התוס' בכתובות דכל דזרק לה לא שייך לאוקמא אחזקת פנויה ראיתי לאחרונים שכתבו וכשזורק והי' יכול להיות שיפול קרוב לה שוב תיכף בתחלת הזריקה אתרע לה חזקת פנויה והנה מכאן נראה סתירה דהרי גם כאן במשנה בתחלת הנפילה הי' יכול להיות שתפול בחולין שוב אתרע לה חזקת חולין כיון שהיה יכול להיות שיפול וע"כ דכל שנימא דלא נפל לא אתרע חזקת חולין ודו"ק.
2
ג׳והנה הפ"י בגיטין דף כ"ח כתב דגם מדאורייתא אתרע חזקת פנויה כל שזרק ספק קרוב לה וכתב ראיה מהא דאמרו ר"פ החרש דאשת חרש חייבין אשם תלוי ולמה לא אוקמא בחזקת פנויה וע"כ דכל שקדש אף שהוא ספק אתרע חזקת פנויה ואחרונים פלפלו בזה ועיין ישועות יעקב סימן קס"ט בתשובה להגאון מוה' יוזפא ז"ל וכ"כ בזה בתשובה. ובאמת נראה לי בפשיטות דל"ק דהרי אמרו שם בעי רב אשי מ"ט דר"א מפשט פשיטא לי' דדעתא קלישתא רק דמספקא לי' אי דעתא צלותא הוא או לא ולעולם חדא דעתא הוא או דלמא כיון דעתים חלים ועתים שוטה ע"ש ולפ"ז בין אם מספקא להא פשיטא דלא שייך לאוקמא אחזקה דאטו ע"י חזקה ישתנה הדין וכבר נודע דברי המלמ"ל והכנה"ג ביו"ד סי' י"ח דבספיקא דדינא לא ישתנה הדין בשביל חזקה וגם לאידך דעתים חלים כבר כתבו התוס' בכתובות דף כ' גבי בר שטיא דעתים חלים ועתים שוטה לא שייך לאוקמא אחזקה ע"ש וא"ש. הדרן לדברי התוס' דנראה ברור כמ"ש. והנה הר"ש פ"ז דתרומות כתב ליישב הקושיא דלמה לא מקשה מהמשנה וכתב דבברייתא איכא תרי שאני אומר ובמשנה ליכא אלא חד שאני אומר ואינו מובן דמ"ש חד שאני אומר מתרי שאני אומר וגם שם בברייתא אם אומר שאני אומר תרומה לתוך תרומה ל"צ יותר. ונראה דכוונתו כיון דאיכא שני צדדים לאסור דשמא תרומה לתוך חולין ושמא חולין לתוך תרומה וחד צד דתרומה לתוך תרומה וחולין לתוך חולין א"כ הוה כשני צדדים לחומרא וחד צד לקולא וה"א דאסור וכעין שכתבו התוס' בשם הר"ש מאכזב וא"כ אי אפשר לצמצם דיש שני צדדים וה"ה כאן לחומרא ודו"ק ודברי הישועות יעקב תמוהין דהוא לא העתיק קושית התוס' כמו שהוא דהקשו מהמשנה רק דקושית התוס' למה בדאורייתא לא נימא שאני אומר ונוקי בחזקת היתר וע"ז כתבו דלא שייך חזקת היתר והדבר תמוה דלדבריו תקשה מהמשנה וכמ"ש בפרי החג וגם הלשון דאין לו חזקת היתר לא משמע כדבריו וגם סברתו אינו ברור דסוף סוף כל שנתערב אסור ושייך לאוקמא אחזקת היתר ודו"ק. וראיתי במגיני שלמה בפסחים דף ט' בסוגיא דתשע חניות שכתב בכוונת התוס' ביבמות הנ"ל דכיון שמה שנפל בתוך הקופה א"א להתיר דאין למה שנפל חזקת היתר וא"כ כל שאתה אוסר מה שנפל בתוכה איך אפשר להתיר הקופה כיון דאתה אומר שמה שנפל לתוכה אסור הוא שוב אין להתיר הקופה דא"א לומר דמה שנפל אסור והקופה מותרת ע"ש ואכתי קשה גם ברישא למה מותר וצ"ע:
3