שואל ומשיב מהדורא רביעאה ב׳:ע״חShoel uMeshiv Mahadura IV 2:78
א׳ראיתי בריטב"א בחידושיו לגיטין דף ל"ח שכתב להקשות דאיך שחרר ר"א לעבדו והא עובר בעשה וכתב דאינו רק אסמכתא בעלמא ואינו רק מצוה דרבנן ובזה ישבתי שינוי הסוגיות שבין ברכות וגיטין דהנה בגיטין פריך הש"ס על רב יהודה אמר שמואל והרי שמואל ס"ל בסוכה דף ל"ב דבדרבנן ל"ח למהב"ע כמ"ש התוס' וא"כ אין להקשות מצוה הבאה בעבירה וקידושיה אינו רק דרבנן אבל בברכות אזלינן דגם בדרבנן חיישינן למצוה הב"ע וגם אם נימא דהי' לפרשת זכור דהוא מדאורייתא ועיין סימן תרפ"ה בט"ז ומ"א שם ושפיר פריך הש"ס והא מצוה הב"ע ודו"ק. אמנם אי קשיא הא קשיא לפמ"ש המ"א סי' תמ"ו בשם השבלי לקט דמצוה דרבים ל"ש בעידנא וא"כ מה מקשה מצוה הב"ע ומשני מצוה דרבים שאני הא ע"כ ידענו דמצוה דרבים דאל"כ לא הוה בעידנא.
1
ב׳אמנם נראה דבברכות אמרו דתרי הוו ושחרר חד וא"כ יש לומר דבעת השחרור כתב אחד מעבדי משוחרר ולא בירר לאיזה משחרר רק בעת התפלה בירר דבריו שמשחרר לזה א"כ עד התפלה הוה אין ברירה ולא עבר עדן והוה בעידנא לכך ל"צ שיהיה מצוה דרבים ושפיר פריך אבל בגיטין קאי דבאמת לא הוה רק חד עבד א"כ צ"ל בעידנא וע"כ דמצוה דרבים שאני וא"כ אין מקום להקשות דמצוה הב"ע הוא דהא במצוה דרבים ל"ש מצוה הב"ע ודו"ק כי קצרתי ועיין במגן גבורים סי' צ' שכעין זה כתב בשו"ת יד אליהו ודו"ק:
2