שואל ומשיב מהדורא רביעאה ג׳:נ״דShoel uMeshiv Mahadura IV 3:54

א׳תמול לעת ערב נשאלתי בהיות שקרה שיש שכ"מ מסוכן ואין לו בן ובת ותהיה צריכה האשה להתעגן עבור חליצה שהאח אומר שלא יתן לה חליצה בשום אופן כי מתיירא מזה והי' מסוכן. ונשאלתי אם יכולין לכתוב הגט בלילה ולתת לה בלילה כי אולי ימות חלילה בבקר והנה הדבר מבואר בש"ע סי' קכ"ג דאין לגרש בלילה ומקורו מדברי התה"ד והא"ז ועיין בשו"ת נוב"י מהד"ת סי' קי"ד בחלק אהע"ז שהאריך בזה. והנה לכאורה אמרתי כיון דמבואר בחו"מ סי' ה' וסי' כ"ח דאם קבלו הבע"ד שידונו בלילה דנין ועיין סמ"ע סימן ה' וברמ"א סי' כ"ח א"כ ה"ה בגט.
1
ב׳אמנם אחרי שובי נחמתי דשאני ד"מ דלא איברי סהדי אלא לשקרי וכן כל הדין אם הי' מודים ל"צ לדין כלל ויכולין למחול זה לזה וא"כ כל שקבלו עליהם הרי מחלו אם יחייבו אותם הב"ד מוחלים לבע"ד ושפיר דמי אבל גט דצריך שני עדים ול"מ הודאה דקמחייבי לאחריני וא"כ מה מועיל קבלה.
2
ג׳ולפ"ז אמרתי לפמ"ש התוס' בגיטין דף ד' דבגט קמחייבי לאחריני משום דנאסרת לכהן וא"כ בשלמא כל גט שפיר מחייבה לאחריני דאם ימות ממילא היתה מותרת לכהן משא"כ בגט אבל בשכ"מ הזקוקה ליבום דתהיה אסורה מחמת החליצה ויבום שוב ל"ש חב לאחריני וסגי בהודאת עצמם. אך ז"א דגם בגט שכ"מ צריך עדים דכל דהתורה גלתה דדבר שבערוה צריך עדים ממילא כל גט הוה כן וז"ב. והנה לפמ"ש הסמ"ע דאם נרות דולקות הוה כיום א"כ גם בגט יוכל להדליק נירות והוה כיום. אמנם הש"ך השיג ע"ז מהא דאמרו קונין ק"ס בלילה ואין דנין בלילה א"כ מבואר דאף ע"י נרות דקונין ק"ס ע"י נרות כמ"ש הקובץ ואפ"ה אין דנין וכ"כ בתשובה ליישב קושייתו. וכעת נראה דבר חדש דבאמת למאן דמקיש ריבים לנגעים והרי בנגעים ממעטין מקרא דלי ולא לאורי וכמ"ש במק"ח וא"כ ממילא גם בריבים ל"מ נרות אבל למאן דיליף מקרא דוהי' ביום הנחילו א"כ ע"י נרות מקרי יום. ולפ"ז י"ל דשם קאי למאן דיליף ריבים מנגעים ועיין בסנהדרין דף ל"ה ע"ב וא"כ לפ"ז לדידן דלא קיי"ל כר"מ וכמ"ד מותר בלילה א"כ ילפינן מקרא דוהי' ביום הנחילו מותר בלילה ע"י נרות. עוד נראה לי דבר חדש דהנה כל הטעם דמחשב כדין ביאר הא"ז דהרי גובה כתובתה ובעלה אינו יורשה ע"ש ולפ"ז זהו בשאר גירושין אבל שכ"מ שיש לה יבם וכתובתה עודנה על נכסי בעלה הראשון וכל הדברים הוא שייך ליבם עד שמגרשה אח"כ וא"כ שוב ל"ש דין וזה דבר חדש ועדן צ"ע (שוב ראיתי שזה טעות דכל שמגרשה מגיע לה הכתובה וכל הדברים) והנה אני צויתי שיכתבו בלילה וינתן לה ואם יעזור ד' שיהיה עוד חי יגרש שנית ביום ונסתפקתי אם יוכל לגרשה בגט זה שנית ביום אי נימא דכבר עשו שליחותן או לא וצ"ע בזה ועכ"פ במ"ש דבשכ"מ יש מקום להקל וגם ע"י נרות מועיל מיושב קושית הנוב"י שם ובשעה"מ הלכות גירושין על הא"ז והר"י מינץ דשפיר משכחת לה שיגרש בלילה ע"י נרות או בשקבל עליו או בגט שכ"מ וכן מה שמקיש קידושין לגירושין ג"כ מיושב דמשכחת לה ע"י נרות וכדומה. שוב ראיתי דהרמב"ם פסק דאין דנין בלילה משום דמקיש ריבים לנגעים והכ"מ הקשה דזה לר"מ דוקא וכתב כיון דהך דר"י דשלשה שנכנסו לבקר הדין כוותי' דר"מ ממילא קיי"ל כן ע"ש וא"כ עכ"פ הך דרב יהודה אזל אליבא דר"מ וא"כ מקיש ריבים לנגעים וא"כ ל"מ גם ע"י נרות וכמ"ש אבל לדידן דקיי"ל כך דוביום הנחילו א"כ מותר ע"י נרות וכמ"ש. והנה במ"ש למעלה דבגט ל"מ קבלה שבתי וראיתי די"ל דמהני קבלה דהרי מצד הגט אינו מקרי דין רק בשביל שגובה כתובתה וירושתה של יורשים שלה וכמ"ש האור זרוע והא לענין זה שוב מועיל קבלה שמקבלין עליהם לדון בלילה. אמנם נראה דבימי חז"ל שהיה מותר לגרש בע"כ וגם היה משום ערוה או דבר ובודאי לא הי' בריצוי שלה ולכך ל"ש גירושין בלילה דלא קבלה עלי' בודאי.
3
ד׳ולפ"ז בגט שכ"מ דהוא בריצוי שניהם שוב יכול לגרש אף בלילה. ובזה מיושב הרבה קושית של הנוב"י והשעה"מ ודוק היטב. וראיה ברורה להסמ"ע דבקיבל עליו סגי דאל"כ קשה על מה דאמרו בכמה מקומות דקיום שטרות דרבנן דמה"ת עדים החתומים על השטר כמו שנחקרה עדותן בב"ד דמי וקשה טובא כיון שעדים שחותמין בשטר בודאי מותר להם לחתום אף בלילה ורק לענין לקבל עדות צריך להיות ביום וא"כ קשה דניהו דהוה כמי שנחקרה עדותן בב"ד והא כל שחתמו בלילה אף אם הי' חוקרין אותן בב"ד הי' פסול ומעולם לא שמענו שקיום שטרות צריכין לחקור אם לא חתמו בלילה וע"כ צ"ל דכל שקבלו כשר והרי בעת שחתמו הי' בידיעתם ובקבלתם וכשר כנלפענ"ד:
4