שומר אמונים, שאלות ותשובות ב׳Shomer Emunim, Questions and Answers 2
א׳עוד כתוב שם וז"ל ועוד תמצא שינוי אחר כי אפילו באלו הד' לא נזכר שמות אבותיהם רק בעת המלוכה לא בעת המיתה וכו' וכ"כ במבוא השערים ש"כ ח"ב פ"ח וקשה דהא כתיב וימת בעל חנן בן עכבור ועלה בדעתי לתרץ דזה איירי בז' מלכים דדברי הימים דשם כתיב וימת בעל חנן ולא כתיב בן עכבור. ולא יכולתי להולמו מכמה טעמים חדא דבפי' איתמר שם ונחזור לעיל לפרש הפסוקים של פ' וישלח וכן לקמן כתוב וז"ל והנה זה האור של שם מ"ה וכו' ה"ס המלך הח' הנזכר בפ' וישלח אשר לא נזכר בו מיתה בתורה וכו'. ואם איתא דאיירי באינון דד"ה הא כתיב מיתה במלך הח'. ועוד דבד"ה כתיב הד"ד בדלית. ועוד דכאן מיירי בז' מלכים של כללות כדמוכח בהדיא. ואותם של ד"ה הם של נוק' דזעיר כמ"ש במבוה"ש ש"ב ח"ג פ"ו ולכן יורני מעכ"ת דרך ישכון אור:
1
ב׳תשובה שתי הקושיות הנ"ל יתורצו במה שכתב בס' מבוה"ש שער הקליפות ח"ב פ"א וז"ל ועיקר הדבר איך היו ז' ונעשו י"א הוא כי ד' אחוריים נשברו מן חו"ב ויש"ס ותבונה ונתחברו למעלה מן ז' מלכים אלו ועמהם היו י"א. ואל תתמה איך מחו"ב וכו' היו קליפות כי זה הוא מבחינתם שמתלבשת בזו"ן למטה להיות להם מוחין ובאותה בחי' נחשבת כזו"ן ממש וכמו שנעשו ראש לזעיר כן נעשו סיגיהם ראש אל הז' מלכים והיו י"א סמני הקטורת כי כיון שירדו למקום זו"ן בעת שבירתם א"כ יחשבו כזו"ן ממש כמבואר בסוד הקדיש עכ"ל ויעויין עוד בש"ב ח"ב סוף פ"ו וח"ג פ"ח. הרי מכאן תשובה לקושיא ראשונה כי מ"ש בא"ח שע"י קריעה זו יצאו הקליפות. כוונתו לאותה בחי' השייכה לזו"ן דהיינו נהי"ם דאו"א הנעשים כלים למוחין דזעיר מסוגיהם נעשו קליפות ונתחברו למעלה מז' מלכים וממילא מתורצת גם השניה דכיון שמאחורי או"א יצאו קליפות הוצרך להיות בחי' מיתה גם באחוריים ונזכרה מיתה זו בבעל חנן שהוא מלכות כדכתיב וימת בעל חנן בן עכבור להיות כי שם במקום הנוק' נפלו אחורי או"א. לכן במיתתה מתו גם האחוריים דאו"א השייכים לזו"ן כנ"ל:
2
ג׳ומצאתי הגהת הרוו"ח זלה"ה על מה שכתב בא"ח דף י"ו ע"א שנקודות קמץ ופתח הם י' וב' ווי"ן בגימט' כ"ב אותיות לרמוז כי כתר וחכמה לא מתו ונשארו תוך כליהם. והקשה הוא ז"ל דהרי גם בינה שהיא ציר"י לא מתה. ותירץ וז"ל ואפשר לתרץ ולומר שכיון שהפנים דאו"א הם לא מתו הכל נקרא נקודה אחת בסוד יו"ד שהיא אותיות י"ה בסוד הבן בחכמה וחכם בבינה ולכן נקרא הכל חכמה לבד (וכן מבואר בס' הדרושים דף מ"ה א' ע"ש) והאחוריים שנפלו מאו"א ה"ס ה' שבשם בסוד וחכם בבינה והכל נקרא בינה לבדה שה"ס אחוריים אל הפנים שהוא הדכורא. נמצא כי נקודת הפת"ח הוא ב' הפנים של או"א שהכל נקרא חכמה ונקודת צירי הם ב' אחוריים שלהם שהכל נק' בינה ובזה צדקו ב' בחי' הנזכר כי הצירי גם יש בהם מיתה שהוא כללות האחוריים גם צודק מ"ש שהבינה לא מתו פניה ואפשר שהפנים הם חו"ב והאחוריים הם יש"ת ותבונה בסוד יעקב ולאה אחוריים דאו"א עכ"ל מבואר מזה שגם בצירי שהוא כללות אחורי או"א יש מיתה. אבל קשה על מהו שהפנים הם חו"ב והאחוריים הם יש"ס ותבונה דמשמע דאחוריים שנפלו הם ב' בחי' לבד דהיינו דיש"ס ותבונה והלא לעיל כתבנו בשם שער הקליפות כי ד' אחוריים נשברו מן חו"ב ויש"ס ותבונה. וגם בא"ח דף כ"ה ב' אמר וז"ל ונמצא כי ירדו ג' מלכים שהם זו"ן ועוד ד' אחוריים של או"א עילאין ויש"ס ותבונה סך כלם הם י"א בחי' שירדו ומהם נתבררו ומן הסיגים שלהן נעשו הקליפות עכ"ל:
3
ד׳ונלע"ד שזה יובן בסוד התלבשות הפרצופים וידוע מדרוש סדר בינה ותבונה על מתכונתו דף ל"ז ע"ב כי לעולם אין העליון מתלבש בתחתון אלא חיצוניותו ושם למטה חוזר להיות פנים גמורים ועיין ג"כ בס' מבוה"ש סוף דרוש פנימי ומקיף. ונמצא שיש ביש"ס ותבונה התלבשות אחורי או"א עילאין כשנפלו אחורי יש"ס ותבונה נפלו ג"כ אחורי או"א עילאין המתפשטים בהם ונעשים בהם פנים גמורים. ונמצא כי צדקו ב' המאמרים שהאחורים שנפלו הם יש"ס ותבונה לבד וגם הם ד' אחוריים באמת של או"א עילאין ושל יש"ס ותבונה כנז'. כלל העולה כי גם בבחי' האחוריים של או"א היתה מיתה ושבירה אבל היינו דווקא בבחינותם המתלבשת בזו"ן להיות להם מוחין דזו הבחי' נחשבת כזו"ן ממש אמנם שאר אחוריהם שאינם שייכים לזו"ן לא מתו ועליהם הוא שאמרו שם בא"ח דאחור או"א לא מתו אלא נפלו ונשארו באצילות. ומהם נעשו יעקב ולאה כמו שנתבאר בא"ח דף קכ"ד ע"ש זהו הנלע"ד הצעיר יוסף אירגאס ס"ט:
4