שולחן ערוך, חושן משפט שצ״חShulchan Arukh, Choshen Mishpat 398
א׳הכניס שורו לחצר חבירו שלא ברשות או נתן לו רשות להכניסו. ובו ה סעיפים:
הכניס שורו לחצר חבירו שלא ברשות ונגחו שורו של בעל החצר פטור וכן אם הזיקו בעל החצר פטור שיכול לומר כיון שהכניסו שלא לדעת לא ידעתי בו עד ששגיתי בו ומיהו אם הזיקו לדעת חייב לשלם נזק שלם שאע"פ שיש לו רשות להוציאו מרשותו אין לו רשות להזיקו:
הכניס שורו לחצר חבירו שלא ברשות ונגחו שורו של בעל החצר פטור וכן אם הזיקו בעל החצר פטור שיכול לומר כיון שהכניסו שלא לדעת לא ידעתי בו עד ששגיתי בו ומיהו אם הזיקו לדעת חייב לשלם נזק שלם שאע"פ שיש לו רשות להוציאו מרשותו אין לו רשות להזיקו:
1
ב׳הזיק שור הנכנס לבעל החצר או לשורו דינו כאלו הזיקו בר"ה ומשלם תם חצי נזק ומועד נזק שלם:
2
ג׳קלקל את החצר כגון שחפר בו בורות שיחין ומערות בעל השור חייב בנזקי החצר ובעל החצר חייב בנזקי הבור מפני שהיה לו לסתמו:
3
ד׳נפל לבור שבחצר והבאיש את מימיו אם הבאישם בשעת נפיל' חייב בנזקי המים ואם הבאישם אחר נפיל' פטור שהרי נעשה כשאר תקלה שחשוב כבור והמים חשובים ככלים ובור פטור בנזקי כלים:
4
ה׳אם הכניסו ברשות בעל החצר פטור בעל השור ואם הזיק שור בעל (החצר) לשור הנכנס ברשות פטור אא"כ קבל עליו בעל החצר שמירתו: הגה וי"א דכיון דנתן לו רשות ליכנס הוי כאלו קיבל עליו שמירתו ודוק' בנזיקין דאתו ליה מבעל החצר אבל בניזיקין דאתו ליה מעלמא אינו חייב עד שיקבל עליו שמירתו (טור בשם ר"י והרא"ש):
5