שולחן ערוך, אורח חיים רמ״דShulchan Arukh, Orach Chayim 244

א׳איזו מלאכות יכול העכו"ם לעשות בעד הישראל. ובו ו סעיפים:
פוסק אדם [פי' מתנה] עם העכו"ם על המלאכה וקוצץ דמים והעכו"ם עושה לעצמו ואע"פ שהוא עושה בשבת מות' בד"א בצנעא שאין מכירי' הכל שזו המלאכ' הנעשית בשבת של ישראל היא אבל אם היתה ידועה ומפורסמת אסו' שהרוא' את העכו"ם עוסק אינו יודע שקצץ ואומ' שפלוני שכר העכו"ם לעשות בו מלאכ' בשבת לפיכך הפוסק עם העכו"ם לבנות לו חצירו או כותלו או לקצור לו שדהו אם היתה המלאכ' במדינה או בתוך התחום אסו' לו להניח לעשו' לו מלאכ' בשבת מפני הרואי' שאינם יודעים שפסק: הגה ואפי' אם דר בין העכו"ם יש לחוש לאורחי' הבאים שם או לבני ביתו שיחשדו אותו [ב"י בשם תשובת אשכנזים] ואם היתה המלאכה חוץ לתחום וגם אין עיר אחרת בתוך תחומו של מקום שעושין בו מלאכ' מותר ועכו"ם שהכניס צאן של ישראל לדיר שדהו (ע"ל סי' תקל"ז סעיף י"ד):
1
ב׳לפסול האבני' ולתקן הקורו' אפי' בביתו של עכו"ם אסו' כיון דלצורך מחובר היא ואם עשו כן לא ישקעם בבנין: הגה וי"א דאם אינו מפורסם שהוא של ישראל שרי [כל בו]:
2
ג׳אם בנו עכו"ם לישראל בית בשבת באיסור נכון להחמיר שלא יכנסו בו: הגה מיהו אם התנה ישראל עם עכו"ם שלא לעשות לו מלאכה בשבת והעכו"ם עשאה בעל כרחו למהר להשלים מלאכתו אין לחוש [מרדכי ריש פרק מי שהפך ור' ירוחם וב"י וע"ל סי' תקמ"ג]:
3
ד׳מלאכת פרהסיא אפילו במטלטלין כגון ספינה הידועה לישראל דינה כמו מלאכת מחובר:
4
ה׳אם שכר עכו"ם לשנה או לשתים שיכתוב לו או שיארוג לו בגד הרי זה כותב ואורג בשבת כאלו קצץ עמו שיכתוב לו ספר או שיארוג לו בגד שהוא עושה בכל עת שירצה והוא שלא יחשוב עמו יום יום ולא יעש' המלאכ' בבית ישראל ויש מי שאוס' בשוכר עכו"ם לזמן: הגה ודוקא ששכרו למלאכה מיוחדת כגון בגד לארוג או ספר לכתוב אבל כששכרו לכל המלאכות שיצטרך תוך זמן השכירות לכ"ע אסור (ב"י) וכמו שיתבאר ס"ס רמ"ז:
5
ו׳יהודי הקונה מכס ומשכיר לו עכו"ם לקבל מכס בשבת מות' אם הוא בקבולת דהיינו שאומ' לו לכשתגבה ק' דינרים אתן לך כך וכך: הגה וכן יוכל להשכיר המכס לכל השבתות לעכו"ם והעכו"ם יקח הריוח של שבתות לעצמו ולא חיישי' שיאמרו לצורך ישראל הוא עוש' דבמקום פסידא כה"ג לא חששו [ב"י] וישראל הממונה על מטבע של מלך דינו כדין הממונ' על המכס ואע"פ שמשמיעי' קול בשבת בהכא' המטבע [הגהו' מיי' פ"ז] וע"ל סי' רנ"ב ויזהר שלא ישב הישראל אצל העכו"ם בשב' כשעוסק במלאכתו במטבע או בקבל' המכס [מרדכי פ"ק דשב']:
6