שולחן ערוך, אורח חיים ז׳Shulchan Arukh, Orach Chayim 7
א׳דין לברך ברכת אשר יצר כל היום אחר הטלת מים. ובו ד סעיפים:
כל היום כשעושה צרכיו בין קטנים בין גדולים מברך אשר יצר ולא על נטילת ידים אף אם רוצה ללמוד או להתפלל מיד: הגה היו ידיו מלוכלכות ששפשף בהן א"ה אינו מברך על נטילת ידים: (סמ"ג סי' כ"ז מ"ט):
כל היום כשעושה צרכיו בין קטנים בין גדולים מברך אשר יצר ולא על נטילת ידים אף אם רוצה ללמוד או להתפלל מיד: הגה היו ידיו מלוכלכות ששפשף בהן א"ה אינו מברך על נטילת ידים: (סמ"ג סי' כ"ז מ"ט):
1
ב׳הטיל מים ולא שפשף אע"פ שצריך לברך אשר יצר אין צריך ליטול ידיו אלא משום נקיות או משום הכון:
2
ג׳הטיל מים והסיח דעתו מלהטיל מים ואח"כ נמלך והטיל מים פעם אחרת צריך לברך ב"פ אשר יצר:
3
ד׳אין שיעור להשתין מים כי אפילו לטפה אחת חייב לברך שאם יסתם הנקב מלהוציא הטפה ההיא היה קשה לו וחייב להודות:
4