שיחות עבודת לוי י״אSichot Avodat Levi 11
א׳מאמר י"א – לך לך מארצך – השפעת הסביבה
1
ב׳א) התוקף של השפעת הסביבה
2
ג׳ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך (לך לך י"ב, א'). והנה הקושיא מפורסמת, למה נכתב בתחילה ארצו ואח"כ מולדתו ואח"כ בית אביו, והלא בשעת יציאתו הוא יוצא מתחילה מבית אביו ואח"כ ממולדתו ורק אח"כ הוא עוזב את ארצו?
3
ד׳והאלשיך תירץ שהפסוק לא מדבר ביציאת הגוף בלבד, אלא הוא מדבר גם ביציאת הנפש. אברהם אבינו נתגדל ונתחנך בסביבה של עבודה זרה. הצווי של "לך לך" הוא להוציא את נפשו מכל השפעה של עבודה זרה. ובזה האדם יוצא מתחילה מהשפעת ארצו, ורק בסוף הוא מוציא מנפשו את השפעת משפחתו שהיא חזקה יותר מהשפעת ארצו, ולכן הקב"ה אמר לאברהם שיצא מתחילה מהשפעת ארצו, ואח"כ יצא מהשפעת מולדתו, ובסוף יצא מהשפעת בית אביו.
4
ה׳ביאור זה של האלשיך דומה לביאור האריז"ל על הסתלקות אליהו הנביא מאלישע, שהנה כתוב בספר מלכים (מ"ב ב' ג'), "ויצאו בני הנביאים אשר בית אל אל אלישע ויאמרו אליו הידעת כי היום ה' לוקח את אדניך מעל ראשך, ויאמר גם אני ידעתי החשו". ומבואר בפסוק שבני הנביאים ידעו ברוח קדשם שאליהו הנביא יסתלק מהם באותו יום, אבל הם חשבו שאלישע עדיין לא ידע, ולכן הגידו לו. וקשה, למה חשבו שרק הם יודעים ברוח קדשם, ואלישע אינו יודע?
5
ו׳וביאר האריז"ל (מובא בספר צפנת פענח מהמהרי"ט פרשת בהעלותך סוף דרוש ב') שנבואת שאר הנביאים שבאותו הדור היתה באמצעות אליהו, שכולם קיבלו שפע הנבואה ממנו, וכל הגדול מחבירו קרוב יותר אל ההשפעה. ולכן בני הנביאים שלא היו קרובים לאליהו כמו אלישע הרגישו מיד את מיעוט ההשפעה בהתקרב הסתלקות אליהו, והם חשבו שאלישע שהוא קרוב יותר למקור ההשפעה לא ירגיש עדיין שזמן הסתלקות אליהו קרובה לבוא. והאריז"ל אמר שהמשל לזה הוא גוף האדם, שבתחילת הסתלקות נפש האדם בשעת מיתתו ירגישו מיד האברים הרחוקים מהלב כמו הרגלים, ורק אח"כ ירגישו האברים הקרובים אל הלב.
6
ז׳הסתלקות אברהם אבינו מההשפעה הרעה מארצו דומה לזה, שמתחילה מסתלקת השפעת ארצו, ואח"כ השפעת מולדתו, ורק אח"כ מסתלקת השפעת בית אביו, מאחר שהשפעת בית אביו קרובה לו יותר מהשפעת מולדתו וארצו.
7
ח׳יש ללמוד מזה שהארץ משפיעה על האדם, ואפילו אם אין לו מגע ישיר עם בני ארצו, מכל מקום הסביבה משפיעה על האדם, ולכן צריך להזהר שלא להמצא בסביבת אינשי דלא מעלי שאי אפשר שלא יעשו רושם עליו.
8
ט׳ב) אפילו יעקב אבינו היה ירא מהשפעת הסביבה
9
י׳ומצינו שגם יעקב אבינו היה מפחד מהשפעת הסביבה, שהנה הקב"ה הבטיח ליעקב אבינו [בחלום הסולם], "והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך" (ויצא כ"ח, ט"ו), ומיד אח"כ נדר יעקב אבינו ואמר, "אם יהיה אלקים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבוש וגו', והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלקים וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך" (ויצא כ"ח, כ'-כ"ב). ופירש רש"י, "אם יהיה אלקים עמדי, אם ישמור לי הבטחות הללו שהבטיחני להיות עמדי כמו שאמר לי והנה אנכי עמך, ושמרני, כמו שאמר לי ושמרתיך בכל אשר תלך". ומבואר מרש"י שיעקב אבינו היה ירא שהקב"ה לא יקיים את הבטחתו במה שאמר "והנה אנכי עמך ושמרתיך". וקשה, איך שייך שיעקב אבינו היה מסתפק בהבטחת הקב"ה? והרמב"ן תירץ שהיה ירא שמא יגרום החטא.
10
י״אאולם הכלי יקר פירש שהבטחת הקב"ה במה שאמר "ושמרתיך" ובקשת יעקב אבינו שאמר "ושמרני" אינן דומות זו לזו כלל, שהבטחת הקב"ה היתה אודות שמירת הגוף, ועל זה לא היה מסתפק יעקב אבינו כלל, שבודאי הקב"ה ישמור את הבטחתו, אלא שיעקב אבינו היה ירא משמירת הנפש שמא יושפע מדרכי לבן, ע"ש. ומכאן יש ללמוד דבר נורא שאע"פ שיעקב אבינו למד תורה בבית עבר י"ד שנים [כמו שגילו לנו חז"ל במס' מגילה (י"ז א')], אעפ"כ היה ירא מאד מהשפעת הסביבה.
11
י״בג) כותלי בית המדרש מגינים בלי הבטחה מיוחדת
12
י״גונראה לבאר בזה דבר נוסף, שהנה מה שהבטיח הקב"ה ליעקב אבינו "והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך וגו'" [דהיינו שהקב"ה הבטיח ליעקב אבינו לשומרו מכל נזק ובפרט מעשו שרוצה להורגו] היה כשיצא מבאר שבע ללכת לחרן, לאחר שישב בישיבת שם ועבר י"ד שנה. וקשה, שהרי הבטחה זו הוצרכה כבר לפני י"ד שנה כשקיבל הברכות מיצחק אבינו ואז כעס עליו עשו אחיו ורצה להורגו? אלא שמכאן מוכח שכל זמן שהיה יעקב אבינו בכותלי בית המדרש לא היה צריך להבטחה מיוחדת מפני שהתורה הגינה עליו, ורק לאחר שיצא מכותלי בית המדרש אמר לו הקב"ה שהוא נותן לו הבטחה מיוחדת.
13
י״דד) השפעת הסביבה עלולה להשפיע על מדות האדם
14
ט״וובאמת, גם אם האדם לא יושפע מהסביבה להתרשל בקיום המצוות, מכל מקום הסביבה עלולה להשפיע על מדותיו והשקפותיו, וכמו שמצינו ביעקב אבינו ששלח לעשו אחיו, "עם לבן גרתי" (וישלח ל"ב, ה'), ופירש רש"י, "גרתי בגימטריא תרי"ג, כלומר עם לבן הרשע גרתי ותרי"ג מצות שמרתי ולא למדתי ממעשיו הרעים". וקשה, למה הוסיף יעקב אבינו לומר "ולא למדתי ממעשיו הרעים", והלא כבר אמר ש"תרי"ג מצוות שמרתי"?
15
ט״זומבואר מזה שיש שתי סכנות בישיבה אצל לבן, האחד שיושפע ממנו שלא לשמור תרי"ג מצוות, ויש סכנה נוספת שאפילו אם לא יתרשל בקיום תרי"ג מצוות מכל מקום יתכן שילמד ממעשיו הרעים של לבן ויופגמו מדותיו והשקפותיו, ולכן יעקב אבינו אמר שני דברים, חדא, "תרי"ג מצוות שמרתי", ור"ל שלא למד מלבן שלא לשמור את התרי"ג מצוות, ועוד אמר "ולא למדתי ממעשיו הרעים", ור"ל שלא נפגמו מדותיו והשקפותיו. ולמדנו מזה עד כמה יש להזהר מהשפעת הסביבה.
16