שיחות עבודת לוי קי״זSichot Avodat Levi 117
א׳מאמר קי"ז – במלאות מאה שנה להסתלקותו של אדמו"ר הגה"צ רבי ישראל סלנטר זצוק"ל – כ"ה שבט תשמ"ג
1
ב׳א) אין לנו שום השגה מגדולתו
2
ג׳היום הוא היארצייט של הג"ר ישראל סלנטר זצ"ל, ולכן יש להתבונן בגדולתו ומה אנו יכולים ללמוד ממנו. והנה יש גדולי עולם שבני התורה יודעים קצת מגדולתם, ולמשל בני תורה יודעים קצת מגדולתו של הסבא מסלובודקא זצ"ל, ויש להם קצת השגה והבנה בו. אבל יש גדולים אחרים שאין בני התורה יודעים כלל את גדולתם. הגה"צ רבי ישראל סלנטר זצ"ל הוא גדול מהסוג השני. אע"פ שכל בני התורה יודעים שהוא המייסד את תנועת המוסר, אין להם שום השגה מגדולתו, והוא בבחינת מלאך שאין לנו השגה מגדולתו כלל.
3
ד׳הג"ר ישראל היה נודע ומפורסם בדורו כאיש שידע כל התורה כולה, שקדן ומתמיד נפלא, חידש פסקי הלכות במצוות שבין אדם לחבירו ובין אדם למקום, וחידש הידורים שאינם כתובים ברמב"ם או בשו"ע.
4
ה׳המסורת של הג"ר ישראל מגיעה עד הגאון מווילנא, שהרי הוא היה תלמידו של הגה"צ רבי זונדל מסלנט זצ"ל, שהיה תלמידו של הגה"צ רבי חיים מוואלאזין זצ"ל שקיבל תורה מהגאון מווילנא זצ"ל. ומכיון שרוב הישיבות בזמנינו נתייסדו ע"י תלמידי הסבא מסלובודקא זצ"ל, שהיה תלמידו של הסבא מקלם זצ"ל, שהיה תלמידו של הג"ר ישראל סלנטר, נמצא שהישיבות בזמנינו הם תחת השפעתו של רבי ישראל סלנטר.
5
ו׳הג"ר ישראל העלים את גדלותו מבני אדם, אבל מי שהתבונן היטב בדרכיו היה יכול ללמוד הרבה פסקי הלכה מהנהגותיו. פעם אחת שמע הסבא מסלובודקא זצ"ל שהג"ר ישראל סלנטר היה נוסע מקאוונא לווילנא להתארח אצל חתנו שהיה תלמיד חכם מופלג. הסבא קנה כרטיס רכבת כדי שיסע באותה רכבת שהיה רוכב בה רבי ישראל סלנטר כדי ללמוד מהנהגותיו. כשהגיעו לווילנא פנה הסבא לחתנו של רבי ישראל והפציר בו להרשות לו להשאר אצלו לאותו שבת כדי שיראה הנהגותיו של רבי ישראל בשבת. הסבא אמר שבאותו שבת למד הרבה הלכות רק במה שהתבונן בהנהגותיו של רבי ישראל. והנה הסבא זצ"ל היה מגדולי הדור, ואעפ"כ אמר הסבא שהוא למד הרבה מהג"ר ישראל. גדול אחד אמר על הג"ר ישראל שהיה יכול לכתוב ספר כמו הנודע ביהודה בנקל בלי שום יגיעה.
6
ז׳ב) אם הראשונים כמלאכים…
7
ח׳איתא במס' שבת (קי"ב ב'), "אם ראשונים בני מלאכים אנו בני אנשים, ואם ראשונים בני אנשים אנו כחמורים, ולא כחמורו של רבי חנינא בן דוסא ושל רבי פנחס בן יאיר אלא כשאר חמורים". וצריך ביאור, שמפשטות לשון הגמ' משמע שיש להסתפק אם דורות הראשונים היו בבחינת מלאכים או בבחינת אנשים, שהרי הגמ' אמרה "אם ראשונים בני מלאכים וכו' ואם ראשונים בני אנשים וכו'", ומה הספק בזה?
8
ט׳ונראה לומר, שכוונת הגמ' היא שאם האדם חושב בדעתו שדורות הראשונים היו בבחינת מלאכים אז הוא במדרגת בן אדם. אבל מי שחושב שדורות הראשונים היו בבחינת בני אדם אז הוא במדריגת חמור. ויש ללמוד דבר נוסף מדברי הגמ', שאפילו החמור היותר טוב שבעולם אינו אלא חמור בעלמא, ואין לו שייכות עם המדריגה של בן אדם, וכמו כן דורות האחרונים אין להם שום שייכות לדורות הראשונים, שאפילו המעלה הכי גדולה שאנו משיגים אין לה שום שייכות כלל לדורות הראשונים. ואין אנו מדברים אודות ראשונים כמו הרמב"ם או הרשב"א וכדומה, שבזה הכל מבינים שאין לנו שום שייכות למדריגתם, אלא אפילו הגדולים שהיו בדורו של החפץ חיים זצ"ל הם בבחינת מלאכים אצלנו.
9
י׳הג"ר יחזקאל סרנא זצ"ל היה עד ראייה לסיפור אחד שמתאר את גדולת החפץ חיים. פעם אחת הוצרך החפץ חיים לנסוע לאיזה מקום בשביל ענין של פיקוח נפש. החפץ חיים יצא מביתו ביום ראשון, והיה נוסע כל השבוע עד ערב שבת. הג"ר יחזקאל סרנא, שהיה בחור באותו זמן, נסע עם החפץ חיים, וסיפר שכל זמן שהיו ברכבת לא אכל החפץ חיים ולא ישן, והיה עייף מאד. הגיעו ליעדם בערב שבת, והלך החפץ חיים להמקוה, ומיד ישב ללמוד. והנה החפץ חיים באותו זמן היה זקן מופלג למעלה משמונים שנה, ואעפ"כ לא פסק פומיה מגירסא למרות העייפות העצומה שהרגיש באותה שעה. זו היא דוגמא של גדלות מדור שהיה קצת לפנינו, וכל שכן בדורו של רבי עקיבא איגר זצ"ל ולמעלה בקודש.
10
י״אלכן מובן הוא שככל שאנו מדברים אודות הג"ר ישראל סלנטר, עדיין לא שייך לנו להשיג את גדולתו. הגרי"ס לא הלך ד' אמות בלי תורה, ולכן כשהיה הגרי"ס הולך ברחוב היה חוזר את הש"ס בעל פה בלחש באופן שלא יבינו בו שאר בני אדם. המדות, ההנהגות, והיראת שמים של הגרי"ס ותלמידיו הם כ"כ למעלה מהשגתינו אע"פ שחיו רק מאה שנים לפנינו.
11
י״בדוגמא אחת של המדות של הגרי"ס היא שכשהיה הגרי"ס ברגעיו האחרונים של חייו, ערב שבת היה, והיה שם יהודי פשוט אחד שהיה משמש אותו. הגרי"ס הבין שכשימות יפחד אותו יהודי המשמשו, ולכן ברגעיו האחרונים של חייו לקח זמן לדבר על לב אותו יהודי ואמר לו שאין שום סיבה לפחד מאדם מת ושכן הוא דרך כל הארץ, והצליח להרגיע את דעתו של אותו איש.
12
י״גג) הישיבות בזמנינו
13
י״דכבר הזכרנו שהישיבות בזמנינו הם הפירות של הגרי"ס, והטופס של הישיבות מושפעים מתנועת המוסר שהתחדשה ע"י הגרי"ס. ולכן היום, שהוא היארצייט של הגרי"ס, אנו צריכים להזכיר לעצמנו שהמקור של הישיבות בזמנינו הוא ממי שאין לנו שום השגה מהשגתו ושהוא היה בבחינת מלאך אצלנו.
14
ט״וגם בחיי הגרי"ס כל מגמתו היתה להרביץ תורה ולהשפיע על בני אדם להתעלות. כשהיה הגרי"ס בן שבעים, עבר לצרפת. היהודים בצרפת היו במצב נורא של התבוללות, והגרי"ס קיוה שישפיע עליהם להחזירם למוטב. הגרי"ס הסביר שכשאדם נופל מהר גדול אי אפשר לעזור לו בשעת נפילה, אבל לאחר שהגיע לארץ אז אפשר לעזור לו. לכן היהודים במערב אירופא שנפלו לגמרי מיהדותם אפשר להשפיע עליהם להחזירם למוטב. ועוד אמר שבמדינות שהן תחת ממשלת רוסיא לא צריכים אותו שתלמדיו נמצאים שם [ר' איצל מפטרבורג, רבי שמחה זיסל מקלם, ור' נפתלי אמסטדרם], והם כבר משפיעים ומרביצים תורה שם.
15
ט״זהגרי"ס לא חיבר שום ספרים, ובאמת היה גאון גדול והיה יכול לכתוב ספרים חשובים, אלא שחשב שתפקידו הוא להשפיע על הציבור, ולהיות מסור להם במסירות נפש. ובאמת אנו רואים היום שהישיבות בכלל ישראל נמשכים מאותן ישיבות שהלכו בדרך הגרי"ס והשתייכו לתנועת המוסר, ואותן ישיבות שלא למדו מוסר לא נשארו. הבה ונתחזק בדרכיו והשקפותיו של הג"ר ישראל סלנטר זצ"ל, ונזכה ונחיה ונירש טובה וברכה, אכי"ר.
16