שיחות עבודת לוי מ״בSichot Avodat Levi 42
א׳פרשת תרומה
1
ב׳מאמר מ"ב – שבירת רצונותיו
2
ג׳א) בתוכו לא נאמר אלא בתוכם
3
ד׳ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם (תרומה כ"ה, ח'). ומובא בספרים (עי' כאן באלשיך) שדרשו מפסוק זה, "בתוכו לא נאמר אלא בתוכם", ור"ל שהתורה לא אמרה שהשכינה תשרה רק במקדש, אלא שהשכינה תשרה בתוך כל אחד ואחד מישראל. אחד מהלימודים מדרשה זו הוא שהשפעת השכינה היא בתוך כל אחד מישראל ולכן השכינה שבתוך האדם יכולה להשפיע על האדם לחיות על פי התורה ולא להיות נמשך אחר השפעת הגוף.
4
ה׳ובאמת שבירת רצונות הגוף היא היסוד לעבודת האדם. ויש ללמוד דבר זה מביאורו של הג"ר ישראל סלנטר זצ"ל בהא דאיתא במס' בבא מציעא (בדף ל"ב ב'), "תא שמע אוהב לפרוק ושונא לטעון מצוה בשונא כדי לכוף את יצרו, ואי סלקא דעתך צער בעלי חיים דאורייתא הא עדיף ליה; אפילו הכי כדי לכוף את יצרו עדיף". ומבואר שהגמ' רצתה להביא ראיה שצער בעלי חיים לאו דאורייתא, שהרי חז"ל לימדונו שעדיף לטעון את בהמתו של שונאו כדי לכוף את יצרו, אע"פ שבהמתו של אוהבו רובצת תחת משאה ומצטערת. והגמ' תירצה שאף אם נאמר שצער בעלי חיים הוא דאורייתא מכל מקום עדיף לכוף את יצרו במקום לקיים את המצוה של צער בעלי חיים. וקשה, שאם צער בעלי חיים באמת הוא דאורייתא למה נדחה במקום כפיית יצרו? ותירץ הג"ר ישראל שמכאן יש ללמוד ששבירת רצונותיו וכפיית יצרו היא יסוד גדול בתורה, לכן יכולה היא לדחות את המצוה של צער בעלי חיים.
5
ו׳ב) וראך ושמח בלבו
6
ז׳אך אין זה דבר קל, שהתגברות הגוף גדולה עד מאד, וקשה מאד להנצל מהשפעתו. אך מי שמתגבר על גופו שכרו הרבה מאד, והעולם יתעלה בזכותו, וכמבואר מהא דאיתא במדרש (מדרש סודי רזיי מרבי אלעזר בעל הרוקח חלק א' אות ז'), "בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא לישראל 'ועשו לי מקדש ושכנתי' נתקבצו כל שרי כתות של מעלה ובאו להקב"ה ואמרו לו רבש"ע מה לך לדור ולשכון במקום טומאה מוטב לך לשכון בינינו שאנו טהורים ואנו במקום טהרה שרוים תשכון בינינו ואל תשכון בתוכם, אמר להם הקדוש ברוך הוא יש לי אדם אחד למטה (אהרן הכהן) ששקול כנגד כולכם וכו', ובו כתיב (שמות ד', י"ד) 'וראך ושמח בלבו', כיון ששמעו כן שתקו כולם וצוה למשה 'ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם'". והנה פסוק זה מדבר באהרן הכהן, שמשה רבינו לא רצה לקבל על עצמו להיות מנהיגם של ישראל שהיה ירא שתחלש דעתו של אחיו הגדול, ואמר לו הקב"ה שלא זו בלבד שאהרן לא יתקנא בגדולתך, אלא אדרבה ישמח מאד, ולא יהיה זה מן השפה ולחוץ, אלא יהיה שמחה בלבו. ולפ"ז מבואר מהמדרש שמה שזכו ישראל להשראת השכינה היתה בזכות אהרן הכהן שהיה שמח בגדולת אחיו הקטן. והביאור בזה הוא, שאהרן הכהן היה בו ממדותיו של הקב"ה, ולכן היה מלא אהבה לאחיו, וכן היה נוהג לכל אדם, וכמו שהעידו חז"ל (באבות פ"א מי"ב) שאהרן הכהן היה "אוהב את הבריות ומקרבן לתורה". מדה זו שייכת רק במי שהתגבר על השפעת הגוף והוא חי על פי מדותיו של הקב"ה.
7
ח׳ג) גודל השפעת הגוף
8
ט׳כח ההתגברות של הגוף על הנשמה אפשר ללמוד מהסיפור הבא. מעשה והגיע משולח לוואלאזין לאסוף כסף לצדקה. חזותו החיצונית שיכנעה את בני העיר שהמשולח הוא אדם נכבד שראוי לתת לו צדקה בנדיבות הלב. כשהגיע המשולח לביתו של רבי חיים מוואלאזין, החליט רבי חיים שלא לתת לו מאומה. לאחר זמן, גילו שאותו המשולח היה מגבאי המסיון [missionary]. בני העיר תמהו על זה איך ידע רבי חיים שהאיש הזה הוא נוכל ורמאי?! ענה להם רבי חיים שכשהגיע המשולח לביתו הרגיש בעצמו רצון עז לתת לו צדקה. אז הבין שאין זו עצת יצר הטוב, שהרי יצר הרע משתדל בכל כחו להטיל עליו עצלות בקיום המצוות ובמשולח הזה הרגיש התלהבות חזקה לתת לו צדקה, ולכן בודאי זו היא עצת יצר הרע שרוצה שיתן צדקה לאיש זה.
9
י׳מסיפור זה מוכח שהתגברות הגוף על הנשמה גדולה עד מאד, עד שאפילו רבי חיים מוואלאזין הרגיש עצלות בקיום המצוות מכח השפעת הגוף.
10